ת"א 43874-02-17

מונחת לפני בקשת התובע (קטין) לפטור מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו בתחום האורתופדי, ולתיקון כתב התביעה על ידי צירוף "תעודה רפואית והערכת נכות" של רופא שצורפה לבקשה ולראות בתעודה זו כתחליף להגשת חוות דעת ערוכה בהתאם לתקנות.

התובע הגיש נגד הנתבעות תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בשל תאונה שאירעה לו בזמן רכיבה על אופניים עת נפל כתוצאה ממפגע בכביש.

בכתב התביעה טען התובע כי כתוצאה מהתאונה נפגע קשות באמה וכף יד ימין. יחד עם זאת, בתביעתו ציין התובע כי אינו טוען לנכות תפקודית אלא לנכות אסתטית בלבד שאינה מחייבת הגשת חוות דעת.

כעת מבקש התובע מביהמ"ש להורות על תיקון כתב התביעה על ידי צירוף התעודה הרפואית הנ"ל, בה קבע רופא אורתופד שבדק את התובע כי נותרה לו נכות אורתופדית בשיעור 10%, אלא שתעודה זו אינה ערוכה כחוות דעת רפואית כנדרש בתקנות וזאת בשל חסרון כיס לו טוען התובע.

הנתבעת 1 לא הגישה תגובה מטעמה בעוד הנתבעת 2 מתנגדת לבקשה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשת התובע ובתגובת הנתבעת 2 על נימוקיהן, אני דוחה את בקשת התובע להתיר הגשת של התעודה הנ"ל כתחליף להגשת חוות דעת רפואית וכן לפטור מהגשת חוות דעת רפואית ערוכה כדין.

על פי הוראות סעיף 127 לתקנות, לצורך הוכחת עניינן שברפואה על התובע לצרף חוות רפואית מטעמו. באשר לפטור מהגשת חוות דעת רפואית כאמור, סמכות בית המשפט לפטור תובע מצירוף חוות דעת רפואית ולהורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט מעוגנת בהוראות תקנות 127 ו- 130(א) לתקנות (רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בורסי [פורסם בנבו].