ת"א 20341-03-15

לפניי בקשת הנתבעים 3-1 להצהיר על העדר המצאה או להורות לתובע לבצע המצאה כדין, בקשת הנתבעים 11-8 להורות לתובע לבצע מסירה כדין של כתב התביעה או להורות על מחיקתם מכתב התביעה ובקשת התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים 7-1.

הנתבעים 10-1 הם תושבי הרשות הפלסטינית. התובע הודיע על המצאת התביעה לנתבעים באמצעות דואר רשום, וכבר באותו שלב התבקש, בהחלטת כב' השופטת בזק רפפורט מיום 24.3.15, לבאר את הבסיס המשפטי לביצוע ההמצאה בדרך זו. בתגובה הודיע התובע כי ביצע את ההמצאה בדרך זו נוכח הוראות הסכם אוסלו שבין המדינה לרשות הפלסטינית ולאחר תיאום עם "מחלקת התיאום". עוד טען כי הנתבעים קיבלו את הדואר וכי יגיש את אישורי המסירה עם קבלתם.

בסמוך להגשת אישורי מסירת הדואר הרשום הוגשה גם בקשת הנתבעים 3-1 להצהיר על העדר המצאה. בשלב מאוחר יותר הוגשה בקשה דומה מטעם הנתבעים 11-8.

בתגובה לבקשות הנתבעים טען התובע כי ביצע את ההמצאה באמצעות הדואר הפלסטינאי לפי הוראות משרדי המת"ק, כי הנתבעים קיבלו את ההזמנה לדין וכי המסירות הינן כדין ותואמות את הסכמי אוסלו והוראות השעה לביצוע מסירות לתושבי הרשות. עוד לטענתו כתבי התביעה הומצאו על נספחיהם ובצירוף תרגום לשפה הערבית. לטענת התובע הנתבעים בוחרים להתמודד עם התביעה בבקשות סרק ובמשיכת זמן.

בהחלטתי מיום 8.6.15 הוריתי לתובע להבהיר האם וכיצד מתיישבת ההמצאה המתוארת עם הדרך להמצאת כתבי בית דין בשטחי המועצה הפלסטינית בהתאם להוראות צו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית - עזרה משפטית בענינים אזרחיים), התשנ"ט-1999 (להלן – הצו).

בתגובה חזר התובע על טענתו כי הנתבעים קיבלו את כתבי התביעה אישית וחתמו על אישורי מסירה, וטען כי כל פעולת ביצוע המסירות על ידו הייתה בתיאום עם משרדי המת"ק ובהתאם להוראות והנחיות בכיריה, לפי רוח הסכמי אוסלו ככתבם וכלשונם. לטענתו ההוראה לבצע את המסירות באמצעות הדואר הפלסטיני הרשמי באה בעקבות האיסור על ישראלים להיכנס לשטחי הרשות, ולאחר שהתובע תרגם כדרישת הבכירים את מסמכי התביעה וכלל אותם בתוך מעטפה של המת"ק ושלחם כדין לנתבעים. עוד טען התובע כי הממונה על העזרה המשפטית במשרד המשפטים מוסר את התביעה באמצעות הדואר הפלסטיני, והתובע ביצע אף הוא את המסירה באמצעות הדואר הפלסטיני בדואר רשום עם אישור מסירה וכך הובטח שכל אחד מהנתבעים אישר בכתב את קבלת התביעה באופן וודאי.

דיון

בתקנה 1 לתקנות שבתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977 (להלן – התקנות) מוגדרים "אזור" כ"יהודה והשומרון למעט שטחי המועצה הפלסטינית" ו"שטחי המועצה הפלסטינית" כ"השטחים הכלולים, מעת לעת, בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי ההסכם וכן כל שטח רצועת עזה".

הדרך להמצאת כתבי בי-דין בתוך שטחי המועצה הפלסטינית מוסדרת בהוראות הצו, אשר נחקק מכוח התקנות. בסעיף 3 לצו נקבע כי: