לוי נ' שבו ואח'

לפניי בקשות הדדיות של הצדדים למחיקת סעיפים מתצהירי התובע ומתצהירי הנתבעים.

רקע:

התביעה שלפניי עניינה במקרקעין שהצדדים מחזיקים במשותף. המקרקעין מצויים בירושלים בשכונת בית צפאפא, וידועים כגוש X חלקה Y, מוחזקים על ידי הצדדים, כשהתובע הוא בעלים של 1000/4591 חלקים (21.78%), והנתבעים הינם בעלים של היתרה, 3,591/4951 חלקים (78.22%). התובע מחזיק בחלקו בקרקע משנת 1980, ואילו הנתבעים משנת 1985. הצדדים היו חלוקים בשאלה האם הזכויות הן לגבי חלק מסוים או בלתי מסוים במקרקעין, כשהתובע טען כי מדובר בחלקים בלתי מסוימים ואילו הנתבעים טענו כי מדובר בחלקים מסוימים. בפועל, התובע החזיק בחלק הדרומי של המקרקעין והנתבעים בחלק הצפוני.

לאורך השנים, התנהלו בין הצדדים הליכים שונים על רקע אי הסכמות ביניהם. עיקרם של הדברים הם בתוכניות מתאר שחלות על החלקה. במועדים שנרכשה הקרקע על ידי הצדדים, חלו במקום שתי תוכניות מתאר שביחד, ייעדו את כל החלקה להפקעה. החל משנות ה-80 הנתבעים פעלו לקידומה של תוכנית מספר 3485א, שמייעדת את חלקה הצפוני של הנחלה לשימוש של תחנת דלק, ואת שאר החלקה להפקעה. תכנית זו אושרה על ידי הוועדה המחוזית ב-1994.

בעקבות אישור התוכנית, התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים (ת"א (י-ם) 16386/95), בגין הגשת התוכנית ללא אישורו, ובניגוד להסכמות שהיו לטענתו בין הצדדים ביחס לקרקע. תביעה זו הולידה פסק דין, שניתן על ידי כב' השופט ר' כרמל ביום 13.09.00. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי (ע"א 1522/00), התקיים בין הצדדים גישור בפני השופט בזק. הצדדים הגיעו להסדר גישור שנחתם על ידי הצדדים ביום 30.6.04 וקיבל תוקף של פסק דין.

התביעה שלפניי, עניינה אכיפת הסדר הגישור מיום 30.6.04. התובע טוען בכתב התביעה כי בהתאם להסכמות שהושגו בהסדר הגישור בין הצדדים, יש למנות כונס נכסים שיבטל את תוכנית מספר 3485א, וידאג לפיצול החלקה ורישומה. לצד זאת, הוא מבקש חלק מהפיצוי שקיבלו הנתבעים מעיריית ירושלים. הפיצוי התקבל בעקבות הפרה של העירייה את הסכם הפיצוי שנחתם בין העירייה לנתבעים, ושעניינו במסירת חלק מהחלקה על ידי הנתבעים לעירייה לטובת הרחבת כביש.

בקשת הנתבעים למחיקת סעיפים מתצהירו של התובע

הנתבעים מבקשים למחוק את סעיפים 77, 78 ו-83 לתצהיר עדותו הראשית של התובע. הנתבעים טוענים כי הנטען בסעיפים אלה של התצהיר מהווה הרחבת חזית, ולכן יש למחוק את הסעיפים האמורים. הנתבעים טוענים כי התובע, בסעיפים אלה, פירט סכומים נוספים שיש לפסוק לו, מעבר לאמור בכתב התביעה, וכי צירופם של סכומים אלה ללא הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה הינם בגדר הרחבת חזית אסורה. כן נטען, כי לא שולמה אגרה בגין הגדלת סכום התביעה.

התובע טוען בתגובה, כי לא מדובר בהרחבת חזית, היות ובכתב התביעה הוא מבקש, בין היתר, את חלקו היחסי בכספים שהנתבעים קיבלו מעיריית ירושלים או שיקבלו בעתיד. כל שהתעדכן בתצהיריו הוא הסכומים בהם מדובר, וזאת לנוכח העובדה שלאחר הגשת כתב התביעה המתוקן הועברו תשלומים נוספים על ידי העירייה לנתבעים.