ת"פ 53811-09-14 מדינת ישראל נ' ב.ע.מ.א.

כתב האישום ותשובת הנאשם

1.הנאשם הועמד לדין בגין ביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.לפי כתב האישום, עד למועד הרלוונטי, הנאשם והגב' אדוה בירן (להלן: "המתלוננת") היו בני זוג במשך כחצי שנה. ביום 20.9.2014 בשעה 03:00 בקירוב, נמצאו הנאשם והמתלוננת באוהל שבחוף המגדלור באילת, ונתגלע ביניהם ויכוח במהלכו הנאשם הקניט את המתלוננת, צעק ודיבר אליה בבוטות. המתלוננת ביקשה מהנאשם שיחדל, בשל חששה כי אחרים ישמעו, וסטרה קלות על פניו. לאחר מכן, הנאשם משך את המתלוננת והכה אותה בפניה במספר מכות אגרוף ואמר לה: "איך את מעיזה לתת לי סטירה?". המתלוננת השיבה: "כי מגיע לך" ובעקבות כך המשיך הנאשם להכות את המתלוננת במכות אגרוף בפניה. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת פצע מדמם בשפה התחתונה, כאבים בראש, בצוואר ובעורף.

הנאשם יצא מהאוהל וכעבור זמן קצר שב על עקבותיו כשהוא מחזיק סכין בידו. הנאשם אחז במתלוננת בחזקה, בידו האחת ריתק אותה ובידו השנייה הניף את הסכין לעבר המתלוננת, ואמר לה: "תראי מה אני אעשה לך" ו"אני ידקור אותך יא מזדיינת בתחת עם ערבים". הנאשם המשיך להכות את המתלוננת, בכל חלקי גופה, בעודה שכובה על המזרן ומנסה להתגונן מפניו.

3.הנאשם, באמצעות באת-כוחו, אישר כי התווכח עם המתלוננת במועד ובמקום המצוינים בכתב האישום, אך הכחיש היותם בני זוג. הנאשם מסר שהמתלוננת סטרה לו ואישר שיצא מהאוהל ושב אליו במהלך הוויכוח. הנאשם הכחיש כי הכה את המתלוננת וגרם לה לחבלות ושלל כל שימוש בסכין.

תמצית פרשת התביעה

4.מטעם התביעה נשמעו עדותם של המתלוננת ובני הזוג אורטל לידור ואלון כהן, שלנו באוהל סמוך, במועד האירוע. להלן עיקרי הדברים:

4.1המתלוננת מסרה כי עד למועד האמור היא והנאשם ניהלו מערכת זוגית שנמשכה כ- 6-7 חודשים, והם התגוררו באוהל במתחם ה"זולה", שהינו מעין "מאהל בדואי" - סככה גדולה על שפת הים בחוף המגדלור באילת. ביום 20.9.2014, היא הנאשם וחבר נוסף יצאו לבילוי, במהלכו צרכו אלכוהול. לדבריה, כששבו לאוהל התגלע בינה לבין הנאשם ויכוח בעניין חסר משמעות והנאשם ביקש ממנה לעזוב את המקום. המתלוננת סירבה ואמרה לנאשם שהאוהל הוא ביתה כשם שהוא ביתו ואין לה לאן ללכת באמצע הלילה. לדבריה, הנאשם קילל ועלב בה ולכן סטרה לו קלות על הלחי, על מנת להרגיעו. ברם, הנאשם הגיב באלימות קשה כלפיה והכה אותה במקומות שונים בגופה. המתלוננת מסרה כי בחורה שלא הכירה התקרבה אליהם וניסתה להרגיע את הרוחות, אך הנאשם לא חדל ממעשיו. בהמשך, הנאשם אמר לה: "אני אראה לך מה זה, אני אראה לך מה זה", הלך לזולה ושב לאוהל עם סכין בידו. המתלוננת שאלה את הנאשם האם הוא מתכוון לדקור אותה, אך הוא לא השיב, אחז בכתפה וצעק: "עכשיו תראי מה זה". בשלב זה, כך סיפרה, הגיע למקום טל, חבר של הנאשם, שניסה להרגיעו ונטל מידו את הסכין. המתלוננת מסרה כי כתוצאה מהמכות, היא דיממה משפתה, נגרמו לה בליטות בראש והיא הרגישה כאבים בגוף במשך כשבוע. המתלוננת ציינה כי בתחילה, סירבה לשתף פעולה עם המשטרה בשל דאגתה ואהבתה לנאשם ורצונה שהוא לא ייענש. לבסוף, במהלך חקירתה ולאחר שהחבלות שעל פניה צולמו היא שיתפה פעולה עם המשטרה מתוך אמונה שהנאשם יביע צער על מעשיו ואולי יהא בכך כדי לסייע לו לטפל בעצמו.