Gewiss S.p.A ואח' נ' על הדרך לבניה (2000) בע"מ ואח'

הצד השלישי: תמנע מוליכים בע"מ ח.פ. 513959338

1.התובעת, Gewiss S.P.A (להלן – התובעת) הגישה תביעה נגד הנתבעים - על הדרך לבניה 2000 בע"מ, חסן תחסין וחסן אעתדאל (להלן יחד – הנתבעים). בתביעה נטען כי הנתבעים הפרו את זכויות הקניין הרוחני של התובעת באביזרי חשמל מסוג מתאמים לשקעי חשמל (להלן – המתאמים), המיוצרים על ידי התובעת, בכך שמכרו ושיווקו מתאמים מפרים, הנושאים על גביהם או על אריזתם את סימן המסחר של התובעת או הדומה לו עד כדי הטעיה.

סימן המסחר של התובעת הוא הסימן GEWISS הרשום בסיווגי הסחורות הרלבנטיים. בין המוצרים המיוצרים והמשווקים על ידי התובעת מצויה גם סדרת מוצרים (מתגים, שקעים ומסגרות) המכונה TOP SYSTEM, אשר נטען כי זכתה למוניטין רב בישראל. התובעת מציינת בנוסף כי על גבי מוצריה מוטבע סימן המסחר שלה, סימון תקן אירופי והמילים Made In Italy.

2.כתב התביעה מתאר מכירת מתאמים המפרים את זכויות התובעת על ידי הנתבעים לחוקר פרטי מטעמה של התובעת, כאשר הללו נושאים סימן מסחר הזהה כמעט לחלוטין לסימנה של התובעת – GEWSS – תוך השמטת האות I; כאשר על גבי התווית נעשה שימוש בצבעי התובעת – כחול כהה ואדום בהיר; כאשר נעשה שימוש בגופן המשמש לסימול מוצרי התובעת; כאשר מופיע ציון האותיות GW שהוא קיצור שם התובעת ובנוסף, נרשם גם השם SYSTEM. נטען כי המתאמים המפרים אף ארוזים באריזת ניילון הנחזית להיות אריזת התובעת, תוך שימוש באותם גווני צבעים והנושאים על גביהם את סימן המסחר Gemss, הדומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר הרשום של התובעת.

בנוסף, על גבי המתאמים המפרים נעשה שימוש בכל הסממנים הייחודיים של המוצר המקורי, לרבות הטבעת הסימן GEWSS בפינה התחתונה של המוצר וקיום הכתוביות MADE IN ITALY וסימון תו התקן האירופאי.

עמדת התובעת היא כי סימן המסחר שלה הוא בגדר סימן מסחר מוכר היטב, כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] תשל"ב – 1972 (להלן – פקודת סימני מסחר), והנתבעים הפרו את זכויותיה בו.

3.התובעת אף טענה בכתב התביעה כי מעשי הנתבעים עולים כדי ביצוע עוולות נוספות של עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין, התערבות בלתי הוגנת ותיאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 (להלן – חוק עוולות מסחריות) וכן רשלנות, פגיעה במוניטין ופגיעה בזכות הקניין של התובעת.

4.בכתב התביעה עותרת התובעת לסעדים בדמות צווי עשה ואל תעשה קבועים, סעד כספי לתשלום פיצויים בסך 100,000 ₪ (שהוגבל מטעמי אגרה עד למתן חשבונות), פיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור המקסימאלי של 100,000 ₪ בגין כל מעשה עוולה של גניבת עין וכל עוולה לפי חוק עוולות מסחריות שביצעו הנתבעים, פיצויים בגין פגיעה במוניטין ועוגמת נפש, פיצויים בגין עשיית עושר ולא במשפט בגין הרווחים שגרפו הנתבעים שלא כדין על חשבונה של התובעת.

עוד ובנוסף, עתרה התובעת בסעיף 57.3 לכתב התביעה לסעד של מתן חשבונות. אלא שבסיכומי טענותיה בכתב ויתרה התובעת על סעד זה, לא טענה לו עוד ועתרה אך ורק למתן סעדים של צווי מניעה קבועים וסעדים כספיים.

5.הנתבעים מצדם טענו בכתב ההגנה כי החנות המופעלת על ידי הנתבעת 1 בה נרכשו המתאמים אשר נטען כי מפרים את זכויות התובעת, אינה עוסקת בייצור מוצרי חשמל, כטענת התובעת בתביעה, אלא עיסוקה העיקרי הוא מכירת חומרים לבנייה. מכירת מוצרי חשמל נעשית על ידי הנתבעת 1 בהיקפים מזעריים, אותם נהגה לרכוש מצד ג' – היא חברת תמנע מוליכים בע"מ (להלן – צד ג').

טענת הנתבעים היא כי רכשו בתום לב מצד ג' מוצרי חשמל והללו נמכרו בתום לב, כך שגם אם המתאמים שנרכשו על ידי החוקר מטעם התובעת הינם מפרים – הרי שהנתבעים לא ידעו כי מדובר במוצרים מפרים ועומדת להם טענת הגנה של תום לב.

בנוסף, טענו הנתבעים כי מיד לאחר קבלת מכתב ההתראה מטעם ב"כ התובעת פעלו לאלתר להסרת המתאמים המפרים ממדפי החנות של הנתבעת 1 והשמידו אותם.

יתר על כן, גם לפי גרסת התובעת עצמה – קשה להבדיל בין המוצר המפר למוצר המקורי ועל כן אין לבוא עמם חשבון על שלא זיהו כי מדובר במוצר מזויף.

6.הנתבעים טוענים כי המתאמים המפרים נרכשו על ידם מצד ג' רק בהזדמנות אחת ומיד עם קבלת מכתב ההתראה הושמדו מוצרים אלו.

7.הנתבעים טוענים כי סימן המסחר של התובעת אינו בגדר סימן מסחר מוכר היטב והתובעת לא עמדה בנטל להוכיח זאת.

8.הנתבעים מוסיפים ומכחישים את כל יתר עילות התביעה שנטענו כלפיהם על ידי התובעת.

9.הנתבעים הגישו הודעה לצד השלישי במסגרתה טענו כי ככל שייקבע כי הם חייבים בתשלום פיצוי כלשהו לתובעת, הרי שהם זכאים לשיפוי או השתתפות או פיצוי מאת צד ג', לרבות שכ"ט עו"ד, מאחר וצד ג' הוא שסיפק לנתבעים את המתאמים המפרים ועל כן הוא אחראי וחב כלפי הנתבעים.