ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
7465-04-17
06/09/2017
|
בפני השופט:
אריאל צימרמן
|
- נגד - |
מבקשת:
חממה מאיר סחר (1996) בע"מ עו"ד אסף אוסלקה
|
המשיבים:
1. Kesfery S.A. Trading Co. 2. MMM Foods Trading SA 3. Omaibi SRL
|
החלטה |
בקשה לסעד זמני של העברת מטען של שעועית וגרגרי חומוס, שניתן ביחס אליו כבר צו עיקול לבקשת המבקשת, מנמל אשדוד למחסני המבקשת, זאת עד הכרעה בתביעה כספית שהגישה.
1.הבקשה לסעד זמני באה בגדרי תביעה כספית, כ-369 אלף ₪ סכומה, שהוגשה ביום 4.4.2017. מן האמור בתביעה עולה כי המבקשת התקשרה בהסכם עם הנתבעת 1 לרכישת מכולות שעועית בגודל מסוים, תמורת כ-106 אלף דולר. הקשר בין הנתבעות השונות אינו ברור דיו מן התביעה ומן הבקשות השונות, אך המבקשת מתייחסת במידה רבה לכולן כאחת. הסחורה הגיעה לישראל בדרך הים, נמשכה מן הנמל למחסני המבקשת לאחר תשלום התמורה בידה, ונבדקה ביום 3.1.2017, שאז מצאה כי השעועית גדולה, ובהתאם ערכה פחות, מן הנדרש, ובתוך אחת המכולות אף הייתה פסולת, כך שערך הסחורה שהגיעה הוא להערכת המבקשת כשליש מן הערך ששולם. בין הצדדים, נטען, התקיים מו"מ והוסכם על-פה על פיצוי בדרך של משלוחים עתידיים, משלוח אחד של שלוש מכולות ובהן כ-70 טון שעועית, שהגיע לנמל אשדוד עוד לפני הגשת התביעה, ועוד משלוח של שתי מכולות ובהן כ-46 טון גרגרי חומוס, שנשלח במחצית פברואר 2017. חמש המכולות הנוספות יוגדרו יחד: המכולות הנוספות.
2.בד בבד עם הגשת התביעה הגישה המבקשת בקשה נגד המשיבה ונגד מספר גורמים שהוגדרו "מחזיקים" לעיקול המכולות הנוספות, חלקן מוחזקות כבר בנמל אשדוד, חלקן בדרכן. הנכסים אינם פסידים, טענה, ולא ייגרם נזק מהותרת במחסני המחזיקים (מי המחזיקים לא הובהר די הצורך). קבעה כב' הרשמת הבכירה ו' שוורץ שלפניה הובאה הבקשה כי לא הוצגה כל ראיה לכך שהמכולות הנוספות הן חלק מהסכם לפיצויה של המבקשת; השיבה המבקשת: הסכם על-פה. צו עיקול ניתן. מאז, ניתן להבין, מוחזקות מכולות השעועית, גם מכולות החומוס שהגיעו בינתיים, בידי המוביל הימי, צים חברת ספנות בע"מ.
3.מהלך מספר חודשים עוסקת המבקשת בניסיון להמצאת המסמכים למי מן המשיבות, בהצלחה מעורבת. כתבי הגנה אין עדיין. ביום 26.7.17 הגישה בקשה לסעד זמני: לשחרר לידיה את המכולות הנוספות. שני המשלוחים בארץ, אך המשיבה לא שלחה למבקשת את מסמכי השחרור, והמשיבה עצמה אינה משחררת את הסחורה ואף אין בידה לשאת בתשלום המכס והיטלי הייבוא. שחרור המכולות הוא דחוף, הסבירה: "המכולות מוחזקות בנמל אשדוד בחוץ, בשמש קופחת כשבחוץ 34 מעלות ובתוך מכולה סגורה הטמפרטורות עולות. בתנאי טמפרטורה של חום ולחות הסחורה תעלה חרקים ולא תהיה ראויה למאכל בני אדם אלא לבהמות, ואנחנו בספק אם זה כבר לא קרה" (ס' 22 לבקשה). ועוד הוסיפה כי יש "חשש כבד" שבתנאים אלה הסחורה תתקלקל. לפיכך הציעה כי תקבל את הסחורה למחסניה, תעביר את השקים תהליך "איוד" להפטר ממזיקים ותאחסנם במקום קריר ומוצל, עד הכרעה בתביעה. כך ייחסכו גם עלויות האחסנה הגבוהות אצל צים, ציינה.
4.כב' השופט התורן, סגה"נ א' דפדי, שלפניו הובאה הבקשה, ביקש ראשית בהחלטתו מיום 27.7.17 התייחסות המשיבה. זו לא באה, והמבקשת החרישה. עתה באה בקשה נוספת: המצאה למשיבות 2-1 כשלה, המשיבה 3 לא הגיבה והמבקשת מעריכה כי המשיבות 2-1 הן למעשה "חברות קש" הקשורות בה. המכולות בינתיים בנמל, בתנאים שצוינו, כאשר מכולות השעועית יצאו מארגנטינה בחודש דצמבר 2016, הדגישה. עלות האחסון תעלה בקרוב על שווי המכולות, מה גם שהמזון יתקלקל עד הכרעה בתביעה. בידי המבקשת אף לאחסן בינתיים את השקים במקום ש"לא יתערבב חלילה עם יתר מוצריה" עד להכרעה. בקשה זו הועברה לטיפולי.
5.דין הבקשה להדחות, בלא צורך בתשובה, שברי כבר שממילא לא תבוא. מגוון רחב של טעמים תומך בקביעה זו.
6.ראשית, המדובר בסעד זמני שלא ברור כי הוא משרת את ההליך העיקרי. נזכור: אף שהמבקשת טוענת (הבהרתה מיום 4.4.17) כי המכולות הנוספות נועדות להוות פיצוי מוסכם עבור פער השווי שבין השעועית שהוזמנה לבין השעועית שנשלחה, הרי שהתביעה אינה כוללת עתירה לסעד הצהרתי שלפיו המכולות הנוספות אכן אמורות להגיע לידי המבקשת. התביעה היא כספית בלבד: הנזק – הישיר (שווי השעועית) והעקיף (הרווח ממכירתה) – שנגרם למבקשת לטענתה. ניסיונה של המבקשת לשכנע עד הנה כי המכולות הנוספות אמורות להגיע לידה כפיצוי הוא נעדר נפקות, שהרי אין סעד עיקרי תואם שעניינו בזכויות המבקשת באותן מכולות.
7.שנית, גם אם תבקש לטעון המבקשת כי המכולות הנוספות שלה הן ויש להבטיח כי יגיעו לידיה: המדובר בתביעה ובקשות נלוות הרחוקות מלהיות סדורות כל צרכן. הנזק הישיר הנטען אינו עקבי, זהות הנתבעות-המשיבות והקשר ביניהן אינו נהיר, מי מחזיק בסחורה לא ברור. יתרה מכך, הסחורה שהגיעה לידי המבקשת אף אינה כזו שהיא נטולת ערך, והמבקשת עשתה בה שימוש, ניתן להבין. מה הנזק, נטען רק בכלליות, ואף לא בעקביות, תוך הפניה למסמך כללי (נספח ד' לכתב התביעה). הסכם פיצוי בכתובים – אין, באופן בלתי נהיר. היעדר תכתובת כלשהי ביחס למשלוח סחורות ששוויין ניכר אינו שגרתי. לא ברור גם כיצד הוסכם שהמשיבות (או מי מהן) תשלח למבקשת במיוחד מכולות שעועית חלופיות (לצד מכולות חומוס) נוכח הגילוי שהסחורה הקודמת אינה תקינה, אם גילוי התקלה היה ביום 3.1.2017 (סעיף 6 לכתב התביעה), בעוד שהמכולות נשלחו מארגנטינה כבר בדצמבר 2016 (נספח ה' לכתב התביעה). בהקשר זה, סיכויי התביעה דרשו ביאור.
8.שלישית, ואם נתעלם מן הקשיים עד הנה ונתמקד במכולות הנוספות אך כדרך לפיצוי המבקשת בגין נזקים כלשהם שיוכחו בקשר עם ההזמנה המקורית: הסעד הזמני המבוקש אינו אמור להיות של העברת הסחורה לידיה, אפילו היא מופרדת, כי אם של מינוי כונס נכסים זמני; סעד שהוא כמובן מוקשה וחריג כשלעצמו, אך כאן לא נתבקש אפילו.