ת"א 17401-05-16 מרקוביץ נ' כהנמן ואח'

זוהי בקשה לסילוק תביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית.

לטענת המבקשים, מדובר בסכסוך בין בעלי מניות בחברה משפחתית שהוקמה עוד בשנת 1947 ומאז ועד היום היא מצויה בבעלות משפחתית כאשר המבקשת 1 הינה אמה של המשיבה בעוד שהמבקש 2 הוא אחיה, המבקש 3 הינו אחיינה של המשיבה.

לאורך השנים הועברו המניות בין דורות המשפחה ומשהביעה המשיבה רצונה למכור את חלקה בחברה המשפחתית, המבקשים רצו לרכוש מניות אלה אך זו בחרה להעבירם לאחר.

זה לב הסכסוך בין הצדדים כאשר המבקשים מתנגדים להעברת זכויות זו ומכאן התביעה שהוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקשים בעילה של קיפוח המיעוט.

המבקשים מפנים לאמור בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, טוענים שמדובר בבני משפחה מהגרעין הקרוב ביותר ועילתה היא סכסוך בתוך המשפחה. עוד טוענים המבקשים שגם אם אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה הרי הסכסוך המשפחתי הוא שתרם תרומה משמעותית לעילת הסכסוך שהובילה להליכים המשפטיים ובעניין זה הם מפנים לדברי הנשיא ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס פד"י נ"ד (4), 344:

"סמכותו של בימ"ש לענייני משפחה לעניין תובענה אזרחית שבין בני משפחה מותנית בכך שסיבתה או מקורה של התובענה הוא סכסוך בתוך המשפחה. נדרש, אפוא, קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי... נראה כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה".

עוד מציינים המבקשים קיומו של הליך קודם בין הצדדים שם התייחסה המשיבה דווקא לעילת הסכסוך ומקורו.

המשיבה הגישה תגובה מפורטת שבה טענה שמדובר בבקשה חסרת בסיס שהוגשה בחוסר תום לב ונועדה להקשות ולסרבל שלא לצורך בירור מחלוקת בין הצדדים בטענה של קיפוח המשיבה טוענת שמדובר בסכסוך משפטי שמקורו בעסקת מכר מניות בינה לבין עו"ד אמיר אורגד בעוד שהפן המשפחתי מתגמד אל מול מהות הסכסוך בין הצדדים.

המשיבה מוסיפה וטוענת שבין הצדדים התנהל הליך בפני בימ"ש של פירוק שם הוצעו הצעות על ידי בת המשפט דווקא לאשר את רישום המניות על שם עו"ד אורגד אך המבקשים דחו המלצה זו ועל כן לא נותר למשיבה אלא לקבל את המלצת בית המשפט של פירוק שסבר כי בשל אופי הטענות ראוי לבררן במסגרת בקשה להסרת קיפוח כאשר המבקשים לא טענו כל טענה בנוגע לסמכות עניינית במסגרת אותו הליך קודם ורק עתה הם נזכרו להעלות טענה זו.