ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
16615-09-12
30/10/2014
|
בפני השופט:
גדעון גינת
|
| - נגד - |
התובע:
יוסי גיל
עו"ד רון לוינטל
|
הנתבע:
1. יעקב בנינו
2. אלפאנומריקס טכנולוגיות בע"מ (התובעת שכנגד 2)
3. דוד בנינו
4. סרג'יו מוסקוביץ' (התובע שכנגד 1)
עו"ד יוסי תובל
|
| החלטה |
1. ביום 28.2.2011 כתב השופט ד"ר ע' בנימיני ב-ת.א. (מחוזי-ת"א) 41598.05.10:
"בתיק זה הוגשה תובענה שעניינה שימוש בקניין רוחני, קרי: שימוש של הנתבעים בתמונה אחת שבה צולמו אופניים על ידי התובע 2 לטענתו, והיא נמצאה תקופה כנראה לא ארוכה באתר של הנתבעת 1.
הסעדים שהתבקשו בתביעה הם פיצוי בסך 100,000 ₪ וצו עשה המורה לנתבעים שלא לעשות עוד שימוש בתמונה.
אין כל מחלוקת בין הצדדים לגבי המשך השימוש בתמונה, שכן הנתבעים הורו לטענתם לדפי זהב להוריד את האתר שבו מופיעה התמונה, וגם כיום אין להם כל טענה לזכות לעשות שימוש בתמונה והם לא מתכוונים להשתמש בה. כמובן לא מתנגדים למתן צו עשה כמבוקש, והצהירו שלא יעשו שימוש בתמונה.
מכל מקום, נראה לי שהסמכות העניינית לדון בתיק זה היא לבית משפט השלום. אמנם עורכי דין נוהגים להגיש לבית המשפט המחוזי כל תביעה של קניין רוחני שמבוקש בה צו מניעה קבוע או צו עשה קבוע, מתוך הסברה שמדובר בסעד שלא ניתן להעריך את שוויו. אך כאשר ברור לחלוטין ששווי התביעה, כולל הצו המבוקש, נופל בסמכות בית משפט השלום, יש להגיש את התביעה שם. סמכותו של ביהמ"ש המחוזי לפי סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 היא סמכות שיורית, קרי: לדון בכל עניין שאינו בסמכות בית משפט השלום. סעיף 40(4) לחוק איננו משנה את המצב. הסעיף נועד לאפשר לבית המשפט המחוזי לדון גם בסעד הכספי בעילה של קניין רוחני, על מנת שלא יהיה צורך לפצל את הדיון לשתי ערכאות שונות, כאשר הסעד הכספי הוא בסכום נמוך. אולם, ההנחה של סעיף 40(4) לחוק היא, שהתביעה מצויה בסמכות בית המשפט המחוזי, הואיל ונתבקש צו מניעה קבוע או צו עשה או צו למתן חשבונות שלא ניתן להעריך את שוויו, אך שניתן להעריך ששוויו נופל בסמכות בית המשפט המחוזי. לכן נאמר בסעיף 40(4) כי הוא מתייחס ל"תביעה בענייניי קניין רוחני, הכרוכה בתביעה בענייני קניין רוחני שהיא בסמכות בית משפט מחוזי לפי פסקה (1)". מכאן, שאין תחולה לסעיף זה כאשר אין לבית המשפט מחוזי סמכות לפי פסקה (1).
סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט קובע שבית משפט שלום מוסמך לדון בתביעות אזרחיות "כסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 ₪". כאשר מוגשת תביעה בקניין רוחני וברור ששוויה איננו מגיע לסכום של 2.5 מיליון ₪, גם אם היא כוללת סעד שלא ניתן להעריכו מבחינה כספית בצורה מדוייקת, הסמכות לדון בתיק היא לבית משפט השלום. זה המקרה שבפני. ברור לחלוטין ששוויה של התביעה איננו מתקרב לסך 2.5 מיליון ₪, הגם שהיא כוללת צו עשה להסרת התמונה. ברור לחלוטין ששוויו השימוש בתמונה לעסקם של הנתבעים איננו מתקרב ל- 2.5 מיליון ₪. לכן, אין בקשה למתן צו לחשבונות והסעד הכספי המבוקש הוא 100,000 ₪...."