ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
40014-10-10
29/12/2014
|
בפני השופטת:
מיכל שרביט
|
| - נגד - |
התובעים:
1. נרימן חג'אזי
2. איהב חג'אזי
עו"ד אסף פוזנר
עו"ד גלעד לסר
|
נתבעים:
1. מדינת ישראל
2. בית חולים נהריה גליל מערבי
3. שירותי בריאות כללית בע"מ
עו"ד לירון ליברמן
עו"ד יהודית נברו
|
| פסק דין |
כללי
1.בשנת 2008 הרתה התובעת בהיריון ראשון והיתה צפויה ללדת ביום 27.11.08. כחודשיים וחצי לפני תאריך הלידה המשוער, ביום 15.9.08, אובחן העדר דופק עוברי ומות העובר ברחם. התובעת התקבלה לצורך השראת לידה וילדה ביום 16.9.08 עובר מת. עקב סירוב המשפחה לא בוצעה נתיחה לאחר המוות כך שסיבת המוות נותרה לא ידועה. קודם לכן, ביום 4.9.08, אושפזה התובעת אצל הנתבע 2 (להלן: בית החולים) עקב תלונה על הפחתה בתנועות עובר ועוצמתן; ולאחר שהבדיקות נמצאו תקינות שוחררה לביתה ביום 5.9.08. למחרת שחרורה ביקרה אצל הרופאה של הנתבעת 3 (להלן: קופת החולים) אצלה ביצעה את מעקב ההיריון.
2.תביעה זו נסבה על טענה לרשלנות בית החולים באי מתן הסבר מספק ומובן לתובעת בעת אשפוזה, כמו גם בעת שחרורה מן האשפוז, בדבר הצורך לבצע מעקב תנועות עובר תוך וידוא כי אכן התובעת פעלה על פיו; וכן באי ביצוע מעקב אחר מצב העובר בימים שלאחר שחרורה מבית החולים באמצעות בדיקת ניטור תבנית פעילות העובר (NST – Non Stress Test) אליה זומנה התובעת. כלפי קופת החולים נטען לרשלנות הרופאה שלא הדריכה את התובעת לאחר שחרורה מבית החולים אודות אופן ספירת תנועות עובר תוך הדגשת חשיבות העניין, ובכך שקבעה לה תור נוסף לביקורת רק בחלוף שלושה שבועות. נטען כי הרופאה נטעה אצל התובעים תחושת ביטחון מוטעית שהפחיתה את ערנות התובעת להעדר תנועות עובר ושהובילה לאי פנייה לבית החולים למרות שחשה בירידת תנועות. התובעים טוענים כי אלמלא רשלנות זו של בית החולים ושל הרופאה ניתן היה לאתר את מצוקת העובר קודם לכן ולנסות ולסייע לו או לחלצו מוקדם יותר.
3.אפנה לסקור את תמצית העובדות שאינן שנויות במחלוקת, כאשר ההפניות לרשומה הרפואית תהיינה לפי מספרי העמודים בתיק המוצגים מטעם הנתבעים 2-1. פרוטוקול הדיון מיום 6.10.13 יכונה להלן פרוטוקול 1; פרוטוקול הדיון מיום 7.10.13 יכונה להלן פרוטוקול 2; ופרוטוקול הדיון מיום 14.10.13 יכונה להלן פרוטוקול 3.
תמצית העובדות שאינן שנויות במחלוקת
4.התובעת ניהלה מעקב היריון ראשון רגיל, במהלכו ביקרה חמש פעמים בתחנה לבריאות המשפחה ופעם אחת אצל הרופא. כל בדיקות השגרה היו תקינות.
5.בהיותה בשבוע ה-29 להריונה, ביום 4.9.08, פנתה לפנות ערב לד"ר אחמד מוגרבי, שכנה בכפר מזרעה, כיוון שחשה הפחתה בתנועות העובר ובעוצמתן. ד"ר מוגרבי הפנה את התובעת למיון חדר לידה בבית החולים "עקב כך שמזה כשלושה ימים אינה חשה את תנועות העובר" (עמ' 208). בקבלה נרשמה סיבת הפנייה של ירידה בתחושת תנועות עובר מזה שלושה ימים, כאשר מצוין שהיא נמצאת בצום הרמאדן (עמ' 189, וראו גם: עמ' 187, 191, 209). התובעת אושפזה למעקב.
6.במהלך האשפוז התבצעו שלוש בדיקות מוניטור (NST) וכן שתי בדיקות פרופיל ביו-פיזיקלי שכולן היו תקינות. כן ניתן לה דף הדרכה לספירת תנועות העובר, אך קיימת מחלוקת בשאלה מתי ניתן, האם ניתן הסבר בנוגע לכך, והאם נעשה מעקב אחר ביצוע בפועל של ספירת תנועות עובר.
7.בצהרי יום 5.9.08 ולאחר שחמש הבדיקות השונות שנערכו להערכת מצב התובעת והעובר נמצאו תקינות שוחררה לביתה. במכתב השחרור נכתבו ההמלצות בשחרור לפנות לביקורת רופא מטפל, לעקוב אחר תנועות העובר שלוש פעמים ביום (קיבלה דף והסבר על ספירת תנועות העובר), בדיקת NST בעוד 4-3 ימים, והנחיה ברורה כי "במקרה של צירים, ירידת מים, דימום, הפחתה בתנועות העובר - נא לשוב מייד למיון." (עמ' 192). ישנה מחלוקת בנוגע למתן ההסבר על המלצות אלה, ובכלל זה מתן דף הסבר או הסבר בעל-פה על ביצוע מעקב תנועות עובר.