בפני תביעה כספית ע"ס 261,864 ₪.
בדיון מיום 30.1.22 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו התביעה תוכרע בשני חלקים. האחד, בשאלת הנזק שנגרם ועלויות תיקונו וכן לגבי המחלוקת לגבי הפער שבין חוות הדעת משני הצדדים. שאלה זו תוכרע לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט, במסגרת פסה"ד, סכום רצפה – חוו"ד הנתבעים והתקרה – חוו"ד התובע.
השני, הכרעה במחלוקת עובדתית האם הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית המצדיקה הפעלת סעיף הפיצוי המוסכם והאם הפרו את ההסכם כלל, לרבות התנהלות הצדדים מרגע גילוי הנזילה ועד להגשת התביעה.
התביעה
התובע רכש ביום 24.6.19 מהנתבעים את הזכויות בדירה שבקומה 5 ברח' ביאליק 19 פ"ת (להלן – "הדירה"), תמורת 1,915,000 ₪.
ביום 5.9.19, כחודש לפני מועד המסירה, התובע ביקר בדירה, עם קבלן שיפוצים, וגילה לתדהמתו נזילת מים בקומת הגג. הנתבעים אישרו כי הם מודעים לנזילה והתחייבו לטפל ולפתור את הבעיה.
ביום 28.9.19, ימים ספורים לפני קבלת המסירה, שלח ב"כ התובע מכתב התראה לנתבעים כי הנזילה לא תוקנה.
ביום 3.10.19 התובע קיבל את המסירה כאשר הברז הראשי של המים סגור ונתגלו סימני רטיבות נוספים במקומות נוספים בדירה.
למרות פניות אל הנתבעים, הליקוי לא תוקן והתובע שכר שירותי המהנדס והשמאי יעקב ברוכים אשר ביקר בדירה ומסר חוות דעתו (נספח ג' לכתב התביעה). על פי חווה"ד נמצאו וליקויי רטיבות ונקבע כי עלות ביצוע התיקונים 59,173 ₪ ובצירוף עלות חווה"ד בסך של 2,691 ₪, בסה"כ 61,864 ₪.
התובע טוען כי בסע' 8 להסכם המכר הצהירו הנתבעים כי אין בדירה רטיבויות ונזילות אך הדבר אינו נכון והנתבעים לא תקנו את הנזילות למרות הפניות של התובע אליהם.
התובע טוען כי הנתבעים הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית בכך שהסתירו מידע מהותי בדבר קיום הרטיבויות, הצהירו הצהרה שקרית, לא תקנו את ההפרה למרות קבלת התראות והתעלמו מפניות התובע.
התובע טוען עוד כי לו המידע היה נמסר לו בטרם חתימת ההסכם, לא היה רוכש את הדירה או לחילופין מחיר הדירה היה שונה.
בהסכם נקבע פיצוי מוסכם של 200,000 ₪ בגין הפרה יסודית.
על כן התובע עותר לחיוב הנתבעים בסך הפיצוי המוסכם והעלויות שנקבעו בחוו"ד השמאי.
ההגנה
הנתבעים כופרים בתביעה וטוענים כי עמדו בכל התחייבויותיהם על פי הסכם המכר ואילו התובע הוא זה שסירב לכל תיקון ו/או עבודה ע"י בעלי מקצוע מטעם הנתבעים כנראה על מנת להכשיר את תביעתו.
בטרם החתימה על ההסכם אפשרו הנתבעים לתובע לבדוק את הדירה ע"י מומחה מטעמו והוא לא עשה כן.
התובע הצהיר בסע' 10 להסכם המכר כי הוא רוכש את הדירה במצבה AS IS וכי היא מתאימה לצרכיו.
מייד לאחר קבלת הודעת התובע בדבר הנזילה בתחילת ספטמבר 2019 פעלו הנתבעים ופנו אל חברת הביטוח המבטחת את הדירה ונקבע מועד לבדיקת הליקוי ליום 16.9.19. למרבה ההפתעה התובע סירב לאשר את התיקון ע"י בעל מקצוע מטעם חברת הביטוח וסירב לביקור איש מקצוע מטעם הנתבעים ואף לתיקון הליקוי ע"י מומחה מטעמם, זאת גם לאחר ניסיון סיוע לצדדים ע"י מר יצחק לוי.
מומחה מטעם הנתבעים בדק את הליקוי והעריך את התיקון בסך 6,300 ₪ בלבד.
ביום 7.10.19 הגיע איש מקצוע נוסף לדירה על מנת לתקן את הליקוי והסתבר כי התובע על דעת עצמו כבר שבר את הקירות והחל בשיפוץ נרחב של הדירה ובאופן זה לא ניתן היה לבדוק ולתקן את הנזילה הנטענת. יכול להיות שדווקא עבודות נרחבות אלה של התובע החמירו את הליקויים הנטענים.
התובע פעל בניגוד לסע' 17(א) לחוק המכר תשכ"ח-1968 המחייב קונה המודיע על אי התאמה לפרט אותה ולאפשר למוכר לבדוק את הממכר ולתקן את אי ההתאמה.
ההליך
ביום 21.3.21 הוגשה לתיק ביהמ"ש חוו"ד מטעם הנתבעים לפיה הנזק הינו בסך של 7,800 ₪ (לא כולל מע"מ).
ביום 30.1.22 התקיים ק"מ ובו הגיעו הצדדים להסדר הדיוני שפורט ברישא פסה"ד לעיל.
בישיבה מיום 14.2.22 שמעתי עדויות התובע והנתבעת 2.
לאחר שמיעת העדים הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בכתב וכך עשו.
הכרעה
על פי ההסדר הדיוני יש להכריע בתחילה בשאלת הנזק ועלויות התיקון - לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט, במסגרת פסה"ד, סכום רצפה – חוו"ד הנתבעים והתקרה – חוו"ד התובע.
לאחר מכן אכריע במחלוקת עובדתית האם הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית המצדיקה הפעלת סעיף הפיצוי המוסכם והאם הפרו את ההסכם כלל, לרבות התנהלות הצדדים מרגע גילוי הנזילה ועד להגשת התביעה.
הנזק
לאחר עיון בחוו"ד מטעם הצדדים ולאחר שעיינתי בכל התיעוד הרלוונטי אני קובע כי הנזק כולו יעמוד ע"ס 50,000 ₪.
הפרת ההסכם
סע' 8 להסכם המכר קובע:
"המוכר מצהיר כי אין בדירה פגם ו/או מום מהותי כלשהו הידוע לו וכי הודעה בגינו לא נמסרה לקונה, כי אין בדירה רטיבויות ונזילות, כי מערכות התשתית בממכר (ביוב, חשמל, מים, דוד"ש, וגז), תקינות ופועלות, וכך יהיה מצבם במועד מסירת החזקה".
עסקינן ברטיבויות ונזילות שאין חולק שנתגלו עובר למסירת החזקה בדירה.
אין חולק גם כי לפי סע' 8 להסכם הנ"ל הנתבעים התחייבו ולמסור את הדירה ללא הרטיבויות והנזילות.
על הנתבעים היה לפעול לתיקון הרטיבויות עובר למסירת החזקה ולפי התחייבותם. טענת הנתבעים כי פנו אל חברת הביטוח ועל כן לא הפרו את ההסכם אלא פעלו על פי הדין.
לצערי איני יכול לקבל טענת הגנה זו. סע' 8 להסכם אינו מתנה או מתלה את חובת הנתבעים בפניה לחברת הביטוח ו/או בכל תנאי אחר. החובה היא ברורה ואבסולוטית למסור את הדירה ללא רטיבות ונזילות.
אין חולק כי קיומה של הרטיבות נתגלה לכל המאוחר ביום 5.9.19 בעת שהתובע ביקר בדירה, כחודש לפני מסירת החזקה.
הנתבעים לא עשו דבר למעט פניה אל חברת הביטוח על פי פוליסת ביטוח. עד למועד מסירת החזקה הליקוי לא תוקן.
הנתבעים אומרים עוד כי התובע לא הסכים לתיקון ע"י חברת הביטוח ועוד... אך איני מקבל טענת הגנה זו. כל עוד החזקה בדירה לא נמסרה לתובע והיא עדיין בידי הנתבעים הם רשאים ואף היתה עליהם החובה לעשות הכל כדי לעמוד בהתחייבותם בסע' 8 להסכם המכר. הנתבעים לא היו זקוקים להסכמת התובע לביצוע התיקון. על הנתבעים היה לקחת איש מקצוע כדי לבצע את התיקון לאלתר ועד למועד מסירת החזקה. הנתבעים היו יכולים לעשות כן ללא אל מניעה וכאשר העדיפו להמתין לחברת הביטוח הפרו את חובתם שבסע' 8 להסכם.
איני מקבל גם את הטענה כי מדובר במום נסתר שהרי הוא נראה לעין ונתגלה לכל המאוחר כחודש לפני מסירת החזקה.
סע' 18 להסכם קובע כי איחור של מעל 14 ימים מהווה הפרה יסודית ואם לא תוקן בתוך 21 ימים, הדבר מזכה את הקונה בפיצוי 200,000 ₪ כסכום קבוע ומוערך מראש.
מדובר אכן על הפרה יסודית של ההסכם, שהרי הליקוי לא תוקן עד למסירת החזקה והדבר מקנה לתובע פיצוי. מאידך מדובר בסכום המצוי בשיקול דעת ביהמ"ש. אני סבור כי בנסיבות זכאי התובע לפיצוי אך לא בסך של 200,000 ₪ המבוקשים על ידו.
אני סבור כי פסיקת פיצוי בסך של 30,000 ₪ נוספים הולם את הנסיבות של תיק זה.
לפיכך התביעה מתקבלת באופן זה שלסילוק סופי ומוחלט של התביעה הנתבעים ישלמו לתובע פיצוי כולל של 80,000 ₪ בצירוף הוצאות המשפט הכוללות החזר אגרת התביעה כפי ששולמה, החזר עלות המומחה מטעם התובע בסך של 2,691 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ ומע"מ.
הסכומים שפסקתי ישולמו בתוך 30 ימים.
ניתן היום, כ"א אייר תשפ"ב, 22 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
