ת"א 8984-05-16 מוסלח נ' מדינת ישראל - משרד האוצר ,מעבר גבול נהר הירדן

לפניי בקשה למתן צו עשה זמני להחזרת רכב תפוס.

רקע עובדתי:

1.הבקשה נוגעת לתביעה שהגיש המבקש (התובע) נגד המשיבה (הנתבעת), במסגרתה הוא עותר לקבלת צו שיחייב את המשיבה להחזרת הרכב אשר חולט על ידה בהתאם להוראות סעיף 203(ג) לפקודת המכס {נוסח חדש} (להלן: "פקודת המכס").

2.על פי הנטען בכתב התביעה, ואין חולק על כך, ביום 21.3.16 הגיע המבקש למעבר הגבול נהר הירדן כשהוא נוהג ברכב מסוג מאזדה 5, מ.ר. 5286775 שרשום על שמו (להלן: "הרכב").

3.אין חולק גם כי בבדיקה שנערכה ע"י פקידי הנתבעת, נתגלו ברכב 9.05 ק"ג זהב, שלא הוצהר עליהם ולא שולם המכס בגינם. באותו מעמד, נתפס הרכב וכן הזהב שנמצא בו כאשר בגין שני אלה, הוציאה המשיבה אישור בדבר תפיסה. בנוסף, הוציאה המשיבה ביום 31.3.16 הודעת חילוט לרכב, במסגרתה היא הודיעה למבקש, כי הרכב אשר שימש להברחת הזהב חולט לטובת המדינה מכוח סעיף 203(ג) לפקודת המכס, וכי במידה ויש למבקש השגות כלשהן, הוא מתבקש להגיש תביעה אזרחית להחזרת הרכב התפוס לפי סעיף 192(א)(1) לפקודת המכס.

התביעה:

4.מכאן הוגשה התביעה שלפנינו, במסגרתה טען המבקש כי הרכב לא שימש אותו לביצוע עבירה, אלא לצרכי תעבורה בלבד, כאשר לשיטתו לא בוצעה על ידו פעולה כלשהי המגיעה לכדי עבירה פלילית. עוד נטען בכתב התביעה כי הרכב משמש ככלי תעבורה מאוד חיוני עבורו, שכן באמצעותו הוא מנייד את בנו הקטין אשר סובל ממחלת סכרת קשה וממחלות נוספות, שמצריכות מעקבים וטיפולם רפואיים שונים. המבקש הוסיף וטען בכתב התביעה, כי החלטת המשיבה בדבר חילוט הרכב הינה החלטה בלתי סבירה, שאינה מידתית, ואשר פוגעות קשות בקניינו.

לאור זאת, עתר המבקש במסגרת תביעתו למתן צו שיורה למשיבה להחזיר לאלתר את הרכב שחולט על ידה.

ההגנה:

5.מנגד, טענה המשיבה בכתב הגנתה, בין היתר, כי מדובר ברכב אשר שימש את המבקש להברחת הזהב, כפי שהמבקש הודה בכך בעצמו בפני חוקריה במעמד תפיסת הרכב, כאשר באותה חקירה הוא אף הודה שאין המדובר בפעם ראשונה שבה הוא הבריח זהב מירדן לישראל. לטענתה, הרכב נתפס בהתאם לסעיף 203(ג) לפקודת המכס, שמעגן את סמכותה לחלט כלי הובלה שנעשה בהם שימוש לצורך הובלת טובין מוברחים. לטענתה, די היה באי הצהרת המבקש על ייבוא הזהב, אשר הוסתר בצורה של "וו" גרירה, כדי לראות בכך כהברחה וכעבירה על החוק, דבר שמקנה לה את הסמכות לתפוס ולחלט את הרכב שבו הוברח. נטל ההוכחה רובץ על המבקש, שעליו להראות כי יבוא הטובין היה כדין, ובזה, לטענתה, הוא לא עמד. המשיבה הוסיפה וטענה, כי באיזון האינטרסים הנדרש, יש להקנות חשיבות רבה לאלמנט ההרתעה שמצדיק נקיטת סנקציית תפיסה וחילוט רכבים שבאמצעותם מבוצעת הברחת הטובין.