ת"א 48139-05-15 וייס ואח' נ' קלמטיס אוברסיז בע"מ ואח'

לפניי תביעת התובעים נגד הנתבעים לתשלום סך של מיליון וחצי ₪ כהשבה בגין עיסקת מקרקעין שבוטלה לטענת התובעים.

טענות התובעים:

התובעים הינם בני זוג המשתייכים לקהילה החרדית והם התגוררו בבלגיה עד שנת 2014.

כ-18 שנה טרם הגשת התביעה פגש שליח חב"ד בתובע 2 (להלן: "וייס") בעת ביקור בבלגיה והמליץ לו לפגוש את הנתבע 3 (להלן: "ברודשנדל") לאחר שדיבר בשבחו ובשבחם של עסקיו.

בפגישה בין וייס וברודשנדל סיפר ברודשנדל לוייס על השקעות שהוא מבצע בקרקעות בישראל בסמיכות לקו הירוק ומעבר לקו הירוק, הן בעצמו והן בעבור שולחיו, בהם גם הנתבעים 1 ו-2.

מאוחר יותר, בעת ביקורם של וייס ורעייתו בישראל, ברודשנדל לקח אותם לשטח, הראה להם יישוב בנוי שהוצג על ידו כ"גבעת אהוד" ואמר להם כי המגרשים שהוא מייעד להם הם אלו שבגבעה הסמוכה שכונתה על ידו "גבעת אהוד ב'".

וייס, שהינו יהלומן ושבעיניו מילה של איש עסקים שווה לא פחות ממסמך כתוב, שילם לנתבעים באמצעות ברודשנדל, שהציג עצמו כשלוחם ומיופה כוחם של הנתבעים 1 ו-2, סך של 150,000 דולר וזאת בחודש מרץ 1997 בגין רכישת 5 מגרשים בני 250 מ"ר כל אחד בייעוד לבניית 5 בתי מגורים צמודי קרקע בסמוך ליישוב גבעת אהוד. לימים ביקר וייס כמה פעמים בשטח עם ברודשנדל וכששאל אותו על גורל המגרשים היה ברודשנדל משיב כי הם מצויים בהליכי פרצלציה וכי פיתוחם מתעכב עקב האינתיפאדה. וייס שהיה טרוד בעניינים אחרים קיבל את הסבריו של ברודשנדל ולא ראה מקום לחשוש להשקעתו.

לאחר חלוף כ-8 שנים מהיום שהועברה התמורה לנתבעים ומשוייס לא זכה לקבל תשובות חד משמעיות בנוגע להשקעתו וצפי ללוח הזמנים לפיתוח המגרשים, פנה וייס לייעוץ משפטי ושכר את שירותיו של עו"ד ורדי.