ת"א 23837-09-09 סויטי ואח' נ' בטון השלום בע"מ ואח'

1.הנתבעת 1 (להלן גם: "החברה") סיפקה לתובע בטון לצורך בניית שלד ביתו. בדיעבד הסתבר, כי הבטון שסופק, לפחות בחלקו, היה פגום וכי חוזקו נופל בהרבה מן התקן. תביעה זו הוגשה לשיפוי נזקי התובע, אשר טען כבר בכתב התביעה ובהסתמך על חוות דעת שני מומחים מטעמו (וביניהם הצד השלישי בהליך זה) כי אין מנוס מהריסת המבנה. הנתבעת 2 (להלן גם: "חברת כלל" או "כלל") כמבטחת החברה במועדים הרלוונטיים נתבעה עמה יחד ולחוד לשיפוי נזקי התובע. התביעה הועמדה בראשית ההליכים על סך 372,561 ₪.

2.לצד הגשת כתב התביעה נתבקש סעד זמני שעניינו קציבת מועדים לנתבעות לערוך בדיקות מטעמן ועל מנת שיוכל התובע להרוס את המבנה בהקדם ולהתחיל בבניה חדשה מבלי שתשמע כלפיו טענה של גרימת נזק ראייתי מחד ואי הקטנת הנזק מאידך. התובע הבהיר בתביעתו, כי הנו מאורס וכמקובל בעדה אליה משתייך בניית הבית מהווה תנאי למימוש האירוסין בחתונה. הנתבעות בתשובתן התנגדו להריסת המבנה בטענה כי אין הצדקה עניינית להריסה כי אם די בביצוע תיקונים וחיזוקים בעלות פחותה (הוגשה חוות דעת נגדית בנקודה זו).

3.מונתה מומחית מטעם בית המשפט, ד"ר קורינה סגל (להלן גם: "המומחית"), שנתבקשה לחוות דעתה באשר לדרכי תיקון יציקת הבטון הן מבחינה הנדסית והן מבחינה ארכיטקטונית. בקשת הנתבעות להחלפת זהות המומחית נדחתה על פי החלטה מיום 29.10.2009. המומחית ערכה ביקור במבנה ביום 11.11.09 ובטרם נהרס.

4.במקביל ובהתאם להחלטות שונות נקצב לנתבעות מפעם לפעם מועד, לביצוע בדיקות מטעמן במבנה בטרם הריסה. בחלוף המועד שנקצב, וכחצי שנה מיום הגשת התביעה הרס התובע את הבית והחל בבנייתו מחדש. ביקור נוסף שביקשה המומחית לערוך במקום, לא נערך מטעמים אלו.

5.ביום 4.5.2010 הגישה המומחית את חוות דעתה. המומחית הגיעה למסקנה כי לאור איכות הבטון הירודה בבית לרבות בממ"ד, אין מקום לבצע חיזוקים בפרט לא על פי התכנית שהציע המומחה מטעם הנתבעת. הפתרון שיאפשר עמידה בתקנים ויבטיח בטיחות המבנה ושעליו המליצה המומחית הנו הריסת הבניה ובניה מחדש.

6.המומחית שכאמור ביקרה במבנה קודם הריסתו מונתה גם לצורך הערכת עלויות ההריסה והבניה החדשה (עד לשלב בו נעצרה הבניה) (החלטות מיום 12.7.2010 ומיום 11.4.2011). במסגרת זו נערך ביקור במקום ולאחר חידוש הבניה בחלקה. הביקור נערך בנוכחות המומחית, הצדדים וב"כ. חוות דעת נוספת הוגשה על ידי המומחית ביום 12.7.2011 (להלן גם: "חוות הדעת השניה"). המומחית הגיעה למסקנה, כי הוצאות התובע בגין ההריסה והבניה המחודשת עומד על סך 342,636 ₪ כולל מע"מ. המומחית נחקרה על חוות דעתה ואף השיבה לשאלות הבהרה שנשלחו ברשות בית המשפט (תשובותיה הוגשו ביום 18.10.2012).

7.בד בבד, הודיע התובע על כוונתו לתקן את כתב התביעה בעקבות קבלת חוות דעת מומחית בית משפט ובהתאם לתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. כמו כן ביקש לתקן את כתב התביעה ביחס להיקף הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתמשכות ההליכים ובפרט את הסעד הנתבע על ידו בגין דמי שכירות לתקופה שהתארכה בנסיבות העניין. כתב התביעה תוקן בהתאם להחלטה מיום 25.9.11 והועמד על סך 449,545 ₪.

8.כתב ההגנה תוקן אף הוא בהתאם. בקשה נוספת לתיקון כתב הגנה הוגשה בתום הבאת ראיות התביעה, משניתן צו פירוק כנגד החברה הנתבעת (החלטת בית המשפט המחוזי חיפה פר"ק 1341-07-12). בנסיבות אלו אף ביקש ב"כ הנתבעים להתפטר מייצוגה של החברה. כמו כן, הוגשה בקשת המפרק הזמני שמונה לחברה לעיכוב הליכים כנגדה. בהתאם להחלטה מיום 1.9.2013 וע"פ חוק עוכבו ההליכים כנגד החברה. ב"כ הנתבעות שוחרר מייצוגה, וניתנה רשות להתאמת כתב ההגנה ותיקונו כמפורט באותה החלטה (מיום 1.9.2013).

טענות הצדדים בקליפת אגוז