אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 7176-02-21 זכרוב נ' נאות מזרחי בע"מ

ת"א 7176-02-21 זכרוב נ' נאות מזרחי בע"מ

תאריך פרסום : 21/05/2023 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
7176-02-21
03/05/2023
בפני השופט:
אביים ברקאי

- נגד -
תובעת:
ילנה זכרוב
נתבעת:
נאות מזרחי בע"מ
פסק דין
 

 

חלק ראשון -

 

  1. פתח דבר

    1. מהות פסק הדין

      • עניינו של פסק הדין הוא תביעה לפיצוי כספי בסך של 157,265 ₪ בגין נזקי ליקויי בנייה נטענים שנגרמו בדירה שנבנתה ע"י הנתבעת.

         

      • חלק ניכר מההליך הוקדש לטענות הנתבעת לפיהן הדירה נרכשה כדירת "יד שניה" מרוכשת קודמת. טענות אלה אינן מאיינות את חובות הנתבעת כחברה קבלנית. אך מעבר לכך, יודגש במיוחד שהתובעת לא רכשה "במקרה" את הדירה מרוכשת קודמת. הרכישה הייתה בעקבות ובשל פניה אל הנתבעת עצמה. וכך התובעת הגיעה למשרדי הנתבעת, התעניינה ברכישת דירה מהנתבעת. בסופו של יום ובעקבות פניה זו רכשה דירה שהייתה רשומה על שם הבת של בעלי הנתבעת ואחותו של סמנכ"ל הנתבעת אשר העיד מטעמה. מסירת הדירה נעשתה ישירות אל התובעת (ור' סעיף 7.4(ג) להלן).

         

      • הצדדים העלו טענות הן ביחס לשאלת האחריות והן ביחס לשאלת הנזק. הצדדים תמכו טענותיהם לעניין הנזק בחוות דעת של מומחים מטעמם. בנסיבות אלו מונה מומחה מטעם בית משפט, מהנדס ושמאי מקרקעין אשר העריך בחוות דעתו מיום 24.2.2022 את שיעור הנזקים והליקויים בסך של 84,591 ₪. בנוסף העריך שביצוע התיקונים יהיה במשך כחודש ימים ועלות הדיור החלופי על סך של 15,000 ₪ + מע"מ.

         

    2. תוצאת ההליך

      בסופו של פסק הדין תחויב הנתבעת בתשלום הסך של 102,141 ₪. הכל בשל הנימוקים שיובאו להלן בהרחבה.

       

  2. הצדדים להליך והעדים בהליך

    1. התובעת היא רוכשת דירת דופלקס בעיר חולון (להלן: "הדירה"). הדירה נמסרה לתובעת בחודש יולי 2020.

       

    2. הנתבעת היא חברה המאוגדת בישראל, המנויה על קבוצת מזרחי ובניו, קבוצה הבונה כבר למעלה מ-60 שנה דירות בניינים ומבנים בכל רחבי ישראל.

       

    3. שתי העדויות שנשמעו בהליך:

      מטעם התובעת נשמעה עדותה היחידה של התובעת.

      מטעם הנתבעת נשמעה עדותו היחידה של מר אלי מזרחי, סמנכ"ל הנתבעת.

       

  3. תמצית טענות הצדדים

    1. תמצית טענות התובעת

      • התובעת טענה לליקויים בדירה שנרכשה. מהנדס מומחה אשר בדק את הדירה מצא כי סך הליקויים הוא 122,265 ₪. לצורך תיקון הליקויים יהא על הנתבעת לממן לה עלויות בגין שהייה בבית מלון במהלך תקופת התיקון, לרבות עלויות אחסון והובלה, המוערך בסך של 15,000 ₪.

         

      • עוד טענה התובעת כי נגרמה לה עגמת נפש, אי נוחות, הטרחה מיוחדת, צורך לפנות לעורכי דין ומומחים, הפסד ימי עבודה, ניקיון, מניעת הנאה מהדירה שרכשה, בגבולות סך של 20,000 ש"ח לפחות .

         

      • התובעת ציינה כי פנתה לנתבעת מאז מסירת הדירה מספר פעמים רב ודרשה כי זו תפעל לתקן את הליקויים, לדבריה, לנתבעת ניתנו הזדמנויות למכביר לבצע תיקונים בדירתה, ואולם היא לא השכילה לנצלם עת ביצעה בדירתה תיקונים קוסמטיים כושלים ובלתי מקצועיים של הליקויים שחזרו על עצמם, תוך התכחשותה והתעלמותה מהליקויים.

         

      • לטענת התובעת, הנתבעת התייחסה באדישות ובדרך "מתחכמת ומזלזלת" לפניותיה ולכל היותר ביצעה תיקונים מינוריים שלא פתרו את הבעיות מיסודן, והבהירה בהתנהגותה אין בכוונתה ו/או יכולתה לתקן כנדרש, ובכלל.

         

      • התובעת עתרה לחייב את הנתבעת בתשלום הסך 157,265₪ , ע"פ הפירוט שלהלן:

        • סך 122,265 ₪ בגין עלות הליקויים.

        • סך 15,000ש"ח בגין עלות שהייה בבית מלון לרבות אחסון והובלה.

        • סך 20,000 ₪ בגין עגמת הנפש, אי הנוחות, טרחה מיוחדת, הצורך לפנות לעורכי דין ומומחים, הפסד ימי עבודה, ניקיון, מניעת הנאה מהדירה.

           

    2. תמצית טענות הנתבעת

      • הנתבעת עתרה לדחות את התביעה כנגד. לדבריה, התובעת היא רוכשת יד שנייה של דירה קיימת שלא נרכשה מהנתבעת. לדבריה, הבניין והדירה קיבלו טופס 4 כבר בשנת 2014 ותקופת האחריות ככל שהייתה כזו הסתיימה זה מכבר.

         

      • עוד טענה הנתבעת כי התובעת הצהירה במסגרת הסכם המכר שאין לה כל טענות ביחס לממכר והיא מוותרת על כל טענת אי התאמה ביחס לדירה ולבניין. לטענת הנתבעת, אין מדובר בתביעה לפי חוק המכר דירות והתביעה כפי שנוסחה דינה להידחות. לדבריה, לכל היותר המדובר בתביעה נזיקית אשר הנתבעת מכחישה חבות לתיקון בגינה. הנתבעת הדגישה שההגנות לקונה מקבלן אינן חלות על התובעת. עוד נטען שאין לחייב קבלן בתיקון דירה שנרכשה כיד שנייה כאשר מחירה גילם את מצבה בפועל.

         

      • לצד כל אלה הוסיפה הנתבעת כי התביעה התיישנה ולא ניתן לתבוע בגינה וכי כעת, לאחר למעלה מ-7 שנים התובעת מבקשת להגיש תביעתה ובמיוחד בשים לב שתקופת האחריות לפי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 הסתיימה , כך שלגישתה "זוהי אינה בכל מקרה תביעה לפי חוק המכר כי אם לכל היותר תביעה נזיקית" ומשכזו, התביעה כפי שנוסחה-דינה דחייה שכן לגישתה- אין כל טענה נזיקית כלפיה.

         

      • עוד טענה הנתבעת לשיהוי. לדבריה, אף אם ייקבע כי התביעה לא התיישנה הרי שזו הוגשה בשיהוי. הנתבעת ציינה כי היא פעלה בצורה מקצועית לתיקון הליקויים לשביעות רצון התובעת, ומאז לא יידעה התובעת את הנתבעת אודות ליקויים נוספים. כעת לטענתה, מגישה התובעת בחוסר תום לב תוך ניצול לרעה של ההליך המשפטי ללא כל הסבר לשיהוי בתביעתה ולאור העובדה שתקופת האחריות ע"פ חוק המכר הסתיימה וללא שניתנה לה הזדמנות ראויה לתקן.

         

        חלק שני  דיון והכרעה

         

  4. השאלות בהן יש להכריע

    במסגרת הכרעה בהליך יש לבחון שתי השאלות העיקריות הבאות:

     

    • שאלה ראשונה משתיים - האם התובעת, אליה התייחסה הנתבעת כרוכשת "יד שניה" זכאית לפיצוי בגין ליקויים בדירה? כבר מיד אציין שהתשובה לכך חיובית.

    • שאלה שניה משתיים – ככל שהנתבעת אחראית לתיקון ליקויים, מה הסכום בו יש לחייבה בגין התביעה?

       

      מעבר לאמור לעיל יתייחס פסק הדין לטענות ושאלות נוספות שעוד יפורטו להלן.

       

  5. שאלה ראשונה משתיים - האם התובעת, אליה התייחסה הנתבעת כרוכשת "יד שניה" זכאית לפיצוי בגין ליקויים בדירה?

    1. התובעת הגיעה למשרדי הנתבעת, התעניינה ברכישת דירה מהנתבעת. בסופו של יום ובעקבות פניה זו רכשה דירה שהייתה רשומה על שם הבת של בעלי הנתבעת ואחותו של סמנכ"ל הנתבעת אשר העיד מטעמה.

       

    2. זאת ועוד – הסכם המכר כלל המחאת זכויות הרוכשת כלפי החברה הקבלנית, קרי כלפי הנתבעת. מכאן, ממילא קיימת לתובעת זכות לדרוש קבלת הדירה ללא ליקויים. לעניין זה אפנה אל תא (מחוזי י-ם) 1042/97 אברמוביץ אבנר נ' סולל בונה בע"מ (מיום 11/4/2005, ההדגשות לא במקור), שם נקבע כך:

      "מן התצהירים ומן החוזים, אשר הובאו לעיל, לא עולה הטענה, כי הקונים המקוריים המחו זכויותיהם ובכלל זה, זכויות התביעה שלהם לקונים המשניים... לפיכך, לקונים המשניים עומדות עילות תביעה רק בנזיקין – רשלנות והפרת חובה חקוקה, שכן מחובתו של קבלן, להקים בית בטוח לשימוש ולמגורים.

       

      הסכם המכר בין התובעת לבין הבת, גב' אפרת אזואלוס כלל הוראה לפיה המוכרת "מסבה לקונה את מלוא זכויותיה מול הקבלן, לרבות בגין אחריות הקבלן לפי חוק המכר (דירות)" (ס' 3.3 להסכם). בנסיבות אלו ומשהגב' אזואלוס המחתה לתובעת את זכויותיה - הרי שבוודאי שלתובעת זכות התביעה והיריבות כנגד הנתבעת מכוח עילה חוזית. יתרה מכך, גם ללא קיומה של תניה מפורשת בהסכם, ההנחה היא, שהרוכש המקורי המחה את זכות התביעה לקונה המשנה. ר' ת"א (מחוזי חי') 1423/99 תמר ויצחק גינזבורג נ' מורן חברה לבניין בע"מ (מיום 17 בפברואר 2008, ההדגשות לא במקור) שם נקבע ע"י כב' השופט יצחק עמית כך -

      "סוגית אחריותו של "מוכר" כהגדרתו בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, כלפי קונה משנה, קרי, מי שרכש את הדירה מהרוכש המקורי, מעוררת שאלות עיוניות נכבדות, אך איני רואה להאריך בדברים. ברי כי המוכר אינו יכול להיתבע פעמיים בגין אותה אי התאמה – פעם על ידי הרוכש המקורי ופעם על ידי רוכש המשנה. אולם, אחריותו של המוכר עומדת בעינה בכל אחת משתי האפשרויות הבאות: כלפי הרוכש המקורי (גם אם זה העביר את זכויותיו בדירה לאחר הגשת התביעה), או כלפי רוכש המשנה, מקום בו הרוכש המקורי לא הגיש תביעה בגין אי ההתאמה" 

       

       

       

      וכן בהמשך נקבע כאמור שאף ללא התניה מפורשת, חלה החובה בהתאם לחוק המכר (דירות) וכלשון פסק הדין -

      במקרה דנן, בהסכם... נקבע במפורש כי המוכרת ממחה את כל זכויותיה כלפי הנתבעת לרבות כל זכות תביעה על פי הסכם הקומבינציה וחוק המכר (דירות). גם בהיעדר תניה מפורשת כגון דא, ההנחה היא, שהרוכש המקורי המחה את זכות התביעה לקונה המשנה. למיצער, לקונה המשנה יש עילת תביעה נזיקית כלפי המוכר, שהרי למוכר יש חובת זהירות גם כלפי קונה המשנה" 

      וכן -

      "...בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי בחוק הקיים חסרה התייחסות לשאלת תחולתו על קונה משנה "שכן אמת המידה הרלוונטית לעניין אחריות המוכר לקיומה של אי-התאמה היא משך הזמן שחלף מעת מסירת הדירה, ולא זהות הקונה". אין לנו אלא להצטרף לדברים, המשקפים את הפסיקה הנוהגת כיום"

       

    3. על הנתבעת לצפות לשאת בתשלום הליקויים והנזקים בדירה כל תקופת האחריות והבדק גם במצב בו הדירה נמכרה לרוכש שלישי. מכירת הדירה לרוכש "יד שניה" אינה פוטרת את הקבלן מאחריות לטיבה ולליקויים שבה. אחריותה של הנתבעת לתיקון נזקים וליקויים שנתגלו בנכס בוודאי אינה "מתאדה" ונעלמת עם מכירתו של הנכס לצדדים אחרים.

       

    4. האינטרס הציבורי מחייב את הקבלן לשאת באחריותו שנתחייב ע"פ הדין ולפצות את הרוכש . זאת בין אם מדובר ברוכש יד שנייה או שלישית בגין הנזקים והליקויים שנתגלו בנכס בתקופת האחריות. לעניין זה ר' תא (מחוזי י-ם) 1042/97 אברמוביץ אבנר נ' סולל בונה בע"מ (מיום 11/4/2005, ההדגשות אינן במקור),כדלקמן :

      "השיקול, העומד ביסוד הטלת אחריות על הנתבעת הוא, כי מכירת דירה על ידי מי שקנה דירה ממוכר, כמוגדר בסעיף 1 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, אינה משפיעה על הקצאת הסיכונים. למוכר אין ציפייה סבירה להיפטר מאחריותו אך בשל כך שהקונה מכר הדירה לאחר. גישה אחרת תגרע מן התמריץ למכור דירות, אשר אינן לוקות באי התאמה (א' זמיר חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (תשס"ב-2002) בעמ' 282). אינטרס הציבור מחייב, כי המוכר ישא באחריות לנזקים ולא הקונה, שכן המוכר הנו במעמד קרוב יותר לעריכת ביטוח. חיוב מוכר, בתיקון ליקויי הבניה או בתשלום פיצוי, יתמרץ המוכר להקפיד על בנייה נאותה בהתאם לתקנות ולתקנים הרלוונטיים. החלופה האחרת הנה הטלת ההוצאות על הקונה"

       

      לאור כל האמור לעיל אני קובע כי הנתבעת אחראית לפצות את התובעת בגין הליקויים והנזקים שנגרמו לדירתה.

       

  6. שאלה שניה משתיים  משנקבע שהנתבעת אחראית לתיקון ליקויים, מה הסכום בו יש לחייבה בגין התביעה?

     

    1. כללי מינוי מומחה בית משפט והדרך בה יש להתייחס לחוות דעתו

      • במסגרת ההליך מונה המהנדס ושמאי המקרקעין יעקב מרזוק, כמומחה מטעם בית המשפט. ככלל, יש לראות בממצאי מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט כממצאים אובייקטיביים, נטולי פניות, כאשר בבסיסן עומדים אך ורק שיקולים ענייניים ומקצועיים. מומחה בית המשפט הוא בגדר ידו הארוכה ושליחו המקצועי של היושב בדין. לעניין זה ר' רע"א 9828/17 דרור אבני נ' ד. שליט בע"מ (מיום 18/1/18, כב' הש' י. וילנר) שם נקבע כי: "מומחה מטעם בית המשפט משמש כידו הארוכה של בית המשפט, וכי סטייה מחוות דעתו תיעשה אך במקרים חריגים ובמשורה".

         

      • אין כל מניעה לסטות מממצאי מומחה בית המשפט ואולם ככל שבית המשפט אינו מאמץ את ממצאי המומחה מטעמו הרי הדבר יהיה במקרים חריגים ותוך מתן "נימוקים כבדי משקל". ר' לעניין זה ע"א 4179/17, יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נגד ערן רובין, (מיום 6/12/18, כב' הש' נ' הנדל, ג' קרא וד' מינץ, ההדגשות לא במקור) שם נקבע כי "סטייה מחוות דעתו של מומחה הממונה מטעם בית המשפט ומהווה ידו הארוכה, תיעשה במשורה, במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל". עוד ר' רע"א 6290/14, תשעה חודשים בע"מ נ' בנק דיסקונט (מיום 4/1/2015) שם נקבע כך  "...לא אחת ככלל יאמץ בית המשפט את ממצאי המומחה, למעט אם הוצגה סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן".

         

      • בעניינינו, הוגשה חוות דעת מטעם מומחה בית המשפט מר יעקב מרזוק אשר קבע כי עלות הנזקים שנגרמו לנכס הם בסך 84,591 ₪. עוד קבע מומחה בית המשפט כי משך זמן התיקונים ייערך כחודש ימים ומשכך העמיד את עלות הדיור החלופי על סך של 15,000 ₪ + מע"מ. חוות הדעת הוגשה באופן סדור ומובנה, התייחסה לשורה של ליקויים ואפשרה מעקב אחר דרך הילוכו ובדיקותיו. בשולי הדברים ייאמר שהמומחה כלל לא זומן על ידי מי מהצדדים לחקירה על חוות דעתו.

         

      • מכאן ואף לאור ההלכה הנוהגת ביחס לממצאי מומחה בית המשפט – הרי יש לקבל את מסקנותיו ולחייב את הנתבעת בסכומים הנקובים בחוות הדעת, קרי – 102,141 ₪ [= (מע"מ + 15,000 ₪) + 84591 ₪]

         

         

         

    2. אין לקבוע פיצוי בגין עגמת נפש

      התובעת עותרת לפיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לה. איני מקל ראש בטרחה וצער של התובעת ולצד זאת לא מצאתי שבנסיבות העניין מדובר בטרחה, צער ועגמת נפש שיש בהם כדי להביא לפיצוי כספי נפרד ונוסף לפיצוי בגין ליקויי הבניה.

       

  7. הערות לפני סיום

     

    1. התייחסות לטענה לפיה התובעת ביצעה שינויים בדירה המשחררים את הנתבעת מכלל אחריות וחבות

      • הנתבעת טענה בתצהיריה (סעיף 6 לתצהיר עדותה הראשי) כי הפרויקט אומנם נבנה על ידה ואולם הדירה נמכרה לתובעת ע"י צד ג' ונרכשה ע"י התובעת כאשר היא כבר בנויה. לדברי הנתבעת, הקונה ביצעה שינויים בדירה המשחררים אותה מכל חבות. אין מקום לקבל את טענות הנתבעת ולעניין זה יובא האמור בפסקאות הבאות.

         

      • התובעת רכשה את הדירה, כאמור, לאחר שפנתה אל הנתבעת, התעניינה ברכישת דירה בפרויקט והתנהלה כל העת אל מול הנתבעת ונציגיה.

         

      • זאת ועוד, גם את העבודות והתיקונים השוטפים בדירה ערכה הנתבעת. וכך כאשר נשאלה התובעת אילו תיקונים בוצעו בדירה הפנתה ישירות אל הנתבעת וציינה (עמוד 9 לפר' מיום 2.10.2022 שורות 17-18) .:

        "עו"ד פדידה:איזה עבודות עשית בדירה אחרי שרכשת אותה? 

        העדה, גב' זכרוב:אני לא עשיתי שום דבר, אני עשיתי רק עבודות עם העובדים של מזרחי. "

         

    2. התייחסות לטענת הנתבעת לפיה הליקויים הנטענים הינם מחוץ לתקופת האחריות ולמעשה תוצאה של תחזוקה לקויה של התובעת – הנתבעת טענה כי אינה אחראית לליקויים הנטענים שכולם לטענתה תוצאה של תחזוקה רשלנית של התובעת בדירתה ו/או שיפוצים שביצעה אשר באחריותה הבלעדית. טענה זו נטענה בעלמה ולא הוכחה כדבעי.

       

    3. התייחסות לטענה לפיה התובעת שללה מהנתבעת את זכותה לתקן את הליקויים הנטענים בכתב התביעההתובעת ציינה בתצהיר עדותה הראשי כי פנתה לנתבעת מאז מסירת הדירה מספר פעמים רב בשיחות טלפון ודרשה כי הנתבעת תפעל לתקן את הליקויים. לדבריה, לנתבעת ניתנו הזדמנויות למכביר לבצע תיקונים בדירתה ואולם הנתבעת לא "השכילה לנצלם" עת ביצעה בדירתה תיקונים קוסמטיים כושלים ובלתי מקצועיים של הליקויים שחזרו על עצמם . (סעיף 17 לתצהיר התובעת). הנתבעת אף הפנתה בתצהיר עדותה לנציגה עמה שוחחה מטעם הנתבעת , נציגה בשם חנה אשר לדבריה, נאותה לשלוח אליה פועלים שביצעו תיקונים שלאחר מכן התבררו ככושלים. עדותה של הנתבעת לא נסתרה בחקירתה ומכאן שעל פניו עולה תמונה לפיה ניתנו לנתבעת מספר הזדמנויות לבצע את התיקונים. לצד זאת אציין גם שהנכון הוא שלא ללבות את המחלוקות שבין הצדדים ובתוך כך להעמיק עוד את המחלוקת ע"י מתן הזדמנות לנתבעת לתקן את הנזקים - אלא הנכון הוא להביא את המחלוקות שבין הצדדים לכדי סיום במסגרת פסק הדין.

       

    4. התייחסות לטענת הנתבעת לפיה התביעה התיישנה

      • הנתבעת טענה כי התובעת היא רוכשת דירה יד שנייה כאשר הדירה נמסרה לרוכשת הראשונה בתחילת שנת 2014 ומכאן שהתביעה התיישנה ולא ניתן לתבוע בגינה וכי התביעה התיישנה. מנגד טענה התובעת בתצהיריה כי הדירה נמסרה לידיה בחודש יולי 2015 והתביעה הוגשה בחודש פברואר 2021 כך שטרם חלפו 7 שנים והתביעה לא התיישנה.

         

      • לגופו של עניין - מעיון בהסכם המכר אכן עולה כי זה נחתם בין הצדדים ביום 30.4.2015. התובעת לא העידה את אותה קונה ראשונה אשר כנטען נמסרה לה הדירה בתחילת שנת 2014 . ויודגש אותה קונה היא אחותו של העד מטעם הנתבעת. בנקל ניתן היה לזמנה למתן עדות ואולם זאת לא נעשה.

         

      • ובעיקר יש להפנות לדברים הבאים - מעיון בראיות התובעת עולה מנספח להסכם המכר הנושא לוגו של הנתבעת כי זה נערך ביום 30.4.2015 ובו נכתב כי : "הדייר ייפגש עם נציג מהחברה לשם עריכת פרוטוקול מסירה ותיקון הליקויים". משמעות הדברים הם שהנתבעת לא הוכיחה כי הדירה נמסרה בשנת 2014 לרוכש הראשון.

         

        גם מר אלי מזרחי, מטעם הנתבעת, הודה בפועל שהדירה נמסרה ישירות לתובעת. וכך נשאל והשיב:

        "ש: אז למעשה אתה מאשר לבית המשפט שהבן אדם הראשון שאי פעם קיבל חזקה על הדירה זאת התובעת פה?

        ת:סביר להניח. "

         

        מכאן, שיש לקבל את טענת התובעת שקיבלה לידיה את החזקה בדירה לאחר המועד 30.4.2015 ובנסיבות אלו וודאי שהתביעה לא התיישנה משהוגשה בפברואר 2021 כך שטרם חלפו 7 שנים.

         

    5. התייחסות לטענת הנתבעת לפיה התביעה הוגשה בשיהוי- הנתבעת טענה לשיהוי בהגשת התביעה. כאן יש לומר כי מההתנהלות בין הצדדים וכן פניות התובעת לביצוע תיקונים מלמדת שהתובעת כלל לא זנחה את טענותיה ומכאן שלא ניתן לקבוע כי התביעה הוגשה בשיהוי.

       

    6. התייחסות לטענת הנתבעת לפיה המחיר בו נרכשה הדירה מגלם את מצבה בפועל ומכאן אין לחייב את הנתבעת בתיקון הליקויים - הנתבעת טענה שאין לחייבה בתיקון ליקויים שכן המחיר בו נרכשה הדירה גילם בתוכו את מצבה, לרבות הליקויים בה. אין מקום לקבל טענה זו, וזאת בשל שלושה – ראשית, כפי שהורחב בסעיף 5 לעיל, הרי הנתבעת אחראית בכל מקרה לליקויים בדירה. שנית – אילו מחיר הדירה כלל ויתור על תיקון ליקויים, ממילא לא הייתה מוכרת הדירה (הבת של בעלי הנתבעת) ממחה את זכויותיה כלפי הנתבעת. שלישית, הטענה בדבר מחיר הדירה נטענה בעלמא ללא שנתמכה בראיות להוכחתה.

       

    7. התייחסות לטענת הנתבעת לפיה התובעת במסגרת הסכם המכר ויתרו על כלל טענותיהם ביחס למצב הממכר  הנתבעת הפנתה לכך שכאשר התובעת רכשה את הדירה כדירת יד שניה מהבעלים הקודמים היא ויתרה על טענותיה ביחס למצב הממכר. אין מקום לקבל טענה זו. החובות הסטטוטוריות החלות על הנתבעת כחברה שבנתה את הדירה, חובות מכח חוק המכר (דירות), אינן מתאיינות כאשר מועברת הדירה מיד ליד. ובמילים פשוטות – רכישת הדירה כ"יד שניה" לא הכשירה בדיעבד את ליקויי הבניה בגינן הוגשה התביעה.

       

  8. סוף דבר

    לאור האמור לעיל וכפי שפורט בסעיף 6.1(ד) אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת תשלום כספי בסך של 102,141 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 3/2/2021 ועד למועד התשלום בפועל. עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

    ניתן היום, י"ב אייר תשפ"ג, 03 מאי 2023, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ