מוסדות נירים ירושלים בע"מ נ' זינגר ואח'

התובעת היא חברה העוסקת במהלך עסקיה הרגיל בין היתר במתן הלוואות חוץ בנקאיות.

החברות זינגר מרכז הבניה בע"מ וזינגר המרכז לבית בע"מ, הפעילו בעיר מודיעין עילית שתי חנויות למוצרי בניה ובית. הנתבע 1 – מר איתמר זינגר – אשר בעניינו ניתן צו כינוס וההליכים בתיק זה עוכבו לגביו, היה הבעלים והמנהל של חברות אלו. (לצורך הנוחות יכונו החברות להלן – "חב' זינגר", מר איתמר זינגר יכונה – "איתמר").

הנתבעים 2 ו-3, שלמה ברכפלד ושמואל אייזן (להלן – "ברכפלד" ו"אייזן"), עבדו כשכירים בחב' זינגר והשתכרו במועד הרלבנטי לנסיבות תביעה זו, שכר חודשי בגובה של כ- 7,500 ₪ (נטו). נקדים את המאוחד ונספר כי לימים, לאחר קריסתה של חב' זינגר רכש ברכפלד את מניותיה מאת הנאמן בתיק הפר"ק. כיום, לאחר הרכישה נתהפכו היוצרות ואיתמר מועסק על ידי ברכפלד כשכיר בחב' זינגר. ברכפלד ואייזן חברי ילדות הם, אשר במועדים הרלבנטיים לתביעה היו בני 29-30. בין השניים לבין מעסיקם איתמר – המבוגר מהם בכשבע שנים – נרקמו יחסי חברות התקפים עד היום.

חב' זינגר נהנתה בשנות פעילותה ממחזור הכנסות נאה של כ-700,000 ₪ בחודש, אולם החל מסוף שנת 2013 החלה סובלת ממצוקת תזרים מזומנים וקשיים בהעמדת הון חוזר. בהעדר יכולת לקבל אשראי במערכת הבנקאית, פנתה בצר לה לקבלת הלוואות מאת המערכת החוץ בנקאית, ובין היתר מאת התובעת. כך, בין השנים 2013 ו-2015 נטלה חב' זינגר מאת התובעת מספר הלוואות לתקופות קצרות בנות מספר חודשים. מדובר בהלוואות נושאות ריבית בשיעורים חריגים עד כדי 144% לשנה. בסופו של יום ועל אף מחזור הכנסותיה המוצלח – קרסה חב' זינגר.

מן הדברים אשר עלו בעת הדיון למדתי, כי הסדר הנושים שהושג בסופו של יום בבית המשפט המחוזי לאחר רכישת החב' בידי ברכפלד, הביא לכך שכל אחד מן הנושים זכה לדיבידנד המהווה כ-20 עד 25 אחוזים משיעור חובה של חב' זינגר כלפיו.

עניינה של תובענה זו, אשר ראשיתה בבקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל, בשטר חוב עליו חתמה חב' זינגר מול התובעת ביום 10.11.13 (להלן – "השטר" או "שטר החוב"). על שטר זה נוספו חתימותיהם של איתמר, ברכפלד ואייזן. פסק הדין יעסוק אך בשאלת חבותם של ברכפלד ואייזן כלפי התובעת מכוח השטר.

ההלוואה שנתנה התובעת לחב' זינגר במועד החתימה על השטר – נפרעה במועדה. הלוואה נוספת שניתנה כחצי שנה לאחר כן במסווה של הסכם שותפות – נפרעה אף היא. שתי הלוואות נוספות שניתנו כ-20 חודשים לאחר חתימת השטר, נפרעו באופן חלקי בלבד וחב' זינגר נותרה חייבת לתובעת בגינן מאות אלפי שקלים. נוכח הסדר הנושים שהושג, צפויה התובעת לקבל החזר חלקי בלבד אשר לא יכסה אף את קרן החוב.

המחלוקת בתיק זה נסובה כאמור על שאלת חבותם של ברכפלד ואייזן לפרוע את חובותיה של חב' זינגר כלפי התובעת, מכוח שטר החוב עליו חתמו. השאלות העיקריות שבמחלוקת הינן אלו:

• האם ברכפלד ואייזן 'ערבים' לחובה של חב' זינגר, או שמא 'חייבים עיקריים' הם מכוח השטר;