פלוני נ' שומרה חב' לביטוח

מבוא

1. לפניי בקשת התובעת, ילידת 7.5.90, לתיקון כתב תביעתה שהוגש בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונה שאירעה ביום 5.10.16 (להלן: "התאונה"), והעברתה לבית המשפט המחוזי.

    

2. התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

    

3. התביעה הוגשה בתחילה כנגד מבטחת השימוש ברכב בו נהגה התובעת – הנתבעת 1, שומרה חב' לביטוח בע"מ (להלן: "שומרה"). לאחר שהוגשו ראיות הצדדים, טענה שומרה לראשונה כי בעת התאונה התובעת לא עשתה שימוש ברכב וכי החבות לפיצוי התובעת מוטלת על מבטחת השימוש ברכב שפגע ברכב התובעת. חרף התנגדות התובעת, נעתרתי לבקשת שומרה לתיקון כתב הגנתה, ובעקבות זאת תיקנה התובעת את תביעתה בדרך של צירופם של נתבעים נוספים – נהג הרכב שפגע ברכבה ומבטחתו כלל חב' לביטוח בע"מ. בד בבד, נקבע התיק לשמיעת ראיות, על מנת שתביעת התובעת תשמע כסדרה. ייאמר, כי בסופו של יום, סוכם בין הנתבעים כי ביהמ"ש יכריע בשאלת החבות בהתבסס על הראיות שהוגשו וסיכומי הנתבעים, בלא חקירותיהן הנגדיות של התובעת וחברתה.

    

4. טרם שמיעת הראיות, הגישה התובעת תחשיב נזק על סך כולל של כ – 10,000,000 ₪, לפני ניכוי תשלומי המל"ל בגין נכות כללית, המגיעים לכדי כ-830,000 ₪.

    

5. לאחר שנשמעו ראיות הצדדים, לרבות חקירת המומחים הרפואיים שמונו לבדיקת התובעת בגין התאונה, הגישה התובעת את בקשתה לתיקון כתב התביעה לסכום של 9,922,138 ₪ והעברתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

    

6. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם ייאמר אחרת.

    

   הנכויות הרפואיות

   הנכות האורתופדית

    

7. התובעת נבדקה ע"י ד"ר חנן טאובר, אורתופד. המומחה בדק את התובעת בשתי הזדמנויות, בסיומן מצא לקבוע כי נכותה האורתופדית הצמיתה הינה בשיעור של 25% לפי סע' 46 (3) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות נפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות"), בגין שינוי בצורת האגן הבא לידי ביטוי בין היתר, בהפרעות בהליכה, וכן 30% לפי סע' 48 (1) (ד) לתקנות בגין הגבלה במתיחת פרק הירך. סה"כ הנכות האורתופדית המשוקללת – 47.5%.

    

8. בישיבת יום 28.12.20 נחקר ד"ר טאובר על חוות דעתו. סבורני כי נכון יהיה להימנע מלהידרש בנקודת זמן זו לאמירותיו במהלך חקירתו.

    

   הנכות הנפשית:

    

9. התובעת נבדקה ביום 24.6.18 ע"י ד"ר אלי קריצ'מן פסיכיאטר. המומחה מצא לקבוע כי התובעת סובלת מתסמינים פוסט טראומטיים וקשיי הסתגלות וכי נכותה הנפשית בגין התאונה הינה בשיעור של 20% לפי סע' 34 (ב) (3) לתקנות.

    

10. לטענת התובעת, בעקבות חקירתו בישיבת יום 12.1.21, שינה ד"ר קריצ'מן מחוות דעתו והסכים להעלות את שיעור הנכות. סבורני כי נכון יהיה להימנע מלהידרש לטענתה זו של התובעת.

     

11. מאז התאונה לא שבה התובעת לעבודתה.

     

    טיעוני התובעת 

     

12. אביא להלן את תמצית טענות התובעת:

    • נוכח קביעות המומחים, נכותה התפקודית הינה בשיעור של 100%;

    • ועדה רפואית במל"ל נכות כללית קבעה לתובעת נכויות זמניות בשיעורים ניכרים, הנכות צמיתה בשיעור של 62% ואי כושר לעבודה בשיעור של 100%;

    • נוכח גילה הצעיר, כושר השתכרותה ונכותה התפקודית המלאה, נזקיה בגין הפסד שכר לעבר ולעתיד מסתכמים בסך של כ – 3,100,000 ₪ בתוספת הפסד זכויות סוציאליות;

    • התובעת זכאית לפיצוי בגין הנזק הלא ממוני בסכום של כ – 150,000 ₪;

    • נזקיה בגין עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד עומדים על סך של כ – 1,800,000 ₪;

    • נזקיה הנוספים בגין התאמת והחלפת רכב נכה; התאמת מגורים והוצאות מסתכמים בסך כולל של כ – 5,000,000 ₪;

    • אמנם פרשת הראיות הסתיימה, אך נחיצותו של התיקון עלתה במיוחד לאחר שמיעת עדויותיהם של ד"ר קריצ'מן וד"ר טאובר ועדות התובעת, דודה וחברתה שלא נסתרו;

    • בהתאם להלכה הפסוקה, הגישה השלטת על תיקונו של כתב תביעה היא ליבראלית, על מנת שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות השנויות באמת במחלוקת בתיק זה, ועל מנת למנוע עיוות דין, עת לתובעת עשוי להיפסק פיצוי הנמוך מהפיצוי המגיע לה רק בשל מגבלת סמכותו העניינית של ביהמ"ש הנכבד, מבוקש להיעתר לבקשה.

       

      תמצית טענות הנתבעת 1

       

13. אביא להלן את טענות הנתבעת 1:

    • הנתבעת 1 מצטרפת לטענות הנתבעים 2,3;

    • אילו הייתה מוגשת הבקשה בשלב תחשיבי הנזק, הנתבעת לא הייתה מתנגדת לה באופן מעשי, אלא אם מדובר במקרה בו הנזק רחוק עשרות מונים מגבול הסמכות;

    • השאלה בתיק זה היא שאלת העיתוי וכפי שנקבע ברע"א (י-ם) 42983-01-15, פלונית נגד ההסתדרות המדיצינית הדסה (21.4.15), יש לשקול גם שיקולים מערכתיים, מקום בו בית משפט השלום סבור כי נזקי התובע - הנפגע גבוהים מתקרת סמכותו העניינית. במסגרת זו, על התובע לשכנע שטעה או שהשתנו הנסיבות במהלך ניהול ההליך שבפניו, באופן שמצדיק לאפשר לו את תיקון כתב תביעתו. כן נדרש בית משפט השלום להביא בחשבון את השלב בו מתבקשת העברת התיק, שמא התיקון מתבקש מטעמים לא ענייניים, למשל לאחר שבית המשפט הציע הצעת פשרה שאינה לרוחו של התובע והתיקון נועד לאפשר החלפת הפורום והשופט. כן יש להביא בחשבון כי סביר להניח שיקום הצורך לשמוע בשנית את העדים שכבר נשמעו.

    • לא ניתן לומר כי במקרה דנן ארע דבר מה חריג, במסגרת שמיעת הראיות, שהוביל לתמונה שונה של גובה הנזק. לראיה, ניתן לראות את תחשיב הנזק שהגישה התובעת, עוד קודם לשמיעת הראיות, שעלה בהרבה על סמכות בית משפט זה;

    • סביר להניח כי יהיה צורך לשוב ולשמוע את הראיות, שעה שקשה לראות כיצד ביהמ"ש המחוזי יכריע בלי לפחות לשמוע ולהתרשם מהתובעת. בנסיבות אלו ונוכח העומס המוטל על ביהמ"ש המחוזי, יכול והתובענה תסתיים בעוד שנתיים ימים.

       

      תמצית טענות הנתבעים 2 – 3

       

14. אביא להלן את תמצית טענות הנתבעים 2,3:

    • אין בנמצא, ולא בכדי, תקדים בו לאחר שמיעת הראיות, ובענייננו לאחר שהוגשו עיקרי סיכומים בשאלת החבות מצד הנתבעים – מועבר תיק מהערכאה ששמעה את העדים לערכאה גבוהה יותר;

    • נראה כי ביסוד הבקשה אין אלא רצון לתור אחר בית משפט, בו לסברת התובעת, היא צופה כי יפסק לה פיצוי גבוה יותר, ולעניין זה הביע ביהמ"ש העליון את דעתו ועמדתו בע"א 7419/12 מרדכייב נגד סולל בונה ואח' )28.2.13);

    • התובעת לא צירפה תצהיר לבקשה;

    • התובעת לא צירפה נוסח כתב התביעה המתוקן;

    • בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב}, תשמ"ד-1984, על בית המשפט, ולא על התובעת, למצוא שאין הוא יכול לדון בעניין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו העניינית;

    • ככל שביהמ"ש ייעתר לבקשה, הרי שעל בית המשפט המחוזי יהא לדון מחדש בהליך, לשוב להידרש למכלול השלם של הראיות ולשוב ולשמוע את כל העדים.

       

      תמצית תשובת התובעת

       

15. אביא להלן את תמצית תשובת התובעת לתגובות הנתבעים:

    • התובעת צירפה לתשובתה נוסח כתב התביעה המתוקן, המבוקש על ידיה;

    • בית המשפט לא נתן הצעה לפשרה בתביעה דנן ולא חיווה דעתו בדבר שיעור נזקיה;

    • בנסיבות דנן, אין מניעה כי ביהמ"ש המחוזי יפסוק דינו על סמך הראיות והעדויות הקצרות אשר נשמעו בתיק;

    • גם אם תיקון התביעה והעברתה ביהמ"ש המחוזי יצריכו דחייה במועד מתן פס"ד, ועת על הכף טענתה כי נזקיה עולים על תקרת סמכותו העניינית של ביהמ"ש השלום, מוכנה התובעת כי מתן פסק הדין ידחה;

    • בבקשתה הודיעה התובעת כי תצהיר עדותה הראשית ותצהירי עדיה, מצורפים לתמיכה בבקשתה; והעיקר – הנתבעים, לא בכדי, לא התייחסו ללב הבקשה, דהיינו כי נזקיה עולים על הסכום של 2,500,000 ₪ ובפיהם רק טענות פרוצדוראליות.

       

      הכרעה

       

16. אין חולק כי עסקינן בבקשה חריגה, אשר נכון היה לו הייתה מוגשת בד בבד עם תחשיב התובעת שהוגש זה מכבר, ולא רק לאחר שמיעת ראיות הצדדים וחקירת המומחים. גם אם ד"ר קריצ'מן אכן מצא להעלות את שיעור נכותה של התובעת מעבר לנכות שנקבעה בחוות דעתו – אין די בכך כדי לשנות מהקצה לקצה את הערכת נזקיה, ולרפא את הפגם בהגשת הבקשה, רק לאחר תום שמיעת הראיות.

     

17. מנגד, יש להביא בחשבון את העובדה כי הנתבעים לא חלקו הלכה למעשה בתגובתם, על טענת התובעת בבקשתה, כי נזקיה עולים על סמכות בית משפט זה.

     

18. אדרש להלן להוראות הדין ואביא להלן את הוראת של תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות הישנות"):

     

    "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתב טענותיו בדרך או בתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין... ".

     

19. אביא להלן את הוראת תקנה 46 (א) בפרק ז' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות"), החלה על התובענה דנן כפי שנקבע בהוראות המעבר.

     

    "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל ענין בכתב טענות... לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

     

20. השוואה בין התקנות מעלה כי מחוקק המשנה מצא לשנות מהוראות תקנה 92 לתקנות הישנות, בהותירו את האפשרות לתיקון בכל עת, תוך תזוזת נקודת האיזון- הפחתה במידת הליברליות בתיקון כתבי טענות, ודגש רב יותר על עלויות, יעילות וסופיות הדיון, ואינטרס הציבור בניצול שוויוני. שיקולים נוספים אלו אמצו הלכה למעשה את הפסיקה הנהוגה.

     

21. בעוד אשר בתקנות הישנות מטרת התיקון הייתה לאפשר לבית המשפט "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת", הרי שבתקנות החדשות התיקון נועד לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן", שהוכפף כאמור, לתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה, דהיינו: התנהלות מבקש התיקון; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; המטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

     

22. מטרת התקנות החדשות נועדה לייעל את ההליכים, לקצרם ובין היתר, למנוע עיכוב בשמיעת ההליכים וסיומם. עם זאת, מעל התקנות, מרחפת הוראת תקנה 1 המגדירה את מטרתן. אביא להלן את הוראת תקנה 1 לתקנות החדשות:

     

    "מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור וודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ליסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך".

     

23. איני סבור כי חל שינוי מהותי בהערכת נזקי התובעת, עובר לשמיעת ראיות ולאחריהן, אשר היה בו כדי להביא להערכת נזק הגבוהה כ- פי 4 מגבול סמכותו של בית משפט זה. עם זאת, לא נסתרה טענת התובעת כי יכול ונזקיה עולים על סמכותו של בית משפט זה, בהתחשב בין היתר, בשיעורי הנכויות שנקבעו ובגילה.

     

24. ברע"א (ת"א) 27075-02-20 מ.ג.ל. נ' אלבוכר ואח' (26.4.20), נדרשה כבוד השופטת וולצקי לבקשת התובעת להעברת התובענה לביהמ"ש המחוזי, בעקבות קבלת חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש אשר קבע כי נכותה הצמיתה היא בשיעור של 50%. הנסיבות שנדונו בפסק דינה שונות מהנסיבות שלפנינו. עם זאת מצאתי להביא מדבריה:

     

    "לטעמי, מקום שאין כל הצדקה להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי, מחמת שבחינה של הנזק גם אם בשלב מקדמי ולכאורי רחוקה מסמכותו של האחרון, מדובר בשיבוש הליכים וסיבוכם. שהרי כאשר מועברת תביעה לשמיעה בפני מותב אחר חדש נדרשת למידה גם של אותו מותב את התיק, הדיון בבית משפט קמא נדחה ותחתיו נקבע דיון בפני המותב החדש על פי יומנו של האחרון ומבחינת המותב החדש מדובר לכאורה בתיק חדש.

     

    מקום שבית משפט ערך חישוב לעצמו של סיכויי הפיצוי והוסיף עליו (שמא הוא טועה או טרם יודע את העובדות במלואן) ועדיין הסכום אליו הגיע נמוך בהרבה מן הסכום של תקרת בית המשפט השלום, יש לשקול אם לא מדובר בבקשה שהוגשה ממניעים שאינם תמי לב ובהתאם להכריע. במקרים אלו לדעתי יש לבית המשפט השלום סמכות שלא לקבל בקשה להעברת הדיון.

     

    לסיכום, מקום שמוגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, בעקבות המצאת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, ייעתר בית המשפט לבקשה שכן זו זכות קנויה של בעל הדין...

     

    ככל שיחד עם בקשת התיקון מוגשת גם בקשה להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי, נדרש בית המשפט קמא לבחון את רצינות הבקשה וסיכוייה תוך שהוא מביא בחשבון כי בשלב זה אין עדיין כל העובדות לפניו. במקרים שעל פניו ברי כי מדובר בבקשה שאינה מוצדקת - בסמכות בית המשפט שלא להיעתר לבקשה.".(ס' 19-21 לפסה"ד).

     

25. בנסיבות אלו ולאחר שנתתי דעתי מחד גיסא לשלב המאוחר בו הוגשה בקשת התובעת ולאפשרות כי המותב שידון בתובענה יחליט לשוב ולשמוע את עדי התביעה, ומאידך גיסא, כי הצדדים, או מי מהם אינם טוענים כי בעקבות חקירותיהם הנגדיות של המומחים יש למנות מומחה נוסף; משבית המשפט לא הציע הצעה לפשרה ולא חיווה דעתו אשר לנזקיה של התובעת; משהנתבעים הגיעו להסכמה כי שאלת החבות תוכרע בלא חקירותיהן הנגדיות של התובעת וחברתה; ובעיקר משהנתבעים לא חלקו בתגובותיהם על טענת התובעת כי נזקיה עולים על סמכותו של ביהמ"ש השלום- מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

     

26. לסיכום: על התובעת להגיש תוך 14 יום כתב תביעה מתוקן לתיקיית כתבי הטענות, ועם הגשתו מתבקשת המזכירות להעביר התיק לבית המשפט המחוזי בתל אביב –יפו.

     

     

27. נוכח מצוות המחוקק ומשהנתבעים 2-3 עתרו לפסיקת הוצאות, הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים 2-3 הוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪. בנסיבות העניין ומשהנתבעת 1 לא עתרה לפסיקת הוצאות- איני עושה צו להוצאות לטובתה.

     

     

    ניתנה היום, י"ג שבט תשפ"א, 26 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.