ת"א 30577-06-14 מדינת ישראל נ' חביב

מבוא

1. תביעה לסילוק יד ולמתן צו מניעה קבוע, וכן תביעה כספית בגין דמי שימוש ראויים בסכום של 190,806 ₪, אשר הוגשה על ידי מדינת ישראל (להלן- "המדינה"), באמצעות רשות מקרקעי ישראל, כבעלת מקרקעין הידועים כגוש 30051, חלקות 10-31 בירושלים (להלן- "המקרקעין").

2. התביעה הוגשה נגד הנתבע בטענה כי פלש לשטח בן 280 מ"ר מהמקרקעין, (להלן- "שטח הפלישה"), אשר פונה סמוך לפלישה על ידי דייר מוגן, והוא עושה בו שימוש כחניון מסחרי בתשלום.

3. על פי המפורט בכתב התביעה, בבדיקה שנערכה ביום 9.7.09 על ידי מפקח מטעם התובעת, התגלה כי הנתבע פלש לשטח הפלישה. בעקבות הגילוי פונה הנתבע מהמקום בסיועה של משטרת ישראל, והוצבה בשטח שרשרת ומנעול. בבדיקה שגרתית שנערכה ביום 23.6.13, נמצא כי הנתבע פלש לשטח הפלישה פעם נוספת, החליף את המנעול, והמשיך לעשות בשטח הפלישה שימוש כחניון בתשלום. גם לאחר מכתב התראה שנמסר לידיו סירב הנתבע לסלק את ידו מהשטח.

4. בשל כל אלו עתרה המדינה לכל אחד מאלה:

   1. מתן צו עשה המחייב את הנתבע, או את מי מטעמו, לפנות ולסלק את ידו משטח הפלישה, לרבות פינוי המטלטלין המחוברים ושאינם מחוברים המצויים בשטח הפלישה, ולהשיב את מצב שטח הפלישה לקדמותו, פנוי וריק מכל אדם וחפץ, כפי שהיה לפני הפלישה;

   2. מתן צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבע או על מי מטעמו לפלוש לשטח;

   3. לחייב את הנתבע לשלם למדינה את סכום החוב, בסך 190,806 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין עד יום התשלום בפועל, וכן סכום של 5,611.94 ₪ שיתווסף כדמי שימוש, מיום הגשת התביעה עד למועד שבו יסלק הנתבע בפועל את ידו משטח הפלישה.

5. הנתבע טען בכתב הגנתו כי הוא מחזיק כדייר מוגן מכוח זכותו של אביו שנפטר, בשני נכסים הנמצאים ברחוב גרוזנברג במגרש הרוסים בירושלים: האחד משמש כנגרייה, ומצוי ברחוב גרוזנברג 5 (להלן- "הנגרייה"), והשני משמש כדירת מגורים, ומצוי ברחוב גרוזנברג 7 (להלן- "דירת המגורים"). לטענת הנתבע, כאשר פנה לחברת עמידר טלפונית, נאמר לו שעליו לחדש את חוזי השכירות, הן לגבי הנגרייה והן לגבי דירת המגורים, ואולם הוא סירב לעשות כן בטענה שכיון שהוא דייר מוגן על פי החוזים הישנים, לא מוטלת עליו כל חובה לחדש את החוזים.