ת"פ 47679-12-15 מדינת ישראל נ' בב.צ.

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של החזקת פרסום תועבה, בהתאם לסעיף 214 (ב3) לחוק העונשין.

2.      במועד הרלוונטי החזיק הנאשם במכשיר פלאפון מסוג אייפון 4 שמספרו 052-4825466. החל מיום 15.1.14 החזיק הנאשם במכשירו סרטון פדופיליה, בפורמט MP4 ובגודל של כ-8 מגה, הכולל פעילות מינית שבוצעה על ידי בגיר בקטינה הנחזית להיות בין הגילאים 4-3 שנים. ביום 15.1.14 בשעה 9:47, העביר הנאשם את תוכן הפדופיליה הנ"ל לאדם אחר.

טיעוני הצדדים:

3.      המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר, שניתן לרצותו בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל, וכי העונש המתאים לנאשם נמצא ברף הבינוני של המתחם. המאשימה הפנתה לפסיקה לפיה הערכים שנפגעו נוגעים לצורך במיגור התופעה החמורה של ניצול מיני של קטינים והוקעתה, לשם הגנה על קטינים ומניעת ניצולם. נטען כי כיום "ככר העיר", בה היו מתבצעות עבירות, הפכה להיות וירטואלית. המאשימה הפנתה למדיניות ענישה הנעה בין מאסר בעבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר בפועל. ביחס לעונש המתאים לנאשם הפנתה המאשימה לתסקירי שירות המבחן, לאורם הנאשם מכחיש את הבעייתיות ממנה סובל בתחום המיני, התייחסותו מצמצמת, האחריות שנטל פורמאלית וחלקית והוא אינו מודע לחומרת המעשים. תחילה לא הביע נזקקות טיפולית, וגם לאחר שמסר בדיון כי מודע לצורך בטיפול וישתף פעולה עם שירות המבחן, עמדת שירות המבחן לא השתנתה בעניינו, וההמלצה הנה להטיל עליו ענישה מוחשית, הרתעתית ומציבת גבולות, חרף ההתרשמות של המרכז להערכת מסוכנות מינית כי רמת המסוכנות שלו נמוכה.

4.      ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין חודש מאסר שירוצה בעבודות שירות. ב"כ הנאשם סבר כי במקרה זה יש להסתפק בענישה הצופה פני עתיד, אך לאחר ששמע את טיעוני הנאשם ועמדתו, ביקש להזמין חוות דעת ממונה על עבודות שירות. נטען, כי העבירה שבוצעה הנה ברף נמוך של חומרה שכן מדובר באירוע אחד של החזקת סרט יחיד, ללא תכנון מוקדם, כשהנאשם לא היה מי שהפיק או צילם את הסרטון, ולא יוחסה לו עבירה של הפצה. נטען כי ראוי לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו בהזדמנות הראשונה, העדר עבר פלילי, והעדר מעורבות נוספת בפלילים מאז ביצוע העבירה. עוד נטען כי נסיבות חייו של הנאשם קשות וכי הנאשם מטפל לבדו באביו החולה. בהקשר זה הפנתה ההגנה לתסקיר שירות המבחן. ההגנה הפנתה להערכת המסוכנות לפיה הנאשם אינו סובל מסטייה מינית ורמת המסוכנות שלו נמוכה. נטען כי הנאשם צעיר, הצליח בלימודי התיכון, זכה לתעודת הצטיינות בתחום תכנות מערכות, ובעל תעודת הנדסאי. עוד נטען כי בשל מעורבותו בתיק דנן עוכב גיוסו לצה"ל.

5.      הנאשם העיד כי הבין את חומרת המעשה, אך ביצעו בתום לב ועתה מתחרט על המעשה. לדבריו, קיבל את הסרטון מאדם מסוים ואליו החזיר את הסרטון. עוד הסביר כי התגייסות להליך טיפולי עלולה לעכב גיוסו לשירות צבאי, ולהקשות על הטיפול באביו החולה ולכן יעדיף לבצע עבודות שירות.

מתחם העונש ההולם:

6.      בהתאם לתיקון 113, סעיף 40 ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, בנסיבותיו, ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.  

7.      בהתאם לסעיף 40 ג (א) לחוק, בקביעת מתחם הענישה יש לקחת בחשבון את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40 ט לחוק.

8.      הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה הנו הגנה על קטינים ומניעת ניצולם המיני, לרבות באמצעות שימוש בפורנוגרפיית קטינים, החזקתה, צריכתה והפצתה.