מדינת ישראל נ' הרבצת תורה על טהרת הקודש ואח'

1.בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982, הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים מביצוע העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

לנאשמת 1 יוחסה עבירה של ניכוי שלא כדין, עבירה על סעיפים 25 ו- 25ב(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, וזאת ביחס לשתי עובדות.

כנגד הנאשם 2 נטען שלא עשה כל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה.

2.על פי כתב האישום, בביקורת שנערכה ע"י המאשימה, עלה כי בחודשים 4/09 – 6/09 נוכו משכרן של שתי עובדות (גב' הילה נאמן וגב' לימור אושרית כהן) כתרומה, סכומי כסף בסך כולל של 810 ₪, וזאת בניגוד לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958.

3.הנאשמים כפרו באישומים, ועל כן נשמעו הוכחות בתיק. לאחר קיום מסכת ראיות, סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

4.מטעם המאשימה העידו: גב' אביבית פרידנברג – מפקחת במאשימה, מר ראם סהר – מפקח במאשימה, גב' חמד מירב - עובדת לשעבר בנאשמת 1, גב' לימור כהן – עובדת לשעבר בנאשמת 1, גב' נאמן הילה – עובדת לשעבר בנאשמת 1, ומר שלומי קטלן- האחראי על הסייעות בנאשמת 1.

מטעם הנאשמים העידו: גב' דינה נובורסקי- אשר שימשה כאחראית על התרומות בנאשמת 1, וכן הנאשם 2 מר משה אלמליח- אשר הינו עו"ד במקצועו וייצג את הנאשמים בתיק דנן.

5.במסגרת המענה להקראת כתב האישום, טענו הנאשמים, בין השאר, כי היתה עובדת שטיפלה בנושא התרומות, ואשר קיבלה את ההנחיות מהנאשמים כי יש לנכות כספים לטובת תרומות רק ממי שיש ממנו מסמך כתוב על פי חוק. עוד טענו הנאשמים, כי ביקורת המאשימה נערכה בעקבות תלונה של עובדת ש"הפסידה" בהליכים אחרים נגד הנאשמים.

בהקשר זה יצויין, כי במסגרת ההליך התברר כי המאשימה החלה בהליך חקירה בתיק דנן בעקבות תלונה של העובדת ביחס לרכיבי תביעה אחרים, לאחר שהממונה על חוק עבודת נשים אישרה את פיטוריה.

יצויין, כי המאשימה בדקה ובחנה מספר נושאים מתחום דיני העבודה, אך לבסוף הגישה כתב אישום באשמת ניכויים שלא כדין רק ביחס לשתי עובדות, הגם שהעובדת נשוא כתב האישום לא התלוננה על כך.