ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
15014-10-13
05/04/2015
|
בפני השופטת:
מרים ליפשיץ-פריבס
|
- נגד - |
התובעת:
י. ב. עו"ד עודד אפיק
|
הנתבעים:
1. מ. ב. 2. ח. ב. 3. מ. ב. 4. מ. ב.
עו"ד ג'וני שחאדה
|
פסק דין |
1.סכסוך בין קרובי משפחה הגיע לפתחו של בית המשפט, בתביעה כספית בעילה נזיקית ועשיית עושר בגין העברה בסך של מיליון ש"ח מחשבון בנק משותף של התובעת ואחיינה, הנתבע 1 לחשבון בנק משותף של הנתבע 1 ואשתו הנתבעת 2.
טענות התובעת:
2.התובעת טוענת כי הנתבע 1 , בן אחותה (להלן-"הנתבע") הונה ורימה אותה וכן יצר מצג שווא לפיו היא חותמת בבנק על הוראות לשמירת כספים השייכים לה שהופקדו בחשבון משותף שנפתח על שם שניהם (להלן-" החשבון המשותף"). בדיעבד הוברר לה כי היא חתמה בנוכחותו של הנתבע , על הוראה בבנק לפיה יועבר מהחשבון המשותף לחשבון הנתבע סך של מיליון ₪ (להלן-"ההעברה"). לגרסתה, היא לא ביקשה כלל לבצע העברה לחשבון של הנתבע ; לא היתה מודעת לכך שהיא חותמת על הוראה להעברה כאמור ואף לא הבינה את מהות החתימה על הוראת ההעברה ואת מהות הפעולה של העברה בין חשבונות , בהיעדר ידיעת קרוא וכתוב ואי ידיעה של השפה העברית. לדידה, כל מבוקשה היה להבטיח את כספה , קרי: תמורה שקיבלה בגין מכר מקרקעין שבבעלותה.
3.אין חולק כי הנתבע טיפל לבקשת התובעת במכירת מקרקעין שבבעלותה. המקרקעין, הידועים כחלקה 43 בגוש 39532 בכפר עין רפא ( להלן – "המקרקעין") הועברו אל התובעת בירושה לאחר פטירת אימה המנוחה, בשנת 1972. שטח המקרקעין כ-8.25 דונם ולטענת התובעת, היא ביקשה לשפץ את בית מגוריה. למימון השיפוץ ביקשה למכור חלק מהמקרקעין, מחצית בלבד. בשל בורותה, בהעדר ידיעת קרוא וכתוב , ידע וניסיון במכר של מקרקעין ובהיותה ערירית, היא פנתה לקבל את עזרתו של הנתבע לטפל במכירה. למרות זאת, פעל הנתבע על דעת עצמו למכירת כל המקרקעין (סעיף 11 לכתב התביעה).
4. ביום 12/11/12 נחתם הסכם מכר של המקרקעין (נספח 1 לכתב התביעה, להלן – "הסכם המכר) בחתימה של התובעת בנוכחות בא כוחה עו"ד חמאדה עוודאה (להלן-"עו"ד חמאדה") ובנוכחות עוה"ד של הקונה עו"ד אברמזון לפיו התמורה בגין המכר היא בסך של 4,047,900 ₪ (להלן-"תמורת המכר").
5. התובעת טענה כי הנתבע האיץ בה למהר ולחתום על הסכם המכר מחשש שאחיין אחר שלה, מאליק ברהום (להלן – "מאליק"), יבקש לסכל את העסקה. בנוסף טענה כי עסקת מכר קודמת של המקרקעין שנחתמה כ-4-5 שנים לפני כריתת הסכם המכר לפיה נמכר דונם בלבד מהמקרקעין בוטלה משהופר הסכם שנחתם עם צד ג'.
6.הנתבע 'לחץ' על התובעת לפי גרסתה, לפתוח את החשבון המשותף על מנת שיהא בידו לשמור על התמורה שהתקבלה ממכירת המקרקעין לפי הסכם המכר. הנתבע אמר לה שאם לא ייפתח חשבון משותף קיים חשש שמאליק , שהוא עובד בביטוח הלאומי ובעל גישה לחשבון שלה אליו מועברת קבצת הבטוח הלאומי, יבחין בהעברת התמורה לחשבונה. לאור ניסיון העבר השלילי עם מאליק , נעתרה התובעת לבקשתו של הנתבע וביום 12/02/13 נפתח החשבון המשותף בבנק דיסקונט, בסניף בו מנהל הנתבע את החשבון הפרטי שלו ושל הנתבעת 2.
7.לטענת התובעת היא משכה כספים מהחשבון המשותף לפי רצונה וצרכיה , כל פעם בליווי של הנתבע שהגיע אתה לבנק . המשיכות הגיעו לסך כולל של 939,300 ₪ לתקופה החל מיום 19.2.13 ועד יום 24.3.13. הנתבע, ניהל עבורה את החשבון המשותף ורכש ניירות ערך מבלי שמשך כספים מהחשבון לטובתו. כך היו פני הדברים עד ליום 27.3.13 , מועד בו ביקש ממנה הנתבע להתלוות אליו לבנק על מנת לבצע פעולות בחשבון להבטחת שמירה על כספה. ביום 27.3.13 היא הוחתמה על הוראה להעברה בנקאית בסך של מיליון ₪ מהחשבון המשותף לחשבון הבנק של הנתבעים 1-2 באותו סניף בנק .
8.התובעת טוענת כי היא לא הבינה שהיא מבצעת העברה מהחשבון המשותף לחשבון של הנתבעים 1-2 . היא לא ידעה על מה היא חותמת וכלל לא ידעה כי ניתן להעביר כספים בהעברה בין חשבון לחשבון ובמשך מס' שבועות לא היה ידוע לה על ההעברה לנתבע. רק לאחר שקרובי משפחה ספרו לה על התעשרותו של הנתבע אשר רכש לעצמו רכבים , בצע עבודות שפוץ בביתו וכן פתח חשבונות בנק עבור ילדיו הנתבעים 3-4, היא בררה עם הנתבע אם הוא לקח כספים מהחשבון המשותף. הנתבע השיב לה בשלילה והוסיף ואמר כי מצבו הכלכלי טוב ואינו זקוק לכספה. הנתבע, אף הציע לה לגרוע אותו מהחשבון המשותף. כך אכן עשתה התובעת בחודש מאי 2013.