1.טענות התובעים בכתב התביעה המתוקן
התובעים הינם הבעלים הרשומים של בית ברחוב ערבי נחל 190, צופים (להלן – הבית). ביום 7.1.13 התקשרו התובעים בהסכם עם הנתבעת לביצוע הקמת הבית עבור התובעים (להלן – ההסכם).
כתנאי לקבלת החזקה בבית שילמו התובעים לנתבעת את מלוא התמורה.
2.בבית התגלו פגמים רבים. הדבר מהווה הפרה של ההסכם מצידה של הנתבעת. בנסיבות אלו עותרים התובעים לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים בגין נזקיהם בעטיים של אותם ליקויים ופגמים בבניית הבית.
3.טענות הנתבעת בכתב ההגנה
התביעה הוגשה חמש שנים לאחר סיום הקמת הבית, מבלי שנעשתה פני מוקדמת לנתבעת. במהלך שנים אלו שוחחו התובעים עם אנשי הנתבעת, ולא העלו שום טענה בעניין בניית הבית.
בהקשר זה יצויין, כי תיקוני שנת הבדק בוצעו ע"י הנתבעת על הצד הטוב ביותר ולשביעות רצון התובעים. מאז לא פנו אליהם התובעים בנוגע לליקויים בבית. ממילא ברור, כי מעולם לא ניתנה לנתבעת הזדמנות לתיקון הליקויים הנטענים.
4.ככל שקיימים ליקויים כלשהם בבית, נובעים ליקויים אלו משינויים, שביצעו התובעים בבית לאחר קבלת טופס 4.
5.בניית הבית הסתיימה בחודש יולי 2013. אשר על כן, ככל שקיימים ליקויים בבית, אין לתובעים עילת תביעה נגד הנתבעת, היות שבעת הגשת התביעה חלפה כבר תקופת הבדק, הנקובה בחוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973 (להלן – חוק המכר דירות). גם תקופת האחריות הקבועה בחוק המכר דירות חלפה מבלי שהתובעים פנו לנתבעת בדרישה כלשהי לתיקון ליקויים. במקרה דנן לא חל אף אחד מהחריגים הקבועים בדין להגשת התביעה לאחר חלוף תקופת הבדק ותקופת האחריות.
6.על התובעים היה מוטל הנטל להוכיח, כי הליקויים הנטענים אינם נובעים מבלאי טבעי, הנובע מהשימוש בדירה.
7.התובעים חייבים לנתבעת כספים רבים בגין תוספות ושינויים בבית.
8.מלכתחילה ביקשו התובעים מהנתבעת לבנות את הבית במפרט הכי זול והכי ירוד שקיים, מאחר שאין להם יכולת כספית לממן בנייה בסטנדרט גבוה יותר. לכן בחרו התובעים במרצפות מסוג ב. כך גם בחרו בחלונות באיכות נמוכה.
בנסיבות אלו נאלצה הנתבעת לבצע עבודות שונות על חשבונה ולהפסיד כספים. התובעים נמנעו מלשלם עבור תוספות ושינויים.
9.הליקויים הנטענים ע"י התובעים והמפורטים בחוות דעת המומחה מטעמם הינם "זוטי זוטות ו/או אשר ניתנים לתיקון בנקל" (סעיף 37 לכתב ההגנה). נראה, כי מטרת התובעים בהגשת התביעה היא רענון ביתם ושדרוג המפרט הנמוך, בו הם בחרו בעצמם בשל מצוקה כלכלית.
סימני הפטריות והעובש במקלחת ההורים נגרמו בשל העדר אוורור מתאים.
מלכתחילה הוגשה התביעה גם נגד מר אלירן אביבי, שעפ"י הנטען בכתב התביעה, הוא בעל מניות הנתבעת. התביעה, ככל שהיא נוגעת למר אביבי, נדחתה ביום 31.12.19.
הנתבעת ומר אביבי הגישו נגד התובעים תביעה שכנגד. ככל שהדברים נוגעים למר אביבי, התביעה שכנגד נדחתה ביום 31.12.19. ככל שהדברים נוגעים לנתבעת, התביעה שכנגד נמחקה ביום 23.7.20.
11.1לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של המהנדס יהונתן זנגנפור (להלן – המהנדס זנגנפור). בחוות דעתו מיום 30.1.17 אמד המהנדס זנגנפור את עלות תיקון הליקויים בדירה שמצא בסך של 162805.5 ₪. סכום זה כולל מע"מ. הוא אמד את משך ביצוע תיקון הליקויים בשבועיים, וקבע, כי יהיה צורך בפינוי הדירה בעת ביצוע עבודות התיקון.
11.2הנתבעת צירפה לכתב ההגנה את חוות דעתו של המהנדס מרדכי אדלר (להלן – המהנדס אדלר). המהנדס אדלר אמד את עלות ביצוע תיקון הליקויים שמצא בסך של 11,244 ₪.
11.3בהחלטתי מיום 17.6.20 מונה המהנדס יוסף גולדקלנג כמומחה מטעם בית המשפט (להלן – מומחה ביהמ"ש). בחוות דעתו מיום 7.9.20 אמד מומחה את ביהמ"ש את עלות תיקון הליקויים שמצא בדירה בסך 34,600 ₪ בתוספת מע"מ, ובסך כולל של 40,482 ₪. עוד ציין מומחה ביהמ"ש, כי אילו התיקונים "יבוצעו על ידי קבלן שיפוצים יש להוסיף 25% על העלויות הנקובות לעיל", דהיינו סך כולל של 50,602 ש"ח. לסכומים אלו יש להוסיף – כך לדעת מומחה ביהמ"ש – תשלום בגין פיקוח הנדסי בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ, ובסך הכל 4,095 ₪. משך ביצוע התיקונים נאמד ע"י מומחה ביהמ"ש ב- 14 יום, כאשר לדעתו אין צורך בפינוי הדירה בעת ביצוע השינויים.
בנוסף לאמור לעיל ממליץ מומחה ביהמ"ש לחייב בתשלום פיצוי לתובעים בסך 500 ₪ בגין הפרש גבהים "בפתח שער הכניסה" בסך 500 ₪ בתוספת מע"מ, ובסך הכל 585 ₪.
כבר בפתח הדברים אתייחס לטענת הנתבעת, כי נשללה ממנה הזכות לבצע תיקון הליקויים הנטענים בעצמה.
הנתבעת עמדה על זכותה לתקן את הליקויים בדירה בעצמה, וזאת חלף תשלום פיצויים. סבורני, כי משהנתבעת הכחישה את קיומם של הליקויים הנטענים, אין להיעתר לבקשתה זו. כך גם לאור יחסי אי האמון בין הצדדים, כפי שבאו לידי ביטוי גלוי ומחצן לאורך כל ניהול ההליכים בתיק זה.
בעניין זה נאמר בע"א 472/95, זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פד"י נ(2)858, 863-864:
"זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב בעיניי אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים, או המזלזל בהם מראש".
הכחשת קיומם של הליקויים הנטענים על ידי הנתבעת פגעה ביכולת התובעים לתת אימון בנתבעת וביכולתה לבצע את התיקונים הנדרשים. התובעים אינם נותנים עוד אמון בנתבעת וביכולתה לתקן את הליקויים בדירתם. העדר אימון זה הוא נתון חשוב, שיש לתת לו משקל מרכזי בעת שבאים להכריע בשאלה, האם יש לאפשר לקבלן למצות את הזכות לבצע בעצמו תיקון ליקויי בנייה או להעדיף חיובו בתשלום פיצוי לרוכש דירה. לעניין זה ראה גם האמור בת"א(מחוזי – ת"א)68024-09-16, מרקוס נ' ציון בריגה ובניו עיר ימים בע"מ, ניתן ביום 29.12.19, בסעיפים 39-42 לפסה"ד; ת"א(מחוזי-ת"א)61420-02-17, מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק – שימור מבנים בע"מ, ניתן ביום 7.4.22, בסעיף 41 לפסה"ד.
לנוכח הכחשת הליקויים ע"י הנתבעת והכחשת זכותם של התובעים לטעון בעניינם של ליקויים אלו, וכן לנוכח יחסי אי האימון שבין הצדדים, מתן אפשרות לנתבעת לתקן בעצמה את הליקויים שנמצאו, לא תועיל במקרה זה לפתרון הסכסוך. יש אף סיכוי מסתבר ביותר, כי הדבר עלול לשמש מצע נוח להמשך התדיינויות משפטיות בלתי פוסקות בעתיד. לפיכך טענתה של הנתבעת בעניין זה נדחית.
13.באשר לליקויים עצמם אציין, כי בדרך כלל נוטה בית המשפט לאמץ חוות דעתו של מומחה, אשר מונה מטעמו. בפסקי דין רבים קבעו בתי המשפט את המשקל המיוחד והמעמד המיוחד, שיש לתת לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.
בע"א 916/05, כדר נ' הרישנו, ניתן ביום 28.11.2007, עמ' 29, כותב כב' השופט סלים ג'ובראן:
"בית משפט זה חזר והדגיש לא פעם את חשיבות מינויו של מומחה מטעם בית המשפט. המומחה הוא ידו הארוכה של בית המשפט. ישנה חשיבות רבה לעדות מומחה ממונה נטרלי, ככלי מתווך בין עולם הרפואה לאולם בית המשפט ומאפשר לבית המשפט לקבל חוות דעת ברורה מטעמו שלו בנושאים הטעונים מומחיות, בבחינת 'אל נא תעזב אותנו ... והיית לנו לעיניים' (במדבר י, לא)".
כלל ידוע הוא, כי מומחה שממונה ע"י בית המשפט, חזקה עליו שהוא מומחה ניטראלי. חוות דעתו של מומחה בימ"ש תיפסל רק אם הוכחו פגמים חמורים בשיקול דעתו או במהימנותו. בעניין זה ראה האמור ברע"א 7323/11, ועקנין נ' המאגר הישראלי ביטוחי רכב (בפול) בע"מ, ניתן ביום 28.12.11:
"ככלל, לא יפסול בית המשפט מומחה שנתמנה על-ידו אלא אם נתגלו פגמים חמורים בשיקול דעתו, במהימנותו, או שהימנעות מפסילה תגרום לעיוות דין".
כן ראה האמור בע"א 293/88, חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, ניתן ביום 31.12.88, בסעיף 4 לפסה"ד:
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת
לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".
עוד ראה האמור בע"א 3134/02, עיריית רחובות נ' בוטנרו אחזקה ופיתוח (1992) בע"מ, ניתן ביום 21.7.03, בסעיף 8 לפסה"ד, שם נאמר:
"כאשר ממנה בית המשפט מומחה מכריע מטעמו, אך טבעי שהוא יאמץ את ממצאיו, זולת אם קיימת סיבה כבדת משקל שתניע אותו שלא לעשות זאת, שהרי לכאורה מדובר במומחה ניטראלי, נעדר עניין, וככזה אין סיבה לחשוד בו כי הוא בחר לצדד בעמדה זו או אחרת מטעמים פסולים".
וכך נקבע בת"א (מחוזי-נצ') 64966-12-15, עיזבון המנוחה עאישה זערורה נ' רשות מקרקעי ישראל, ניתן ביום 4.6.19:
"למומחה מטעם ביהמ"ש יש מעמד מיוחד. מעמדו המיוחד נובע מהעובדה שמדובר בגורם אובייקטיבי המהווה זרוע ארוכה של ביהמ"ש. מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש אין בו כדי להגביל את שק"ד ביהמ"ש, לו מסור שיקול הדעת להכריע בהליך ובין היתר לקבוע, האם לאמץ את חוות הדעת ובאיזה היקף. עם זאת, לא בנקל יסטה ביהמ"ש מקביעות המומחה שמינה, בהעדר טעמים כבדי משקל המצדיקים זאת".
נמצא כי למעמדו של המומחה מטעם בית המשפט ולמשקלה של חוות דעתו מקום של כבוד בין האמצעים העומדים לרשותו של בית המשפט בבואו להכריע במחלוקת המובאת בפניו, כאשר בדרך כלל יקבל בית המשפט את ממצאיו של המומחה הנייטראלי, שמונה ע"י ביהמ"ש עצמו. ממילא, לא בנקל יסטה בית המשפט מממצאיו של מומחה זה, אשר מונה על ידי בית המשפט. יש להציג בפני בית המשפט פגם מהותי, שנפל בחוות דעתו של המומחה, אשר מונה ע"י ביהמ"ש, על מנת שביהמ"ש יסטה ממסקנותיו של אותו מומחה אובייקטיבי.
14.לא מצאתי בכתב סיכום טענות הנתבעת טענה כלשהי נגד האמור בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש. הנתבעת לא הראתה שום נימוק, ולפיו יש לדחות את ממצאיו של מומחה ביהמ"ש. בנסיבות אלו, אין לי אלא לאמץ את קביעותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש ולקבלן ככתבן וכלשונן.
15.בסעיף 4(א)(3) לחוק המכר דירות נקבע, כי קבלן לא קיים את חיוביו כלפי הקונה, אם תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים. בהתאם לס"ק (ג) תקופת האחריות היא תקופה בת שלוש שנים ממועד תום תקופת הבדק, המפורטת בתוספת לחוק המכר דירות.
בסעיף 4א לחוק המכר-דירות נאמר:
"הקונה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה -
(1)שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר תוך שנה מאותו מועד;
(2)שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה".
בת"א(רמ')3425/00, ברטל נ' פנטהוז חברה לבנין והשקעות בע"מ, ניתן ביום 28.3.07, בעמ' 8 לפסה"ד, נאמר:
"חוק המכר דירות אינו קובע את תקופת התיישנות אלא את תקופת האחריות; גם אם חלפה תקופת הבדק וגם אם חלפה תקופת האחריות לגבי נזקים נטענים הרי שחוק המכר דירות הוא רק אחד ממקור החיובים שמכוחם ניתן לחייב את הנתבעת.
מטרתו של חוק מכר דירות להגן על הרוכש ועל כן הוא עוסק בחיובי הקבלן למסור מידע בשלב כריתת החוזה, לידע את הרוכש בדבר תוכן זכויותיו לרבות תיאור הנכס הנרכש, איכותו, בטיחותו, הזכויות הנלוות לו וכיוצא באלה היבטים של התאמה לחוזה ולסטנדרטים הנדרשים על פי דין.
אלא שחוק המכר דירות אינו חוק קונקלוסיבי ואין בו כל הוראה של 'ייחוד עילה', להיפך, סעיף 7 לחוק המכר דירות קובע במפורש כי 'חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין' ועל כן יחסי התובעים והנתבעת כפופים לזכויות ולחובות מכח הדין הכללי כמו חוק החוזים (חלק כללי), פקודת הנזיקין וגם חוק ההתיישנות".
חלוף הזמן הנקוב בחוק המכר דירות, כשלעצמו, אינו מקנה לקבלן "חסינות" מטעמי התיישנות, גם בתום תקופת האחריות ותקופת הבדק, ואין בכוח הוראות חוק המכר דירות לשנות את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות.
אשר לחובת ההודעה – הקבועה בסעיף 4א לחוק המכר, אין היא מהווה טענת סף לדחיית התובענה. לעניין זה ראו: ע"א 8939/01, אביצור נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, נז(6) 83, 89.
לאור האמור אין במועד מסירת הודעה בדבר איזה מן הליקויים כדי להוות עילה לסילוק התביעה.
16.במקרה דנן, גם אם חלפה תקופת האחריות, הקבועה בחוק המכר דירות, הרי שהנתבעת אינה חולקת על כך שבעת הגשת התביעה טרם חלפה תקופת ההתיישנות. ממילא אין בחלוף תקופת האחריות כדי להביא לסילוקה של התביעה. זאת גם לנוכח קביעותיו של מומחה ביהמ"ש, ולפיה נמצאו בדירה ליקויים, הנובעים מביצוע לא תקין של עבודות הבנייה.
ממילא הצורך בבירור טענות הנתבעת בדבר אי מסירת הודעה מוקדמת אודות הליקויים הופך למינורי.
17.מטעם הנתבעת העיד מר אלירן לוי. סבורני, כי אין לייחס משקל של ממש לעדותו, כאשר בעדותו בפני אישר מר אלירן לוי, שלא הבין את כל האמור בתצהירו בטרם חתם עליו, ואף לא ביקש הבהרות מעורך דינו (עמ' 43 לפרוטוקול, שורות 1-9).
עד זה לא יכול היה להציג אישור כלשהו אודות ביצוע תיקונים בתום תקופת הבדק (עמ' 43 לפרוטוקול, שורות 10-17).
18.מטעם התובעים העיד מר קובי צ'אפל, ששימש מפקח בניה מטעם התובעים. הוא העיד בפני, כי לאורך כל הדרך התריע על ליקויים בביצוע העבודות. הוא התריע על כך בפני מר מוריס לוי, אביו של אלירן לוי. לדבריו של העד, מר אלירן לוי לא היה בכלל גורם משמעותי מטעם הנתבעת בביצוע העבודות (עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 3-6).
בהקשר זה יצויין, כי מר מוריס לוי לא הגיע על מנת להעיד ולהפריך טענותיו אלו של מר צ'אפל, ויתכן שהימנעות זו היא לא בכדי. נוכח אי התייצבותו של מר מוריס לוי הוצא תצהיר עדותו מהתיק.
19.גם התובעים העידו על מסירת הודעות למר מוריס לוי אודות ליקויים בביצוע העבודות. הם העידו, כי העבירו בשיחות בע"פ הערות למוריס אודות ליקויים בביצוע עבודות הבנייה. בהעדרותו של מר מוריס לוי הוא נמנע מלהתעמת עם טענות אלו של התובעים ולהפריכן.
20.טענות הנתבעת בדבר בקשת התובעים לבצע הבנייה בסטנדרט נמוך לא נתמכו באסכמתא כלשהי. יתירה מכך, אין בטענות אלו כדי לשנות דבר, וזאת משנמצאו ליקויים בביצוע העבודות. ליקויים אלו אינם נובעים מסטנדרט נמוך כזה או אחר, אלא נובעים מביצוע לקוי של העבודות.
21.דין טענות הקיזוז של הנתבעת להידחות. טענות אלו לא פורטו בכתב ההגנה. העלאתן בכתב התביעה שכנגד אינו מעלה ואינו מוריד, היות שהתביעה שכנגד נמחקה.
22. לנוכח כל האמור לעיל דין התביעה להתקבל באופן חלקי תוך אימוץ ממצאיו של מומחה ביהמ"ש במלואם, כדלהלן:
הנתבעת תשלם לתובעים סך של 50,602 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד חוות דעת מומחה ביהמ"ש, 7.9.20, ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים סך של 4,095 ₪ עבור פיקוח הנדסי וסך של 585 ₪ בגין הפרשי הגבהים בפתח שער הכניסה, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד חוות דעת מומחה ביהמ"ש, 7.9.20, ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף תשא הנתבעת בהוצאות התובעים בסך 10,000 ₪ ובשכ"ט בסך 9,000 ₪, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, כ"ד טבת תשפ"ג, 17 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
|