מדינת ישראל נ' זידאת (עציר)

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בשתי כניסות לישראל שלא כדין, האחת מיום 13.8.16 והשנייה מיום 21.5.17, כאשר בשתי הכניסות נמצא הנאשם ברהט מבלי שהחזיק ברשותו אישורי כניסה או שהייה כדין.

טיעוני הצדדים

באת-כוח המאשימה במסגרת טיעוניה לעונש הפנתה לערכים המוגנים שבהם פגע הנאשם ועתרה למתחם עונש שתחילתו חודש ותקרתו שישה חודשים בגין כל כניסה. בהשלמת טיעוניה הכתובים מיום 5.6.17 ציינה המאשימה כי המצב הביטחוני השורר במדינה הוא חלק מהנסיבות הקשורות לביצוע העבֵרה, ונכלל בסעיף 40ג לחוק העונשין. עוד ציינה כי אין להחיל את הלכת אלהרוש באופן דווקני על כל המקרים ועל כל האזורים השונים במדינה, דבר הנלמד גם מתוך האמור באותה הלכה. את ההתדרדרות במצב הביטחוני ניתן ללמוד גם מפסיקה קודמת של מותב זה ומותבים אחרים לצד שימוש בידיעה שיפוטית ובידיעה פרטית של בית-המשפט. עוד נטען כי אין רבותא בהוכחת המקום הספציפי שממנו נכנס אותו שוהה בלתי-חוקי, ועצם הכניסה לישראל שלא כדין והפרת ריבונותה של המדינה מחייבת הרתעה שתבוא לידי ביטוי בעונש.

בא-כוח הנאשם מנגד ציין כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי שהודה וחסך זמן שיפוטי יקר, וביקש לסיים את עניינו בהזדמנות הראשונה. לדבריו, נוצר "היפוך נטלים" כאשר ההגנה היא זו שמתבקשת להוכיח שהמצב הביטחוני שפיר בעוד שחובתה של המאשימה להוכיח ההפך. עוד נטען שאין לומר שהמצב הביטחוני כיום שונה מזה שהיה בעת שניתנה הלכת אלהרוש. לצד אלה, נטען כי לקיחת העדרה של גדר הפרדה באזור הג'ימבה וברמאדין כחלק מהשיקולים לעונש, יכולה להביא לאפליה בין שני נאשמים שנכנסו דרך אותה פרצה אולם נתפסו במחוזות שונים בתחומי המדינה.

דיון והכרעה

במעשיו האמורים לעיל פגע הנאשם בערך המוגן של ריבונות המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה, והסדרת שוק העבודה. בעקיפין יש בכניסתו של הנאשם לישראל, שלא תחת עינם הפקוחה של גורמי הביטחון, כדי להביא לפגיעה בביטחונו של הציבור ולו ברמה הפוטנציאלית. בהקשר לכך ראה דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מ"י (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה.

בעניין אלהרוש הכיר ביהמ"ש בכך שמצב בטחוני עשוי להשפיע על העונש שייגזר על הנאשם:

מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הבטחוני. היא עשויה להשתנות עם שינוי העתים ואף עשויה להשתנות ממחוז למחוז. יש לבחון ולהתאים מעת לעת את מתחם העונש ההולם ואת העונש הראוי בתוך המתחם בגין עבירה זאת על פי תנאי הזמן והמקום, כך שאת מסקנתנו בפסק דין זה יש לבחון על רקע נסיבות ומצב בטחוני נתון.

על ההחמרה המתבקשת נוכח המצב הביטחוני הרעוע, ר' נימוקיו של בית-המשפט, בין היתר בת"פ 44226-11-15, בת"פ 3939-12-15 ובת"פ 65591-11-15, וכן בעפ"ג 62917-10-15, בעפ"ג 46537-10-15, בעפ"ג 63731-10-15, בעפ"ג 62917-10-15 ובעפ"ג 57021-10-15, פסקאות 13–14, לרבות הפסיקה המצוטטת שם. נימוקים אלו יפים גם לעניינו של הנאשם שבפניי, בהבחנה המתבקשת.