נוה נ' שטייף ואח'

 ובעניין:  היועץ המשפטי לממשלה ע"י ב"כ עו"ד סימה אזולאי

הרקע לבקשות 

1.לפניי שתי בקשות השלובות זו בזו.

הראשונה, בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב ההליכים בתיק "עד למועד בו יפוג החשש לפגיעה בחקירה הפלילית המצויה בעיצומה ...".

השנייה, בקשתו של התובע, עו"ד נוה, למחיקת הודעת היועץ המשפטי לממשלה באשר להתייצבותו בהליך דנן.

הבקשות הוגשו בהמשך להליך של תביעה אזרחית בה נקט התובע כנגד הכתבת לענייני פלילים של גלי צה"ל, כנגד מספר בעלי תפקידים נוספים וכנגד גלי צה"ל עצמה (להלן – גל"צ), אשר לכאורה נטלו חלק בפרסום תכנים שנלקחו שלא כדין מתוך מכשירי טלפון נייד של התובע. אליבא התובע, השימוש הבלתי מורשה בתכנים שנלקחו שלא כדין, גרם לו לנזק משמעותי ובלתי הפיך, שהוערך בסך שבעה מיליון ₪.

בטרם נפתח ההליך האזרחי דכאן, ביום 16.01.2019, החלה חקירה גלויה של משטרת ישראל, שעוסקת בחשד לעבירות על טוהר המידות בעניינו של התובע וחשודים נוספים. בקליפת האגוז יצוין, מבלי להרחיב מעבר לנדרש, כי החשדות קשורים לתפקידו של התובע כראש לשכת עורכי הדין בישראל, תפקיד ממנו פרש לאחר פרסום החשדות.

2.כחודש ימים לאחר הגשת כתב התביעה, הודיע פרקליט המדינה, כממלא מקומו של היועץ המשפטי לממשלה (להלן – היועץ המשפטי), על התייצבותו בהליך דנן, מאחר שראה "כי זכות של מדינת ישראל או עניין ציבורי עלולים להיות מושפעים או כרוכים בהליך שלפניי בית המשפט הנכבד".

בד בבד עם הגשת הודעת ההתייצבות, עתר היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב ההליכים בתביעה. הטעם לבקשת עיכוב ההליכים (בקשה מס' 2) הוא השלב בו מצויה החקירה הפלילית והחשש משיבושה. היועץ המשפטי הטעים, כי עיכוב ההליכים נובע מהחשש לפגיעה באינטרס הציבורי, מבלי להתייחס לשאלת קיפוח הגנת הנתבעים.

כבר בערבו של אותו יום, הוגשה על ידי התובע בקשה מס' 3, שעניינה מחיקת הודעת ההתייצבות. לטענת התובע, התייצבותו של היועץ המשפטי אינה מתיישבת עם הנחיות פרקליט המדינה, הנחיה מספר 16.4 מיום 14.02.2007. על פי הנחיה זו, התייצבות היועץ המשפטי תעשה בהליכים שהמדינה אינה צד להם. הואיל והמדינה נתבעת בהליך דנן (שכן גל"צ היא יחידה בצבא ההגנה לישראל שנמנה על רשויות המדינה), אין מקום להגשת הודעת ההתייצבות.

בהתחשב בקרבת המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט הראשונה בהליך, הוריתי לצדדים להשלים טיעון בכתב, באשר לשתי הבקשות דנן.

3.בעניין הבקשה לעיכוב ההליכים, הדגיש היועץ המשפטי כי הגשת כתבי ההגנה במסגרת ההליך דנן עלולה לפגוע בחקירה הפלילית ולשבשה. היועץ המשפטי הדגיש את הקושי הנוסף מעצם ניהול הליך אזרחי במקביל לחקירה פלילית. כך, במסגרת החקירה הפלילית מוטלות הגבלות שונות על נחקרים, שתכליתן למנוע שיבוש הליכי חקירה. ההליכים שמתחייבים מגיבוש כתב ההגנה עלולים לפגוע בניהול ההליך הפלילי. לפיכך קיימת הצדקה להורות על העיכוב.

התובע, כאמור, התנגד לעיכוב ההליכים. לשיטתו, אין קשר בין אירוע הגניבה והפריצה לטלפונים הניידים שלו והפגיעה בפרטיותו לבין החקירה הפלילית שמתנהלת בשאלות שנוגעות למינוי שופטים. הכלל הוא שרק בנסיבות חריגות יש לעכב הליך אזרחי לנוכח קיומו של הליך פלילי מקביל. נסיבות אלה מתרחשות שעה שקיים "קשר עובדתי הדוק" בין ההליכים. נסיבה זו אינה מתקיימת בענייננו. לחילופין, הודיע התובע כי הוא יסכים לעיכוב קצר בלבד, ככל שנדרש להשלמת החקירה בעניין גניבת הטלפונים הניידים שלו והפריצה אליהם, ובלבד שהעיכוב לא יעלה על מספר שבועות.

4.באשר לבקשת התובע למחיקת הודעת ההתייצבות של היועץ המשפטי, הסתמך התובע על הנחיה 16.4 של פרקליט המדינה, לפיה התייצבות היועץ המשפטי הינה בהליכים כשהמדינה כלל אינה צד בהם. על פי הנחיה זו, אין מקום להתייצבות היועץ המשפטי בהליך דנן. התובע הדגיש את ניגוד העניינים המבני בו נתון היועץ המשפטי, כפועל יוצא מהפרת הנחיות פרקליט המדינה - הן כמייצג של המדינה כנתבעת בהליך האזרחי והן כמי שמתייצב בהליך ועותר לעיכוב התביעה כנגד המדינה. בנסיבות אלה, יש להורות על מחיקת הודעת ההתייצבות.