שלום נ' ישי

מבוא

1. בפני תביעה על סך 573,450 ₪, של עורך דין נגד שותפו לשעבר להשיב לו מחצית מסכום החוב שנותר לשותפות ואשר נשא בו במקומו, השבת שווי מחצית הציוד שנותר בחזקת הנתבע, ופיצוי בגין דמי שכירות עודפים ששילם התובע במשרדו החדש בעקבות פירוק השותפות.

    

2. בין הצדדים נחתם ביום 1.1.03 הסכם שותפות (נספח ט"ו לתצהיר הנתבע), שקובע את הדברים הבאים:

   "השותפות הינה בלתי מוגבלת בזמן, אך כל צד יכול לפרוש ממנה בהודעה מראש ובכתב לצד השני" (ס' 3).

   "הצדדים ימנו במשותף רואה חשבון אשר ינהל את ספרי השותפות" (ס'5)

   "במשך קיום השותפות יוצאו כל הוצאות השותפות מחשבון הבנק העסקי הקיים" (ס' 6)

    

3. השותפות התקיימה עד ליום 26.2.12. הסיבות לפירוקה שנויות במחלוקת. התובע טען כי הנתבע הודיע לו שהשותפות אינה תורמת לו עוד, ואילו הנתבע טען כי בפברואר 2011 עת הודיע התובע כי בחשבון נאמנות עין גדי לא נותר כסף לביצוע פרוייקט תמ"א 38 ניעור חשדו. בפעם הראשונה מאז הקמת השופות דרש לקבל לידיו את פרטי חשבונות הבנק של המשרד ושל הפרויקט ונדהם לגלות משיכות בלתי מוסברות, העברות כספים בין חשבונות נאמנות לחשבון העסקי וההיפך. לטענתו מדובר במעילות וגניבות לאורך שנים של מאות אלפי שקלים אם לא מעבר לכך.

    

4. ב-15.3.12 התובע ביצע פעולות חשבונאיות בחשבונות הנאמנות ובחשבון העסקי של השותפים שעוררו עוד יותר את חשדו של הנתבע:

   250,000 ₪ בשיק שנמשך מחשבון אחותו של התובע הופקדו בחשבון השותפות, שיק על סך 150,000 ₪ נמשך מחשבון השותפות לחשבון נאמנות בשם "עין גדי" ומשם לחשבונו הפרטי של התובע.

   סכום של 15,000 ₪ הועבר לחשבון נאמנות ע"ש קינן בבנק לאומי (נ/5), סכום זהה יצא מחשבון זה לחשבון השותפות ב-3.8.11.

   סך של 26,610 ₪ הועברו מחשבון השותפות לחשבון 607090 בבנק הפועלים.