ת"א 1921-12-13 בוסו ואח' נ' גבאי ואח'

פסק-דין זה ניתן בהתאם להסדר הדיוני שעליו הסכימו הצדדים בדיון מיום 10.3.2015 ולהודעה המשלימה שהגיש הנתבע 1 היום (12.3.2015). 

1.בהסכמת הצדדים, ההודעה לצד השלישי וההודעה לצד הרביעי תימחקנה, ללא צו להוצאות.

2.באשר לתביעה העיקרית (תביעת התובעים נגד הנתבעים), בהסכמת הצדדים, פסק הדין ניתן על דרך הפשרה, בהתאם לסמכות בית המשפט לפסוק כך לפי הוראת סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. זאת בכפוף לכך שהסכום שייפסק לא יחרוג מסכום של כ-30,000 ₪ ולאחר שבעלי הדין השמיעו את עיקרי טענותיהם בדיון הנזכר.

לאחר עיון בכתבי הטענות ולאחר שמיעת הצדדים ובאי-כוחם, הגעתי למסקנה כי בעת קביעת הסכום שייפסק, ראוי לשקול בעיקר את השיקולים הבאים:

מצד אחד – השלב שבו התגלתה לתובעים אי ההתאמה היה בטרם הושלמה עסקת המכר ונראה לכאורה, כי לא הייתה מניעה לביטול העסקה; העובדה שנראה כי אי ההתאמה הייתה בנכס מאז שנבנה, עוד בעת שהרוכשים הקודמים רכשו את הנכס (בשתי הרכישות הקודמות); העובדה שלכאורה, לא הייתה אינדיקציה במרשם המקרקעין לאי ההתאמה; היעדר אינדיקציה לכך שהנתבעים 2 ו-3 (המוכרים בעסקה עם התובעים), ידעו על אי ההתאמה; העובדה שלכאורה, התובעים לא עשו דבר כדי לנסות לתקן את אי ההתאמה ולהקטין את נזקם.

מצד שני – העובדה שאין ראייה לכך שהתובע 1 פעל לוודא היעדר אי התאמה בין המרשם ולבין היתר הבניה ולוודא שאמנם הנכס בנוי בהתאם להיתר הבניה; היעדרו של כל תיעוד בדבר הטענה כי לתובעים הייתה אפשרות לבטל את הסכם רכישת הדירה מבלי שיחשבו למפרים של ההסכם ומבלי שיחויבו בתשלום הפיצוי המוסכם; האחריות המוטלת על עורך-דין כלפי שני הצדדים בעת עריכת עסקת מכר מקרקעין, שבה הוא מייצג את שני הצדדים לעסקה.

לנוכח כל האמור, התביעה נגד הנתבע 1 מתקבלת בחלקה המזערי, כך שהוא ישלם לתובעים סכום של 18,000 ₪. סכום זה מורכב מהחזר שכר הטרחה שהתובעים שילמו לנתבע 1 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאז ששולם ועד מועד מתן פסק-דין זה והיתרה היא פיצוי לתובעים.

התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.

התובעים והנתבעים יישאו כל אחד בהוצאותיהם.