ת"א 11711-01-16 מטריניטי בע"מ ואח' נ' כסלו בע"מ ואח'

לפני בקשה להעברת מקום הדיון לבית המשפט השלום בחיפה, על בסיס תניית שיפוט ייחודית בהסכם בין הצדדים.

אין חולק כי בהסכם עליו חתומים שני הצדדים אכן קיימת תניית שיפוט ייחודית – סעיף 30.4 להסכם - אשר לשונה כדלהלן:

"לצרכי חוזה שכירות זה על כל נספחיו וכל הנובע מהם, לרבות תביעה בגין הפרתו, קבעו שני הצדדים כמקום השיפוט היחידי והבלעדי את בית המשפט המוסמך בעיר חיפה ולא תותר פניה לכל בית משפט אחר".

בתגובתה לבקשה טוענת המשיבה (התובעת) כי דין הבקשה להידחות משלא צורף לה תצהיר. לגופם של דברים טוענת המשיבה הן כנגד תוקפה של התנייה, בהיותה, לטענתה, תנייה מקפחת בחוזה אחיד, והן כנגד יסוד ההסכמה וגמירות הדעת ביחס לסעיף זה. לעניין האחרון נטען על-ידי המשיבה כי במהלך המו"מ לקראת כריתת ההסכם סוכם להשמיט את תניית השיפוט כך שמחלוקות בין הצדדים, ככל שיהיו, יתבררו בהתאם לכללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי. לטענתה, למרות שבזמן אמת לא נשמעה התנגדות מצד המבקשת להשמיט את הסעיף כפי שביקש ב"כ המשיבה, בכל זאת הושאר הסעיף על כנו, ונציג המשיבה חתם על ההסכם תוך שהוא סמוך ובטוח כי לטיוטה אכן הוכנסו כל השינויים שדובר בהם, לרבות השמטת סעיף השיפוט כאמור. ב"כ המשיבה מוסיף וטוען כי מירב זיקות הסכסוך קושרות אותו לבית המשפט בנצרת, ולכן כאמור הוגשה התביעה בהתאם לכללי הסמכות המקומית בתקנות סד"א. לבסוף טוענת המשיבה כי המבקשת הגישה תביעה שכנגד כנגד בעלי המניות בחברה מתוקף ערבותם האישית במסגרת כתב ערבות עליו חתמו, אשר לטענתה, אינם כפופים לתניית השיפוט הנטענת. בכך שהגישה המבקשת את התביעה שכנגד בבית המשפט בנצרת, הרי שהקנתה היא את הסמכות לבית משפט זה, וכעת אין לפצל את התביעות לשני בתי משפט שונים.

תחילה אדרש לטענת המשיבה בדבר דחיית הבקשה משלא צורף לה תצהיר, טענה אותה אינני רואה לקבל. הבקשה הוגשה על יסוד הסעיף המפורש בהסכם בין הצדדים, ולעניין זה לא היה הכרח בתצהיר. משהעלתה המשיבה טענות לעניין ההסכמה הנ"ל, צירפה המבקשת תצהיר לתגובתה לתגובה, כמתחייב. לפיכך אין עניינו בפגם המצדיק את דחיית הבקשה.

לגופם של דברים, לאחר בחינה ועיון, אני רואה לקבל את הבקשה. כאמור לעיל, בהסכם בין הצדדים, המהווה את הבסיס לטענות בתביעה, נקבעה תניית שיפוט ייחודית לבית המשפט בחיפה. ההסכם חתום על-ידי הצדדים, וחזקה כי הוא משקף את אומד דעתם והסכמתם. הטענה כי בפועל הוסכם אחרת איננה משכנעת, לא רק בשל הסתירה לכתוב והחתום, אלא אף מעיון בתכתובת שקדמה לחתימה כפי שצורפה על-ידי הצדדים. מתכתובת זו עולה כי אכן סוגיית הסמכות הייחודית לבית משפט בחיפה עלתה במו"מ בין הצדדים, תוך שב"כ המשיבה מעלה התנגדות לסעיף זה, ואף מחק אותו מטיוטה שהועברה בין הצדדים. אלא שהדברים לא הסתיימו באותו שלב, כעולה מהתכתובת האלקטרונית אשר צורפה כנספח 1 לתגובת המבקשת, שלשונה: "בהמשך לשיחתנו, מצ"ב הנוסח האחרון של הסכם השכירות, במהדורת שינויים, בהתאם להבנות בשיחתנו". בנוסח ההסכם שצורף למייל, המסומן בכיתוב "טיוטה", ניתן לראות כי כל השינויים המוסכמים מסומנים ומודגשים, כאשר סעיף תניית השיפוט הייחודית איננו נכלל בשינויים. בהמשך לכך נחתם ההסכם בין הצדדים בנוסח הכולל את תניית השיפוט הייחודית. עולה אפוא כי למשיבה היה סיפק לבחון את מכלול הוראות ההסכם בנוסח הסופי שהועבר לה בטרם חתימתו על-ידה, לא כל שכן בתקופה שלאחר חתימתו. משחתמה על הנוסח הכולל תניית סמכות ייחודית, ואף לא מחתה על הסעיף האמור לאחר חתימת ההסכם, חזקה כי החתימה משקפת את ההסכמה הסופית כפי שגובשה.