מדינת ישראל נ' לבין

פתח דבר

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות. כתב האישום בעניינו כולל שני אישומים. הנאשם הורשע בשני האישומים בביצוע שתי עבירות מרובות פריטים של גניבה בידי עובד, וכן באישום הראשון בזיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, עבירת מנהלים ושיבוש מהלכי משפט, עבירות על סעיפים 391, 418, 420, 424(2) ו- 244 בהתאמה לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"). הנאשם זוכה באישום השני מעבירת מנהלים ורישום כוזב במסמכי תאגיד, וכן זוכה מעבירה של מסירת ידיעות כוזבות בעקבות טענת "אין להשיב לאשמה".

כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין, ביצע הנאשם מעשי גניבה בתפקידו כמנהל כספים באייוויו, כהגדרתה בהכרעת הדין, במהלך תקופה שבין ספטמבר 2009 ועד אוגוסט 2010, ובתפקידו כחשב בקבוצת ספוט אופשן ממרץ 2012 ועד פברואר 2013, בעשרות רבות של פעולות, כשסכום הגניבה מאייוויו עומד על כ- 1.2 מיליון ₪ ומצ'ארג' XP מקבוצת ספוט אופשן על כ- 800,000 ₪, ובסך הכל כשני מיליון ש"ח.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה עמד על מרכיבי החומרה במעשים, מבחינת הסכומים, משך המעשים, הפגיעה בשתי חברות הזנק, דפוס הפעולה, התחכום, השיטתיות וההסוואה, תוך ביצוע עבירות נוספות לקידום המעשים. הוא ציין כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים גבוהה, ביקש לחלק את מעשי העבירה לשלושה ארועים נפרדים, והציע שלושה מתחמי ענישה: הראשון, ביחס לעבירת הגניבה מאייוויו ועבירת המנהלים, מתחם הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר. השני, ביחס לזיוף בנסיבות מחמירות של מסמך הבונוסים שבמחלוקת, והשימוש בו באופן המהווה שיבוש מהלכי משפט, מתחם הנע בין 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל, והשלישי, ביחס לעבירת הגניבה מקבוצת ספוט אופשן מתחם הנע בין 30 ל- 54 חודשי מאסר. בכל הנוגע לענישה כספית, עתר ב"כ המאשימה לפיצוי לחברות הנפגעות, באישום הראשון בסך 516,000 ש"ח, ובאישום השני בסך 258,000 ₪, במגבלת תקרת הפיצוי לפי החוק. באשר לקנס, הודגשו מרכיבי החומרה, וביצוע הגניבות בשל תאוות בצע, טען שלא הוצג חוסר יכולת המצדיק התחשבות, והציע מתחם קנס שבין מאות אלפי שקלים לבין מיליוני שקלים בהתאם לתקרה של פי ארבעה מטובת ההנאה. ב"כ המאשימה עמד על חשיבות ההרתעה, על העדר נטילת האחריות ואי השבת הכספים. אשר לזמן שחלף בהקשרו של האישום הראשון, טען ב"כ המאשימה כי מדובר בעבירות שקשה לגלותן, והנאשם הקשה על החקירה בהציגו מסמך מזויף. חרף כל זאת ציין ב"כ המאשימה כי כתב האישום הוגש תוך פרק זמן סביר, ופירט את לוח הזמנים עד להגשת כתב האישום. ב"כ המאשימה ציין כי ככל שהיו עיכובים בניהול המשפט מקורם בנאשם בלבד. הוא עתר שהעונש שיוטל ימוקם לפחות במרכז מתחמי הענישה שהוצעו לשני האירועים נושא האישום הראשון ובחלקו העליון של מתחם הענישה לאירוע השלישי. לעניין הקנס, ביקש ב"כ המאשימה שהקנס יהיה בגובה סכומי הגניבה בקיזוז סכומי הפיצוי, ולצורך זה עתר לחלט לטובת המדינה כסף מזומן שנתפס ברשות הנאשם בסך של כ- 23,000 ₪.

ב"כ הנאשם טען כי הרקע למעשים נעוץ בהבנה שגויה של הנאשם ביחס לבונוסים להם הוא זכאי, אלא שאקדים ואציין שמדובר בטענה שאינה מתיישבת עם הכרעת הדין. הוא הוסיף וציין כי המעשים לא הביאו לקריסת החברות. הוא ביקש לראות בכלל מעשיו של הנאשם כנובעים מתוכנית עבריינית אחת, ובהתאמה לראות בהם ארוע עונשי אחד ולקבוע מתחם ענישה כולל, שתחתיתו תקופה הניתנת לריצוי בעבודות שירות. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, אשר שירת ביחידה צבאית מסווגת (נע/1) ועבד בעבר באופן מקצועי כרואה חשבון (נע/2). הסנגור טען לקושי כלכלי הנובע מקשייו של הנאשם למצוא עבודה בשל ההליך הפלילי, ותיאר קריסה כלכלית בהציגו מסמכים המלמדים על חובות בגובה של למעלה מ- 800,000 ₪ (נע/3). עוד נטען לפגיעה בנאשם בפרסומים בתקשורת שהקשתה על יכולת התעסוקה (לאחר הדיון הוצג פרסום בתקשורת ביחס לנאשם) ולשיהוי בהגשת כתב האישום, אשר הוגש שלוש שנים לאחר חקירת מעשי האישום הראשון. לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם, ציין הסנגור כי הוא אב לשני קטינים עמם הוא מצוי בקשר שוטף בהתאם להסדרי הראייה בעניינם, ונשוי בשנית. הודגשה הפגיעה הצפויה בקטינים וברעייה אם ישלח הנאשם לריצוי מאסר. בהקשר זה הוצגו מסמכים מטעם רשויות הרווחה, ומסמכי אבחון ביחס לבנו בן ה– 13 (נע/4, נע/5 וכן מסמך נוסף שהוגש לאחר הדיון). כמו כן עמד הסניגור על צרכיה הרפואיים של רעיית הנאשם ותמך דבריו במסמכים רפואיים (נע/6). עוד הפנה הסנגור למחלת אם הנאשם (נע/7), והדגיש כי הנאשם הוא מקור התמיכה והעזרה לרעייתו ולהוריו הקשישים. הסנגור ראה בנסיבות האישיות כמבססות הצדקה לסטייה ממתחם הענישה משיקולי שיקום, זאת ככל שמתחם הענישה לו טען לא יתקבל, ולחלופין עתר כי יוטל על הנאשם עונש ברף התחתון של מתחם הענישה. הסנגור ביקש שרכיב הפיצוי יהיה מצומצם לאור העובדה שמתנהל הליך אזרחי לחובת הנאשם ביחס לגניבה מקבוצת ספוט אופשן (לאחר הדיון הוגשו מסמכי התביעה). לאור מצבו הכלכלי העגום של הנאשם, ביקש כי סכום הכסף בסך כ- 23,000 ₪ אשר נתפס ברשות הנאשם והמאשימה עומדת על חילוטו, יהווה את הקנס שיוטל.

דברי הנאשם

הנאשם עמד על הקשר המשפחתי הקרוב עם ילדיו, והצורך של הילדים בנוכחותו ובתמיכתו. הוא נדרש למורכבות מצבו של בנו ושל רעייתו, וזאת בהתאמה למסמכים שהוצגו מטעם ההגנה ואשר לא אפרטן מחמת צנעת הפרט.

הנאשם ביקש התחשבות בו ובבני משפחתו וביקש לדחות את מועד הכניסה לריצוי עונש מאסר ככל שבית משפט מוצא לנכון לגזור עליו עונש זה.

דיון והכרעה

הערכים המוגנים שנפגעו

הכרעת הדין ניתנה לאחר שמיעת ראיות, ואני מפנה לקביעות המפורטות שאין צורך לחזור עליהן. די לציין שההרשעה היא ביחס לשני אישומים, המעשים כוונו כלפי שתי חברות הזנק, בהן שימש הנאשם כמנהל כספים ו/או חשב, כשהנאשם ניצל את האמון שניתן בו ואת העדר הפיקוח עליו, וביצע בצורה מתוכננת מספר רב של פעולות לשם גניבת כספים, על פני חודשים ארוכים בכל אחת מהחברות בסכום כולל של כ – 2 מיליון ₪ וזאת לצד עבירות נלוות באישום הראשון.