ת"א
בית משפט השלום אילת
|
11776-09-12
11/12/2016
|
בפני השופטת:
שוש שטרית
|
- נגד - |
תובעת:
עדי נכסים אילת בע"מ
|
נתבעת:
נציגות הבית אילות 61 אילת
|
פסק דין |
התובעת, חברת "עדי נכסים אילת בע"מ" עותרת לפינוי וסילוק ידה של הנתבעת" נציגות הבית אילות" משלושה שטחים המצויים בבניין שברחוב אילות 61 אילת, הידוע גם כגוש 40039 חלקה 12 (להלן: הבניין). כן עותרת היא לחייב את הנתבעת לשלם לה דמי שימוש ראויים וארנונה בסכום של 187,480 ₪.
תמצית טענות התובעת
1.לתובעת זכויות חכירה לדורות של מספר שטחי מקרקעין בבניין, זכויות הרשומות במנהל מקרקעי ישראל. בין השטחים שבבעלותה, שני משרדים בשטח של כ 24 מ"ר כל אחד הנמצאים בקומת הכניסה של הבניין, ואולם ששטחו כ 290 מ"ר המיועד לשמש בשעת צורך כמקלט. בתיאורה את הבניין הוסיפה כי זה אמור להירשם כבית משותף בלשכת רישום המקרקעין, כי הרישום יבוצע על ידי עו"ד אריה שוורץ אותו מינה בית המשפט המחוזי בירושלים ככונס נכסים לצורך רישום הבית כבית משותף.
2.לטענתה, היא רכשה את המשרדים והאולם במרץ 2010 וקבלה את החזקה בהם 28.11.2010. הנתבעת שהינה נציגות הבית פלשה למשרדים והאולם, מחזיקה ועושה בהם שימוש שלא כדין ומסרבת לפנותם וחרף פניות התובעת אליה לעשות כן, ממשיכה היא לעשות שימוש באחד המשרדים לצרכי וועד הבית, משרד שני השכירה לצד ג' והאולם משמש כמחסן לדיירי הבניין.
3.בנוסף, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום דמי שימוש ראויים עבור המשרדים והאולם בהם עשתה שימוש שלא בהסכמתה מיום שרכשה אותם ועד למועד הגשת התביעה, לרבות תשלומי הארנונה, ובסכום כולל של 187,400 ₪.
בתימוכין לטענותיה צרפה והפנתה להעתק אישורי זכויות ממנהל מקרקעי ישראל ולתשריט של קומת הכניסה לבניין, על גביו מסומנים שני המשרדים והאולם, כן הפנתה לחשבונות ארנונה להם נדרשה על ידי עירית אילת.
תמצית טענות הנתבעת
בפתח כתב הגנתה עתרה הנתבעת לדחיית התביעה על הסף בטענת LIS ALIBI PENDENTS והפנתה לתביעה אותה הגישה עצמה נגד התובעת בתאריך 22.5.12 למפקח על רישום המקרקעין (תב 33/12) שעניינה באותה מסכת עובדתית כמו בתביעה דנן. לטענה כבר אומר, איני צריכה להידרש לאור שזו נדונה ביום 18.4.2016 אז הורתי על עיכוב הליכים אשר חודשו ביום 1.9.2013.
4.לטענת הנתבעת שניה נציגות הבית של הדיירים בבניין, הנכסים מהם מבקשת התובעת כי תסלק את ידה הם חלק מהרכוש המשותף של הבניין וכמשמעות מונח זה בסעיף 52 לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1959 (להלן: חוק המקרקעין). הנכסים יועדו לשימוש כל בעלי הדירות בבניין אשר עושים בהם שימוש. בהקשר לרישום הבניין כבית משותף אישרה טענות התובעת, אם כי הוסיפה שמינוי עו"ד אריה שוורץ ככונס נכסים על ידי בית המשפט המחוזי הייתה למטרה אחת בלבד – רישום הבניין כבית משותף, וכי המינוי היה על רקע ובמסגרת תביעה אותה הגישו רוכשי הדירות נגד חברת "שיבן" וב"כ דאז בגין הפרת התחייבותה לרשום את הבית כבית משותף וזכויותיהם. עוד הוסיפו כי חרף שחלפו להם שנים רבות עד היום לא נרשם הבניין כבית משותף.
5.התובעת ו/או מי שהתובעת נכנסה בנעליה אינה ולא הייתה מעולם הבעלים ו/או החוכרים של הנכסים. המסמכים עליהם נסמכת התובעת נחזים להיות אישורי זכויות ותשריט, אינם מאומתים, מטושטשים וחלקם בלתי ניתנים לקריאה ועוד משורבטות בהם הערות בכתב יד שלא ברור על ידי מי נכתבו. אשר לתשריט שצורף לכתב התביעה, נטען כי זה אינו קריא, אינו מאומת ונעדר כל תוקף משפטי. הוסיפה כי המסמכים הנ"ל נועדו להטעות את בית המשפט, בין היתר, בהגדרת התובעת את מקלט הבית המשותף "אולם" ואת חדר הכביסה המיועד לשמש את דיירי הבית כ"משרד".