מדינת ישראל נ' רימונים קייטרינג בע"מ ואח'

הנאשמת הורשעה בהתאם להכרעת דין מיום 13.6.17 בעבירות של העסקת נערים בשעות לילה ובשעות חריגות לפי חוק העסקת נוער התשי"ג - 1953; אי תשלום גמול עבור שעות נוספות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"ח - 1951; אי מסירת אישור על תקופת עבודה לפי חוק הודעה מוקדמת על פיטורים והתפטרות התשס"א – 2001 אי מסירת הודעה על תנאי העסקה לפי חוק הודעה לעובד (תנאי העבודה) התשס"ב – 2002 ואי תליית מודעה בעניין שכר מינימום על פי חוק שכר מינימום התשמ"ז – 1987.

העבירה של העסקת נערים בניגוד לשעות הקבועות בחוק עבודת נוער בשעות חריגות התייחסה לחודשים מאי, יוני ויולי 2009, לשישה עובדים ול-24 מועדים שונים.

העבירה של העסקת נערים בעבודת לילה בניגוד לחוק התייחסה לתשעה נערים, לתקופה שממאי 2009 ועד יולי 2009, במועדים שונים כפי שפורט בנספח ב' לכתב האישום.

העבירה של אי תשלום תמורה בעבור שעות נוספות התייחסה לעובד אחד בחודש מאי 2009.

העבירה של אי מסירת הודעה על תקופת העסקה התייחסה לארבעה עובדים.

העבירה של אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העסקה התייחסה ל- 8 עובדים.

ככלל, מדובר בעבירות שהתייחסו לאותה תקופה והייתה קיימת חפיפה בכל הנוגע לזהות העובדים.

תיקון 113 לחוק העונשין מגדיר את שלבי גזירת העונש על ידי בית המשפט, כפי שצוין בע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל (5.8.13) אשר אוזכר בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"פ (ארצי) 32385-05-14 שמש חי אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל (13.8.15) (להלן – עניין שמש חי) כדלקמן:

"בשלב הראשון - המקדמי, נדרש בית המשפט לבדוק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה. במידה ומדובר בכמה עבירות, על בית המשפט לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים. אם מדובר באירוע אחד, ימשיך בית המשפט 'כרגיל', אל שני השלבים הבאים (קרי, יקבע מתחם ענישה לאירוע כולו ויגזור עונש כולל לכל העבירות הקשורות לאותו אירוע (סעיף 40 יג(א) לחוק העונשין)). לעומת זאת, במידה ובית המשפט מצא כי בעבירות שבהן הורשע הנאשם מדובר בכמה אירועים, יקבע עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן יוכל לגזור עונש נפרד לכל אירוע (בד בבד עם קביעה האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר), או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40 יג(ב) לחוק העונשין); בעקבות המסקנה שהתקבלה בשלב הראשון ימשיך בית המשפט לשני השלבים הבאים: בשלב השני קובע בית המשפט מתחם ענישה ראוי בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה; ובשלב השלישי נבחנות הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן גוזר בית המשפט על הנאשם עונש המצוי במתחם הענישה שנקבע בשלב השני (אלא אם מתקיים אחד משני חריגים שיפורטו להלן)".