בין הנאשם לבין הגב' בת ע.ו. (להלן: "הגב' ו.") נרקמו יחסי קרבה, רומנטיים או ידידותיים, תהא ההגדרה אשר תהא, שנמשכו כשנה, בין השנים 2008-2009.
אין מחלוקת כי במהלך התקופה האמורה העבירה הגב' ו. לידי הנאשם סכום הנע סביב ה-50,000 ₪.
אם בתחילה, במהלך חקירותיו במשטרה, טען הנאשם כי מדובר היה בסכומים נמוכים בהרבה והם ניתנו לו כתרומה, הרי שכיום, לאחר שגמלה בליבו של הנאשם ההחלטה לומר את האמת, וכדבריו "רציתי להגיד את האמת לשופטת. היום התעוררה בי מחשבה שאני רוצה להגיד את האמת", אין עוד מחלוקת ממי.ת לגבי סכומי הכסף שקיבל הנאשם כהלוואה מגב' ו., בתקופה הרלוונטית לכתב האישום.
הנאשם אישר בעדותו בבית המשפט, הן בחקירתו הראי.ת והן בחקירתו הנגדית, שקיבל מגב' ו., במהלך התקופה, הלוואות בסכומים שונים של אלפי שקלים בכל פעם וכן סכום נוסף של 8,000$ שקיבל ממנה כדי י.וכל, לדבריו, לקבל דירה מחברת עמידר.
אין גם חולק כי בתקופה הרלוונטית, במהלך תיקון מנורה בביתה של הגב' ו., נפגע הנאשם במכה בראשו, משולחן י.ש שהתמוטט לאחר שנשען עליו, וכי כתוצאה מכך נגרמו לו חבלות בפניו.
בעקבות הפגיעה פנה הנאשם אל עו"ד יהושע שחם (להלן: "מתלונן 1"), עמו הייתה לו ולגב' ו. היכרות מוקדמת, על מנת י.טפל בתביעת הפיצויים שלו מול חברת הביטוח.
מוסכם על הצדדים כי בעקבות טיפולו של מתלונן 1 בתביעה הוסכם עם חברת הביטוח שהנאשם יקבל, לסילוק סופי של תביעתו, סכום של 15,000 ₪, שהופקדו בידיו הנאמנות של מתלונן 1 ע"י חברת הביטוח.
אין מחלוקת כי מתלונן 1 העביר לידי הגב' ו. את סכום הפיצוי שהתקבל בניכוי שכר טרחתו בסך 1,500 ש"ח, כתשלום על חשבון חובו של הנאשם לגב' ו..
אין גם מחלוקת שלאחר שהתקבל הכסף מחברת הביטוח וחלקו הארי הועבר לידי הגב' ו., הביע הנאשם מורת רוח מהסכום הנמוך שהתקבל ודרש לקבל חזרה מידי הגב' ו. את הכסף שהועבר אליה, בטענה שברצונו לתבוע את חברת הביטוח על סכום גבוה מזה עליו הוסכם ולהחזיר את חובו לגב' ו. לאחר י.קבל את הפיצוי המוגדל.
השאלה שבמחלוקת - האם על רקע הסכסוך הכספי - העברת כל כספי הפיצויים, בניכוי שכר הטרחה של מתלונן 1, לגב' ו. וסירובה של הגב' ו. להי.ב לנאשם את הכספים שהועברו אליה מכספי הפיצויים - איים הנאשם על מתלונן 1 ועל בנה של הגב' ו., מר ל.י. (להלן: "מתלונן 2"), כמיוחס לו בעובדות כתב האישום.