ניסנלר נ' צורף ואח'

בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים.

עסקינן בתביעת לשון הרע בגין פוסט שפירסם הנתבע 1 בפייסבוק אודות התובע.

לתובע עסק של אחזקת בתים, שבין לקוחותיו נמנו נציגויות הבית המשותף של הבניינים ברח' שרה אימנו 114-116 במודיעין.

בהתאם לנטען בכתב התביעה, הנתבע פירסם פוסט בדף פייסבוק שיצר בשם "שרה אימנו" ובו כתב כי התובע הוא נוכל שכן הוא התחייב בחוזה לשלם את חשבונות החשמל והמעלית של הבניינים ואולם התברר כי הוא אינו עושה כן אלא לאחר לחץ ואיומים. בהתאם לנטען בפוסט, בחודש ספטמבר 2015, לאחר שהופסקה ההתקשרות עם התובע התברר כי הוא לא שילם חשבונות אלה השאיר חובות, וכי "עקץ" ועדי בתים נוספים בעיר מודיעין.

התובע טוען כי דברים אלה הינם שקר מוחלט וכי פרע את החיובים לחברת החשמל וחברת המעליות ישראליפט, ואף שלח לנציגת הועד אישור על ביצוע מלא התשלומים.

לתצהירו צירף הנתבע אוסף מסמכים המעידים לטענתו על ביצוע התשלומים.

לטענת הנתבע התשלומים לא שולמו במועד ודיירי הבניין מצאו עצמם פעם אחר פעם מול שוקת שבורה מול ניתוק החשמל או השבתת המעלית בבניין, ולאחר סיום ההתקשרות הותיר אחריו חובות כאמור.

בבקשה זו עתר הנתבע לגילוי ולמתן זכות עיון בספרי ניהול החשבונות, התקבולים וההוצאות בקשר עם שירותי האחזקה והניהול של הבניין ברח' שרה אימנו 116, מודיעין. לטענת הנתבע מסמכים אלה רלוונטיים שכן רק מהם ניתן ללמוד על אופן התנהלות הנתבע ביחס לתשלומים שביצע.

מאידך, התובע טוען כי אין ספר הנהלת חשבונות לכל לקוח ולקוח באופן ספציפי ונפרד לרבות לבניין הנידון. ממילא התובעים מסרו לנתבעים את כל המסמכים המתעדים את ביצוע התשלומים ביחס לבניין 116.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, ושמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

על אף שאני מתקשה לקבל את הטענה שאין לתובע כרטסת לקוח המתייחסת לכל בניין ובניין בנפרד, ובה מפורטים התקבולים והתשלומים ביחס לכל בניין, הרי שבנסיבות העניין סבורני כי אין צורך במסירת כרטסת מסוג זה לנתבע.

המחלוקת העובדתית בין הצדדים היא צרה ומתמקדת בשאלה אחת ויחידה – מה היו מועדי פירעון של החשבונות ששלחו חברת החשמל וחברת המעליות לבניין שברח' שרה אימנו 116, מודיעין.

לצורך מתן מענה לשאלה עובדתית זו אין צורך בכרטסת, אלא די בחשבוניות חברת החשמל וחברת המעליות המעידות על מועדי ביצוע התשלומים. ואמנם, עיון בתצהירי התובע מגלה כי התובע עמד בחובתו הראייתית להוכיח את גירסתו, וצירף לכל חשבונית של חברת החשמל אישור על מועד תשלומה (ר' נספח ג' לתצהיר התובע), והוא הדין לגבי חשבוניות "ישראליפט" (נספח ד' לתצהירי התובע).

הנתבע טען כי אין בחשבוניות שצורפו כדי ליתן מענה לשאלת התקבולים שהתקבלו מוועדי הבתים. דא עקא, מידע זו אינו רלוונטי כלל ועיקר לבירור המחלוקת, שכן התובע אינו טוען שהדיירים לא שילמו לו ולכן הוא לא שילם לחברת החשמל ולישראליפט , אלא טענתו הינה טענת "שילמתי".

בהצגת החשבוניות הנ"ל הושג המידע המבוקש, ואין צורך בכרטסת או במסמכים נוספים.

נוכח האמור, הבקשה נדחית.

הנתבע ישא בהוצאות המשפט של התובע בגין בקשה זו בסך של 1,200 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ח, 07 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.