רשות המיסים-מע"מ: היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים נ' צרפתי(אסיר) ואח'

האם לטוענים לזכות ברכוש עומדת זכות עיון בחומרי חקירה שנאספו בהליך הפלילי עובר להגשת תצהיריהם? זוהי השאלה הטעונה הכרעה.

פתח דבר

כנגד יצחק צרפתי הוגש כתב אישום, במסגרתו התבקש צו לחילוט נכסים. עניינו של צרפתי הסתיים ודינו נגזר במסגרת הסדר טיעון לאחר הליך גישור, בו נקבע כי נושא החילוט ידון ויוכרע בפניי.

בשלבים מוקדמים של ההליכים הצהירו המבקשים על רצונם לטעון לזכות ביחס למי מהנכסים נושא צו החילוט. מעבר להצהרה הכללית, לא הוגשו מטעם המבקשים בקשות מפורטות אליהן נלווים תצהירים. ביום 18.4.17 התייצבו המבקשים בפניי וחזרו והצהירו על רצונם לטעון לזכות. בעקבות זאת, ניתנה למבקשים אורכה להגשת מסמכי בי דין מטעמם.

בבקשה שהוגשה, לאחר שפנו למשיבה וזו סירבה להעמיד לעיונם את חומרי החקירה שנאספו בעניינם במהלך החקירה הפלילית בתיק העיקרי, עותרים המבקשים שביהמ"ש יורה למשיבה להעביר למבקשים את כל חומרי החקירה הנוגעים לטענות לזכות של המבקשים, לרבות הודעות, תמלילים וצילומי וידאו של חקירותיהם, וזאת עובר להגשת התצהירים ולצורך הכנתם. הבקשה הוגשה ללא נימוקים.

המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה כי היא נעדרת כל בסיס בדין, יש בה היפוך או עקיפה של סדרי הדין בהליכי חילוט ושל תכליות חוק איסור הלבנת הון, והיא מלמדת על חוסר תום הלב של המבקשים.

בתגובתם מפנים המבקשים לחוק חופש המידע, תשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק חופש המידע"), המחייב לשיטתם גוף ציבורי להעביר לאזרח מידע שהוא זכאי לקבלו ואין מניעה בהעברתו. המבקשים מבהירים כי עתירתם אינה מכוונת להיפוך סדרי הדין, אלא נועדה "על מנת לבסס את צדקתם ואת טענותיהם עוד משלב החקירות שלהם". המבקשים טוענים לחוסר תום לב בעמדת המשיבה הפוגעת ביכולתם להגן על רכושם. עוד נטען כי המסמכים הרלבנטיים מצויים בידי המשיבה ויש קושי מהותי בשחזורם.

דיון והכרעה

המבקשים שלפניי אינם נאשמים בהליך הפלילי, כך שלא עומדת להם זכות עיון בחומרי החקירה שנאספו בתיק החקירה, מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982, המוענקת לנאשם בלבד לאחר הגשת כתב אישום (בג"צ 9022/07 ‏בן שבת נ' מדינת ישראל (להלן: "עניין בן שבת"), ודומה שעל כך לא חולקים אף המבקשים.

המבקשים גם אינם זכאים לעיין בחומרים מכוח החקיקה המסדירה את מעמדם כטוענים לזכות, וקובעת את סדרי הדין בהליך לבירור טענותיהם. על המסגרת הדיונית של הליך חילוט בהתאם לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000 ותקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לעניין חילוט רכוש), תש"ן – 1990, עמד ביהמ"ש בהרחבה בע"א 325/12 רוזנבלט נ' מדינת ישראל, ואביא מתוך ההחלטה רק את עיקריה הנוגעים לבקשה שלפניי:

"כל חילוט בהליך פלילי כפוף לחובה לתת זכות טיעון לכל אחד מהגורמים האלה: הנידון, בעל הרכוש, מי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ומי שטוען לזכות ברכוש – ובלבד שהם ידועים (סעיף 21(ד) לחוק).