רקע וטענות הצדדים
1.הנאשם הורשע בעבירות של ניסיון לכניסה לישראל שלא כחוק (לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 + סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, להלן: "חוק העונשין"), כניסה לישראל שלא כחוק (לפי סעיף 12(1) הנזכר) והתחזות כאדם אחר בכוונה להונות (לפי סעיף 441 לחוק העונשין).
זאת לאחר שהודה כי ביום 20/3/16, בעודו נוסע ברכב עם אחר, שהה באזור צומת כרכור לכיוון באקה אל-גרביה, ומשם המשיכו דרך חריש לכיוון ג'נין ויצאו משטחי מדינת ישראל. לאחר מכן ובמטרה להיכנס חזרה לשטחי ישראל נסעו למעבר גלבוע, שם הציג למאבטחת תעודת זהות של תושב ירושלים על מנת לאפשר את הכניסה.
2.ב"כ המאשימה הדגיש את החומרה הנודעת למעשים, את הפגיעה בשלטון החוק ואת פוטנציאל הסיכון לביטחון המדינה במיוחד בימים אלה של הסלמה ומתיחות. חומרה יתרה ייחס לניסיון הכניסה החוזר מיד לאחר השהייה הבלתי חוקית בישראל, ולשימוש שנעשה בתעודת הזהות במטרה להתחזות לאדם אחר. לפיכך ביקש לקבוע מתחם כולל של 4 עד 12 חודשים, ולהתחשב לחומרה בביצוע העבירה הנלווית. לצד אלה ציין כי עברו של הנאשם נקי, ובהתאם ביקש להטיל עליו עונש שלא יפחת מארבעה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, התחייבות וקנס.
3.מנגד ציינה הסנגורית כי מדובר במי שנכנס לישראל על מנת לחפש מקור פרנסה, שהה בה בפועל כשעה בלבד, ולא ביצע בעת שהותו כל עבירה נוספת. אשר לעבירת ההתחזות, זו נלוותה לניסיון להיכנס לישראל פעם נוספת, אך הניסיון לא צלח והדבר משליך באופן ישיר על מידת הפגיעה (הנמוכה) בערכים המוגנים. בעניין זה הדגישה כי במעשיו של הנאשם ניכר אי התחכום, כשהוא מציג תעודה אשר נשאה את תמונתו של האחר.
לפיכך ביקשה להחיל את המתחם שנקבע ב"הלכת אלהרוש" ולהסתפק בימי מעצרו של הנאשם, תוך התחשבות בגילו (22), בהודאתו בהזדמנות הראשונה, ובעובדה כי הוא בן למשפחה מרובת ילדים הלוקח חלק בפרנסת המשפחה.
דיון
4.כמצוות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין, בבואנו לקבוע את מתחם הענישה ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
5.הערך המוגן בעבירות של שהייה בלתי חוקית כולל את זכותה וחובתה של מדינה לשמור על שעריה וגבולותיה מפני הנכנסים בשעריה והשוהים בה שלא כחוק, ובעיקר משום הסיכון הביטחוני הפוטנציאלי לשלום הציבור (רע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל מיום 5/5/09, "נבו").