מדינת ישראל נ' שאמי

בתיק זה מיוחסות לנאשם עבירות של גרימת נזק לרכוש, רשלנות, אי שמירת מרחק, חבלה של ממש ונהיגה בלא ביטוח, כמפורט בכתב האישום.

האירוע הרלוונטי לכתב האישום הינו תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 13.5.2012, בכביש 781 בין מורשת לאעבלין ובמהלכה התנגשו שלוש מכוניות. רכבו של הנאשם, טנדר מסוג איסוזו, רכבו של מר לחאם חליל, רכב פרטי מסוג רנו, ורכבו של מר יהושע בוים, טנדר מסוג ניסן.

לפי האמור בכתב האישום, פגע רכב הנאשם ברכבו של חליל, הדף אותו לנתיב הנגדי, שם התנגש רכב זה ברכבו של מר בוים שהגיעו מהכיוון השני. לפי גרסת הנאשם, סטה רכבו של חליל לנתיב הנגדי מסיבה לא ידועה, פגע שם ברכבו של בוים, נהדף חזרה ופגע ברכב הנאשם.

לאחר ששמעתי את העדויות, התרשמתי מהעדים, שקלתי את טענות הצדדים ושבתי ועיינתי בחומר שהוגש, השתכנעתי מעל לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, ולפיכך אני מרשיע אותו בהן.

מטעם המאשימה העידו בתיק זה, הנהג המעורב, מר לחאם חליל, נהג הרכב השלישי, מר יהושע בוים ובוחן התאונות מר ופיק דגש. כמו כן הוגש בהסכמה דוח פעולה שערך השוטר סילבן סנה, אשר הגיע למקום התאונה לאחר שהתרחשה.

עד התביעה לחאם חליל העיד:

הייתי נוסע בסביבות 6 בבוקר לעבודה, נסעתי מכפר ג'דיידה לכפר אעבלין. לפני צומת אעבלין מצומת שפרעם, היה רכב הנאשם אחרי, נסעתי 70-80 קמ"ש פתאום הרכב מקדימה רצה לפנות שמאלה, התחלתי להוריד מהירות שלי ואז קיבלתי מכה מאחורה.

הוא זרק אותי לנתיב הנגדי. אני ראיתי שקיבלתי את המכה מהארון שאמי, זה היה טנדר. לא זוכר איזה רכב. אז קיבלתי עוד מכה חזיתית מעוד טנדר.

בחקירה הנגדית נחקר העד בידי הסנגור באשר לרכב בנסע לפניו, ולכאורה דבריו בדבר מרחק של 500 מ' מרכב זה אינן יכולים להתקבל. עם זאת, לא מצאתי בכך כדי להציע על חוסר מהימנות של העד וסבורני כי מדובר בדברים שנאמרו מתוך הערכה לא נכונה של מרחקים, ובהשפעת האירוע הטראומטי והזמן שחלף מאז.