ת"א 51770-04-15 פלקוביץ ואח' נ' אבו סאלח ואח'

לפני בקשת הנתבע 1 ("המבקש") לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 27.11.16 במסגרתו הוריתי על פינוי הנתבעים 1-3 מהמושכר נשוא התביעה לאלתר והשבתו לידי התובעת ("המשיבה") כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ. כן חויב המבקש לשלם למשיבה חוב דמי שכירות בסך 48,594 ₪ נכון למועד הגשת התביעה, סך של 5655 ₪ בגין הפקת רווח שלא כדין משכירות המשנה לנתבעים

2-3,הוצאות ושכ"ט עו"ד.

1. לטענת המבקש בבקשתו אשר לפני בכוונתו לערער על כל מרכיבי פסק הדין. לטענתו ככל ופסק הדין לא יעוכב, הנתבעים 1-2 יסלקו ידם מהמושכר, מה שייתר הצורך בערעור ויהפוך את הדיון בו לאקדמי בלבד. לטענתו סיכויי הערעור שבכוונתו להגיש טובים. לטענתו ככל פסק הדין לא יעוכב יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו והנזק שיגרם לו ככל ופסק הדין לא יעוכב, עולה בהרבה על הנזק שיגרם למשיבה, ככל וייגרם כתוצאה מעיכוב פסק הדין.

2. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה פסק הדין מבוסס ומנומק כהלכה. המשיבה מציינת כי אין המדובר בדירת מגורים כי אם בנכס מסחרי, בו עושה המבקש שימוש שלא כדין כאשר הוא מפיק מהמושכר רווח שלא כדין על חשבונה, כתוצאה מהשכרת המשנה לנתבעים 2-3 . לטענתה לא יגרם כל נזק למבקש כתוצאה מפינוי המושכר, שכן הוא אינו מפעיל שם כל עסק מטעמו ומשכיר אותו כאמור בשכירות משנה לנתבעים 2-3. לטענתה עיכוב פסק הדין יגרום לה לנזק בלתי הפיך, סיכוי הערעור אפסיים ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה.

3. בתשובתו לתגובת המשיבה טוען המבקש כי הוצאת פסק הדין אל הפועל יעניק בפועל את זכויות השכירות במושכר למשיבה ויפקיע את זכויותיו כדייר מוגן בנכס המוחזק על ידו מזה עשרות שנים, כאשר משמעות הדבר היא כי למשיבה תינתן הזכות למכור או להשכיר את המושכר לצד ג', מה שיגרום למבקש לנזק בלתי הפיך. לטענתו די בכך כי יצביע על כך שקיים לו סיכוי קלוש להצלחת הערעור ובעניינו סיכוי כזה קיים לנוכח התוצאה הקיצונית אליה הגיע בית המשפט. לטענתו מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו. לטענתו, בנסיבות בהן המשיבה המתינה זמן רב מהמועד בו לטענתה החל המבקש להפר את הסכם השכירות ועד להגשת תביעתה, מושתקת המשיבה מלהתנגד לבקשה לעיכוב הביצוע.

   דיון:

4. הכללים לבחינת עיכוב ביצועו של פסק דין נקבעו בתקנות 466 ו- 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. יש להידרש הן לשאלת סיכויי הערעור והן לבחינת האפשרות להשבת המצב לקדמותו, אם וכאשר יתקבל הערעור.

5. לעניין קביעת סיכויי הערעור, נקבע בפסיקה כי ראוי שבבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין תתמקד הערכאה הדיונית, להבדיל מערכאת הערעור, בעיקר ברכיב השני של נזק לא הפיך ותנקוט באיפוק ובריסון עצמי בהערכת סיכויי הערעור של פסק דינה. ראה בש"א 6849/08 גנדרל נ' קבסה (ניתן ביום 15.5.2008). לפיכך, במקרה אשר לפנינו יש לבחון בעיקר האם הנזק אשר יגרם למבקש העיכוב, יהא אכן בלתי הפיך ושיקול משני יהא סיכויי הערעור.

6. אשר לשאלת השבת המצב לקדמותו. הכלל הוא כי הגשת ערעור או הודעה על הכוונה להגישו, אינה מעכבת ביצועו של פסק הדין עליו מערערים וצריך טעם מיוחד על מנת שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין להנות מפרי זכייתו (ע"א 2965/96 עטיה נ. עיריית תל אביב פ"ד נ (1) 668; בש"א 8240/96 חנני נ. פ"ש חיפה פ"ד נ(5) 403). טעם מיוחד עשוי להתקיים כאשר סיכויי ערעורו של המבקש הינם טובים והנזק אשר עשוי להיגרם למבקש באם לא תתקבל בקשתו הינו ממשי ובלתי הפיך (רע"א 8317/06 טהוליאן נ. ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ (ניתן 21/1/07)). שיקולים אלו שלובים זה בזה (ראה: ע"א 4079/02 חלואני נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (ניתן ביום 30/7/02). כאשר מדובר בחיוב כספי , הכלל הוא כי אין זה מסוג העניינים החריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לעיכוב הביצוע (ע"א 8939/01 חפציבה נ. אביצור (ניתן ביום 30/1/02)). הנטל הוא על המבקש לשכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. ראה בע"א 6573/12 בת חן חנה חליווה נ. לריסה בלביץ (ניתן ביום 1/11/12).