ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
24882-07-16
20/10/2016
|
בפני השופט:
אורי גולדקורן
|
- נגד - |
המבקשים:
1. אריה רוטנברג 2. הניה רוטנברג
עו"ד נסים חורי
|
המשיבים:
1. אביטל סמורזיק 2. בן ציון סמורזיק
עו"ד צבי הרשקוביץ
|
החלטה |
רקע והליכים קודמים
1.המבקשים והמשיבים הינם הבעלים בחלקים שווים של מגרש הידוע כחלקה 12 בגוש 12255, אשר נמצא ברחוב גרינבוים בחיפה (להלן: המגרש), והם מתגוררים בשתי יחידות הדיור בבית הבנוי במגרש (להלן: דירת המבקשים, דירת המשיבים והבית - לפי העניין). ניסיונות שנעשו בשנת 2012 להגיע לנוסח מוסכם של הסכם שיתוף לא עלו יפה, וביום 7.11.2013 הגישו המבקשים נגד המשיבה מס' 1 תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין (ת"א 12294-11-13), בה עתרו לפירוק השיתוף במגרש בדרך של רישום הבית כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים (להלן: התביעה לפירוק השיתוף). בכתב התביעה לפירוק השיתוף טענו המבקשים כי כל אחד מהצדדים נוהג בתוך הדירה שבחזקתו ובתוך השטח המוחזק בלעדית על ידו מזה שנים מנהג בעלים לכל דבר ועניין (סעיף 6 לכתב התביעה), כי בהסכמי המכר לפיהם רכשו הצדדים את הדירות ניתן ביטוי להפרדה ולחלוקה בין שתי יחידות הדיור (סעיף 7), כי הרישום של הנכס כפי שמופיע בפנקס הזכויות בלשכת רישום המקרקעין - על-פיו הצדדים הינם בעלים משותפים של חלקים בלתי מסוימים בחלקה - אינו משקף את הבעלות והחזקה בנכס (סעיף 9) וכי הם מעוניינים לפרק את השיתוף בחלקה על מנת שהרישום בפועל ישקף את הזכויות בנכס (סעיף 30).
2.במכתב ששיגר המבקש מס' 1 לאגף לרישוי ופיקוח על הבניה במינהל ההנדסה בעיריית חיפה (להלן: אגף הפיקוח על הבניה) והנושא תאריך 22.4.2016, הוא ביקש להורות על הפסקת עבודות המבוצעות על-ידי המשיבים, לאחר שגילה באותו יום כי הם הניחו בשטחם שבמגרש קונסטרוקצית מתכת המיועדת למעלית (להלן: קונסטרוקצית המעלית) וקונסטרוקצית מתכת המהווה מעבר מהכביש אל המעלית, אשר תלויה מעל המדרגות לבית המשותף (להלן: שביל המתכת). דרישה להפסקת העבודות, להריסת הקונסטרוקציות ולהחזרת המצב לקדמותו נשלחה ביום 26.4.2016 על-ידי בא-כוחם של המבקשים אל באת-כוחה של המשיבה מס' 1 בתביעה לפירוק השיתוף. במכתב של אגף הפיקוח על הבניה אל בא-כוח המבקשים, הנושא תאריך 6.7.2016 צוין כי נשלחה למשיבים התראה בגין עבודות בניה ללא היתר וכי "בימים הקרובים יוגש דו"ח לשרות המשפטי לעיריית חיפה להמשך טיפול".
התביעה והבקשה לסעד זמני
3.ביום 12.7.2016 הגישו המבקשים תביעה למתן צו עשה שיורה למשיבים לפרק את קונסטרוקצית המעלית שהותקנה בשטחם ואת שביל המתכת התלוי מעל המדרגות לבית (דהיינו, מעל לשטח המשותף) ולהחזיר את המצב לקדמותו. בכתב התביעה נטען כי מעשי המשיבים מהווים פגיעה בקניינם של המבקשים, עשיית עושר ולא במשפט וביצוע עוולות של מטרד ליחיד, הסגת גבול במקרקעין, הפרת חובה חקוקה ורשלנות. כן פורטו הנזקים שנגרמו למבקשים כתוצאה מהצבת קונסקטרוצית המעלית - חסימת אור שמש מהשטח הנמצא בחזקת המשיבים וכיעור מראה הבית, וכתוצאה מהצבת שביל המתכת - סיכון בטיחותי עקב חשיפת חלק מצנרת החשמל ועיגון שביל המתכת למדרכה באמצעות שני ברגים בלבד ומניעת אפשרות גישה לצינור המים הראשי המוביל לדירת המבקשים.
4.בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה זמני, אשר יורה למשיבים להימנע מביצוע עבודות בניה כלשהן בחלקה, לרבות עבודות להתקנת מעלית, עד להכרעה בתביעה. בבקשה, שנתמכה בתצהירו של המבקש מס' 1, נטען כי "בשלב זה" - לאחר שהמשיבים התקינו את קונסטרוקצית המעלית ושביל המתכת ללא היתר בניה - הופסקו העבודות, אולם קיים חשש ממשי כי באחד הימים תושלם העבודה ותוצב מעלית שלא על-פי הסכמת המבקשים. עוד נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, שכן הנזק שייגרם להם במידה ולא יינתן הצו הינו גבוה לאין שיעור מהנזק שייגרם למשיבים אם הצו יינתן, מאחר והמשך העבודות עלול לגרום נזק לבית ומטרד למבקשים. כן הודגש כי מעשי המשיבים גורמים לשינוי המצב הקיים, כאשר תלויה ועומדת התביעה לפירוק השיתוף. הודגש כי בהתנהגותם קבעו המבקשים עובדות בשטח, תוך שימוש באמצעם בלתי חוקיים ובמעשי בריונות, וגילו בכך חוסר תום לב.
5.בתשובת המשיבים, שנתמכה בתצהירו של המשיב מס' 2 ובתמונות של קונסטרוקצית המעלית (נ/1 - נ/6), הועלו הטיעונים הבאים: (1) קונסטרוקצית המעלית והשביל ממתכת נבנו בשטח של המשיבים, המופרד בקיר משותף משטחם של המבקשים; (2) המעלית דרושה לשימושם של המשיבים, ובמיוחד למשיבה מס' 1, בשל גילה המתקדם ומצבה הבריאותי, המצריך החלפת ברך באחת מרגליה. חוסר אפשרות לעשות שימוש במעלית - לאחר שבוצעה כבר השקעה כספית ניכרת - יחייב אותה להשתמש במדרגות הרבות המובילות את דירת המשיבים, ועלול להתברר כבלתי אפשרי אם יתדרדר מצבה הבריאותי; (3) מתן הסעד הזמני המבוקש יכביד על המשיבים מחד, מאחר והם לא יוכלו להשלים את בניית המעלית ולהשתמש בה, ומאידך לא ישרת שום מטרה לגיטימית של המבקשים; (4) הבקשה לסעד הזמני מנוגדת לעמדת המבקשים, לפיה כל אחד מהצדדים נוהג מזה שנים בשטחו מנהג בעלים לכל דבר ועניין, על אף אופן הרישום של הזכויות בספרי רשם המקרקעין, ולרצונם בפירוק השיתוף; (5) הבקשה נגועה בשיהוי, מאחר והוגשה בחלוף שלושה חודשים ממועד התקנת קונסטרוקצית המעלית ושביל המתכת; (6) הבקשה נגועה בחוסר תום לב, מאחר ומגמתה הינה "שיפור עמדות" של המבקשים בתביעה לפירוק השיתוף שעדיין מתבררת בין הצדדים, וניסיון לגרום למשיבים להסכים לנוסח הסכם שיתוף בו חפצים המבקשים; (7) המבקשים לא תמכו טיעוניהם בדבר סיכון בטיחותי באסמכתא של בעל מקצוע; (8) המבקשים אמרו למשיבים, בנוכחות עדים, כי אינם מתנגדים להתקנת מעלית בשטחם של המשיבים, אף כי לא יצרפו חתימותיהם לבקשה להיתר בניה שיגישו המשיבים; (9) סיכויי התביעה העיקרית הינם נמוכים מאוד; (10) אין שום זיקה בין הסעד הזמני המבוקש לבין הסעד העיקרי.
6.בתשובת המבקשים לתשובת המשיבים, לו צורף תצהיר נוסף של המבקש מס' 1 ותמונה של שביל המתכת (ת/1), הוכחש כי הושגה הסכמה בנוגע להקמת מעלית, אף כי הנושא עלה במסגרת משא ומתן בין הצדדים. עוד נטען כי בתקופה 24.4.2016 - 8.6.2016 שהה המבקש מס' 1 בחו"ל לרגל עבודתו, ולפיכך אין הבקשה נגועה בשיהוי.
7.סברתי כי אין מקום ליתן סעד זמני במעמד צד אחד, וקבעתי כי הבקשה תידון במעמד שני הצדדים. לאחר שבישיבה ביום 31.8.2016 ויתרו באי-כוח הצדדים על חקירות של המצהירים, הוריתי על הגשת סיכומים בכתב, לרבות סיכומי תשובה של המבקשים. לאחר שהוגשו הסיכומים, הגישה המבקשת מס' 2 ביום 13.10.2016 תצהיר בו ציינה כי ביום 11.10.2016 ביצעו המשיבים עבודה בפיר המעלית. בתגובת המשיבים מיום 18.10.2016 נכתב כי מדובר בעבודות השלמה פנימיות, שאינן קשורות לקונסטרוקציה החיצונית של המעלית.