בתאריך 23.12.13 הוגש נגד הנאשם כתב אישום אשר ייחס לו חמש עבירות. הואיל וכתב האישום תוקן במהלך הדיונים שלפני מצאתי לפרט בהמשך הדברים העבירות בהן הודה הנאשם על פי כתב האישום המתוקן. בדיון שהתקיים לפני כב' השופטת איטה נחמן ביום 3.11.14 הודיעו הצדדים כי הגיעו לכדי הסדר טיעון. על פי הצהרתם, כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה ויורשע על פי הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות המיוחסות לו בו, ובטרם טיעונים לעונש יופנה לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות בשב''ס. התביעה הצהירה כי עמדתה לעונש היא מאסר שיש וירוצה בעבודות שירות וכן לפסילת רישיון נהיגה, למעט רישיון להפעלת מנוף וכן עונשי קנס ופסילה על תנאי של רישיון הנהיגה. עוד הוסכם כי הנאשם רשאי לעתור לאי הרשעתו.
כפי הצהרת הצדדים כך היה, כתב האישום תוקן, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע והופנה לשירות המבחן לממונה על עבודות שירות בשב''ס.
עובר לדיון שהתקיים לפני ביום 27.4.15 הוגשו תסקיר משירות המבחן וחוות דעת ממונה. באשר לחוות הדעת, ראוי להקדים ולציין שהינה חיובית דהיינו הממונה קבע שהנאשם יכול לרצות עונש מאסר בעבודות שירות.
כאן המקום לציין ולפרט במה הודה והורשע הנאשם. הנאשם הודה כי ביום 23.12.11 סמוך לשעה שמונה ועשרים דקות בערב, בכביש 431 סמוך לחנות "איקאה" בעיר ראשון לציון נהג הנאשם ברכב מסחרי. באותן נסיבות ביקש ממנו שוטר לעצור רכבו, אך הנאשם נמנע מלעשות כן. בהמשך, עצר השוטר את הרכב ופתח דלת הנהג. לפי כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם "השתולל". השוטר ביקש להוציא הנאשם מהרכב, אך זה התנגד ולבסוף הוצא מהרכב. בהמשך לכך, נמלט הנאשם מהמקום ונתפס לאחר מרדף ולאחר שנורה באמצעות אקדח "טייזר". בנסיבות אלה, החזיק הנאשם בסכין פתוחה מתחת למושב הנהג שברכב. עוד נאמר בכתב האישום שבעובדותיו הודה הנאשם כי הנאשם נהג ברכב בהיותו שיכור וסירב לתת דגימת אויר נשוף לפי דרישת השוטר.
בהודייתו בעובדות הללו, הורשע הנאשם בעבירות של: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת סכין למטרה לא כשרה ונהיגת רכב בהיותו שיכור.
באשר לתסקיר שירות המבחן. על פי המוסכם בין הצדדים ועל פי החלטתי הוגש תסקיר משירות המבחן. שירות המבחן בחן כל העובדות, הנתונים והנסיבות הרלבנטיים לעניין ובסופו של תסקיר, לפי התרשמות שירות המבחן, המליץ על אי הרשעת הנאשם וחיובו בשירות לתועלת הציבור (של''צ) בהיקף של 300 שעות.
בטיעוני התביעה לעונש הדגישה התובעת חומרת מעשי הנאשם ועתרה לעונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות. לדברי התביעה, נהיגת רכב בשכרות היא עבירה כה חמורה ובמיוחד עת נילווה לה עבירות של הפרה לשוטר במילוי תפקידו והחזקת סכין, הרי שהעונש ההולם הוא מאסר שירוצה בעבודות שירות.
באת כוח הנאשם הרחיבה הדיבור וטענה לקבל המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת הנאשם. למעשה טיעונה של הסניגורית כל כולו התבסס על האמור בתסקיר. כמו כן, הפנתה הסניגורית תשומת הלב לכך שבנסיבות המקרה, השתמשו השוטרים נגד הנאשם באקדח "טייזר" אשר גרם לו לפגיעות גופניות משמעותיות. באת כוח הנאשם הציגה תמונות המבטאות הנזק שנגרם לנאשם.
בבואי לגזור דינו של הנאשם מצאתי להציב שתי עובדות יסוד שהן בבסיס גזר הדין. ראשית לכול- מעשי הנאשם. עיקר החומרה שבמעשי הנאשם הוא בכך שנהג ברכב בהיותו שיכור. איני מקל ראש בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או בעבירה של החזקת סכין, אך מניסיון מצטבר של מאות כתבי אישום בשנה, עולה תמונת מצב כי עבירות אלה הפכו להיות כעין "תמונת רקע" של כתבי האישום. התביעה המשטרתית אינה עורכת הבחנה או מיון בכתבי האישום בעבירות אלה, ומוגשים מאות כתבי אישום בעבירות נגד שוטרים בלי להבחין בחומרת המעשים ובנסיבות המקרה. אני סבור כי נסיבות המקרה שלפני אינן ברף חומרה גבוה. הוא הדין בעבירה של החזקת סכין בנסיבות בהן אין כל אינדיקציה שמדובר באדם אלים שלו עבר פלילי מכביד בעבירות אלימות. נראה כי הסכין הוחזקה ברכבו של הנאשם באקראי.
|