מדינת ישראל נ' שאכר עבד אל רחים

הנאשם, יליד 1976, הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר דיוני, בביצוע שתי עבירות של החזקת נשק ותחמושת לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין").

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 13.7.14 החזיק הנאשם בארון מטבח בביתו שבטירה – מחסנית לאקדח; במכולה במחסן הממוקם בצמוד לבית – ברובה מסוג ספרינגפילד מודל M1; ובעסק לתיקון ושטיפת כלי רב שבבעלותו בטירה – תת מקלע מסוג עוזי, קופסא המכילה 50 כדורי 9 מ"מ, קופסת סיגריות ובתוכה 19 כדורי 9 מ"מ, שתי מחסניות המתאימות לנשק מסוג תת מקלע עוזי, 2 מחסניות המתאימות לנשק מסוג גליל, מחסנית המתאימה לנשק מסוג M16 וקת לרובה מסוגM16 מקוצר.

במסגרת ההסדר הדיוני נמחקו נאשמים 2,3 מכתב האישום והוסכם כי הנאשם יישלח לתסקיר שירות המבחן.

מהתסקיר שהוגש אודות הנאשם עולה כי הנאשם כבן 41, נשוי ואב לתינוק כבן שנה. טרם מעצרו ניהל הנאשם מוסך לחשמל רכב בעיר מגוריו. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה ולמד במשך שנתיים נוספות חשמל רכב. אין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות. בהתייחסו לעבירות הנדונות מסר מספר גרסאות סותרות בהם מציג עצמו כקורבן. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה, עו"ד איריס פיקר, עמדה בטיעוניה על החומרה היתרה שיש לייחס לעבירה בה הסתבך הנאשם. לטענתה, כלי הנשק והתחמושת שהחזיק הנאשם הם בעלי פוטנציאל קטלני לפגוע בחפים מפשע והערך החברתי שנפגע הינו סיכון שלום הציבור וביטחונו.

עוד טענה התובעת כי מדובר במכת מדינה וביהמ"ש צריך לתת מענה לעניין זה. התובעת סבורה כי מתחם העונש ההולם הינו בין 18 ל-30 חודשי מאסר, ולשם ביסוס טענותיה למתחם עונש זה הגישה פסיקה. המאשימה בקשה לגזור את עונשו של הנאשם בשליש העליון של המתחם על אף העדר עבר פלילי.