אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מטיאס ואח' נ' עמר ואח'

מטיאס ואח' נ' עמר ואח'

תאריך פרסום : 20/04/2023 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום רמלה
11581-08-18
13/04/2023
בפני השופט הבכיר:
זכריה ימיני

- נגד -
תובעים:
1. אליעזר מטיאס
2. נעה מטיאס

נתבעים:
1. טל עמר
2. רן שרעבי
3. אהרון פנחסי (ניתן פסק דין)

פסק דין

 

תביעה כספית על סך 80,300 ₪, הכוללת דרישה להשבת דמי תיווך בגובה 55,300 ₪ ופיצוי בגין עגמת נפש בסך 30,000 ₪ שנגרמו לתובעים, לאחר ששילמו דמי תיווך בעסקה לרכישת דירה שכללה תנאי מתלה שלא התקיים, במעמד התשלום הובטח לתובעים כי דמי התיווך יושבו אם העסקה לא תצא לפועל. לבסוף העסקה לא יצאה לפועל, אך עיקר דמי התיווך לא הושבו לתובעים, ועל כן הוגשה תביעה זו.

 

כללי:

בעלי הדין:

  1. התובעים הם אב ובתו. במועדים הרלוונטיים לתביעה ביקשה התובעת לרכוש דירה. לצורך כך נעזרה בשירותי תיווך. כאשר איתרה דירה שהייתה מעוניינת לרכוש, אביה הגיע להתרשם מהדירה, סייע במעמד החתימה על חוזה הרכישה, שהיה בו תנאי מתלה, ושילם מכיסו את דמי התיווך ע"ס 60,300 ₪ לנתבע 3.

     

  2. הנתבע 1 הינו מתווך מורשה במקרקעין ובעל משרד תיווך בשם "טל עד נכסים". בחודש פברואר 2017 התקשר משרד התיווך עם הנתבע 2 בהסכם לפיו הנתבע 2 ישמש כסוכן בלעדי של המשרד, וכי כל התקשרות במקרקעין שהסוכן יהיה מעורב בה כל עוד לא הובא הסכם זה לסיומו, תהיה כפופה להוראות הסכם ההתקשרות בין משרד הנתבע 1 והנתבע 2.

     

  3. הנתבע 2 היה במועדים הרלוונטיים לתביעה, מתווך נדל"ן מורשה שהחל לעבוד עם משרד התיווך של הנתבע 1 החל מפברואר ,2017 ועובר לכך עבד באמצעות משרדי תיווך אחרים שם הכיר את הנתבע 3, וכן עבד באופן עצמאי כמתווך.

     

  4. הנתבע 3 הציג עצמו והיה מוכר כמתווך מקרקעין, אך במועדים הרלוונטיים לתביעה לא החזיק ברישיון תיווך תקף, ואף היה מסובך כלכלית ובהליכי כינוס נכסים. הנתבע 3 ניפק קבלה בגין דמי התיווך ששולמו בשיק של התובע.

     

    העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

  5. בחודש אפריל 2017 נפגשה התובעת עם הנתבע 2 ברחוב XXXXX ברמת-גן, שם הציג לה דירה בקומה הרביעית בבניין, דירה הידועה כתת חלקה X בחלקה X בגוש X (להלן- "הדירה"). הנתבע 2 שמר על קשר רציף עם התובעת וביקש להראות לה דירות נוספות, כפי שעולה מההתכתבויות בינו לבין התובעת עובר לחתימת הסכם המכר המותנה בתנאי מתלה, ונראה, אף לדבריו בהתכתבויות, כי עבד בשיתוף פעולה הדוק עם הנתבע 3 בקשר לדירה ללא כל זכר למשרד הנתבע 1.

     

  6. לאחר מו"מ בין התובעים ובנוכחות הנתבעים 2 ו-3, עו"ד בשם יהודית והנאמן בדירה עו"ד שריקי, נחתם הסכם מכר המותנה תנאי מתלה. לפי התנאי המתלה, המוכר אחראי לכך כי בתוך 60 ימים מיום חתימת ההסכם הוא ירשם בלשכת רישום המקרקעין כבעלים בלעדיים של הדירה, וכי תמחק ההערה בלשכת המקרקעין בדבר קיומו של ניהול עזבון. בהסכם סוכם כי התמורה עבור הדירה הינה 2,550,000 ₪ וכי הנאמן עו"ד אורן שריקי יקבל במעמד החתימה שיק ע"ס 550,000 ₪ שיופקדו בחשבון נאמנות מיוחד שייפתח לעסקה זו. מההתכתבויות עולה בבירור מעורבותם של הנתבעים 2 ו-3.

     

  7. עם חתימת ההסכם ביום 2.6.17, שילם אביה של התובעת לנתבע 3 דמי תיווך בגובה 60,300 ₪ בשיק פתוח בשורת "לפקודת", המהווים כ-2% מסכום העסקה בתוספת מע"מ. באותו מעמד קיבל אביה של התובעת חשבונית מס/קבלה של "פנחסי אהרון" הנתבע 3. על גבי החשבונית נכתב "עמלת תיווך XXX" והיא הופנתה לתובע 1. כמו כן נכתב בכתב יד על גבי החשבונית כי אם והעסקה לא תצא לפועל הסכום יוחזר במלואו.

     

  8. הנתבע 3 מילא על גבי השיק את פרטי בתו, הגב' ליאור פנחסי, והשיק הופקד בחשבונה ונפרע ביום 4.6.17. ביום 7.6.17 נמשך מהחשבון הסכום 53,000 ₪ במזומן; ביום 11.6.17 הפקיד הנתבע 2 בחשבונו במזומן את הסכומים 9,400 ₪, 10,000 ₪ ו-7,100 ₪, ובסה"כ 26,500 ₪.

     

  9. לאחר שלא התקיים התנאי המתלה בוטלה העסקה על ידי הצדדים. ביום 21.11.17 הודיע הנאמן עו"ד שריקי לרשות מיסוי המקרקעין אודות ביטול הסכם המכר לאור מימוש זכות התובעת על פי סעיף 3 להסכם המכר לביטול ההסכם. ביום 17.11.17 השיב עו"ד שריקי לתובעת את המקדמה ששילמה בשיק בנקאי.

     

  10. ממסרונים שצורפו לראיות התובעים עולה כי התובעת פנתה לנתבע 3 וביקשה לקבל חזרה דמי התיווך אשר התובע 1 שילם לו, במשך חודשים רבים, אך למעט 5,000 ₪ שניתנו בשתי פעימות לאור התעקשות התובעים, לא הושב מלוא הסכום.

     

  11. ביום 8.7.18 שלח ב"כ התובעים לנתבעים 2 ו-3 מכתב דרישה לתשלום החוב ובמכתב ייחסו ההתחייבות הכתובה על גבי החשבונית/קבלה לשניהם.

     

  12. ביום 23.7.18 שלח ב"כ התובעים מכתב דרישה לנתבע 1 ובו הוא מזכיר את המכתב מיום 8.7.18 שלא נענה. במכתב זה הוא כותב כי מרשיו שוקדים על הגשת תביעה וכי פניותיהם לקבל את הסכם התיווך לא נענו. בסעיף הרביעי למכתב הם כותבים כי ככל שלא יקבלו לידיהם הסכם התיווך עד למועד הגשת התביעה, יצאו מנקודת הנחה שפעולתו של הנתבע 2 נעשתה במסגרת היותו שכיר במשרדו הנתבע 1 על כל המשתמע מכך.

     

  13. ביום 6.8.18 הוגשה תביעה זו, בתחילה נגד הנתבעים 1 ו-3 בלבד וביום 16.10.18 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים 1 ו-3. הנתבע 1 ביקש לבטל את פסק הדין ולעכב הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו, וצירף לבקשתו את הסכם ההתקשרות בין הנתבע 2 לבין משרדו המראים כי ביניהם אין יחסי עובד מעביד, וכן תצהירים מהנתבעים 2 ו-3 הפוטרים את משרדו מאחריות וכל קשר לעסקה. פסק הדין נגד הנתבע 1 בהעדר הגנה בוטל ביום 12.12.18, אך פסק הדין כנגד הנתבע 3 נותר על כנו. בעקבות התצהירים ביקשו התובעים לתקן את כתב התביעה והוסיפו את הנתבע 2 כאחד הנתבעים בתיק.

     

    טענות הצדדים:

    טענות התובעים:

  14. לטענת התובעים ההתקשרות החלה עם משרד הנתבע 1 והוא מי שביקש להציג להם את הדירה באמצעות הנתבע 2. למרות פניות רבות למשרד הנתבע 1 לא קיבלו את הסכם התיווך אשר לא נשמר על ידם. במסגרת הצגת הנכס הנתבע 2 הפנה אותם לנתבע 3, שהתברר כי אינו מתווך מורשה במועדים הרלוונטיים לתביעה, והציג אותו כמתווך מורשה העובד עמו. התקשורת נעשתה לסירוגין עם הנתבעים 2 ו-3 באופן שיצר רושם כי הנתבעים 2 ו-3 הם מתווכים העובדים יחדיו לתיווך העסקה. לאחר מו"מ נחתם הסכם מכר עם תנאי מתלה בין התובעת למוכר הדירה. בהתאם למחיר הדירה שולמו דמי תיווך המהווים כ-2 אחוזים בתוספת מע"מ ובסה"כ 60,300 ₪ בשיק מחשבונו של התובע. בשיק נותרה ריקה שורת "לפקודת" והם סברו כי יטביעו שם חותמת העסק. על גבי הקבלה נכתב והובטח שככל והעסקה לא תשתכלל יושבו דמי התיווך במלואם לתובעים. למרות שהתנאי המתלה לא התקיים והעסקה בוטלה ביום 17.11.17, לא השיבו הנתבעים לתובעים את דמי התיווך והם מוליכים אותם בלך ושוב ובהודעות מתישות שאינן מובילות לדבר. במאי 2018 השיבו הנתבעים סך של 5,000 ₪ בלבד. מכתבי התראה שנשלחו לנתבעים לא הועילו ועל כן תביעה זו ע"ס 55,300 בגין דמי התיווך וכן פיצויי עגמת נפש, טרדה טרחה ומתח מיותר שנגרם לתובעים בסך 30,000 ₪. התובעים טענו להתרשלות ולהפרת חובה חקוקה של חוק המתווכים במקרקעין בכך שהציגו והעסיקו את הנתבע 3 שכלל לא היה מתווך מורשה. כמו כן טענו לעשיית עושר ולא במשפט ועל כן דרשו לפצותם במלוא נזקיהם, וסך תביעתם מגיע ל- 80,300 ₪.

     

    טענות הנתבע 1:

  15. הנתבע 1 טען להיעדר יריבות משפטית והיעדר עילה. מעולם לא הייתה התקשרות בינו או בין משרדו לבין התובעים, הוא לא סיפק להם שירותים או החתים אותם על מסמך כלשהו ושמו שורבב לתביעה לאור הסכם מסחרי שיש לו עם הנתבע 2, שאין לה כל קשר לעסקה נשוא התביעה. גם המסמכים והראיות שהוגשו אינם מזכירים את הנתבע 1 או את משרדו וממילא הנתבע 2 לא היה רשאי להתקשר עם התובעים בשם משרד הנתבע 1. לאור האמור יש לדחות התביעה נגדו ולחייב התובעים בהוצאותיו.

     

    טענות הנתבע 2:

  16. הנתבע 2 הגיש כתב הגנה וטען כי אין לו כל קשר לעסקה למעט הצגת הנכס כטובה אישית עבור הנתבע 3 שהינו אדם מבוגר המתגורר ברחובות ולא באזור הנכס כמוהו. הוא לא קיבל כל תמורה מהתובעים או מהנתבע 3 בגין הצגת הנכס. לטענתו מיום 8.2.17 הוא עובד עבור הנתבע 1 ועובר לכך בין השנים 2013-2015 עבד עבור משרד תיווך בשם '7GROUPE' הממוקם ברחובות ושם הכיר את הנתבע 3 שהוצג בפניו בשם ארה'לה וכמתווך ותיק בעל ניסיון רב שביצע כבר מאות עסקאות נדל"ן כמתווך. במהלך עבודתם המשותפת נוצר ביניהם קשר טוב, ולאור גילו וחוסר ניידותו של הנתבע 3, הנתבע 2 נהג להסיעו לפגישות עם לקוחותיו ללא כל תמורה מתוך תחושת חברות הדדית. הנתבע 3 נהג לפקוד עם משפחתו הופעות בהם הופיע כזמר ולהחמיא לו על כישוריו. הנתבע נחשף למספר רב של עסקאות אותן תיווך הנתבע 3 ומעולם לא התעורר אצלו חשד כי הנתבע 3 פעל או פועל ללא רישיון תיווך. בדצמבר 2016 החל לעבוד כעצמאי והנתבע 3 פנה אליו וסיפר לו שעו"ד שריקי מונה כמנהל עזבון בו קיים נכס למכירה וכי נתן לו באופן אישי ובבלעדיות את התיווך בעסקת המכר. והוא מסר לנתבע 2 מפתחות הנכס על מנת להציגו לקונים פוטנציאליים והוא הסכים לעשות זאת כטובה אישית וללא כל התחייבות מצד הנתבע 3. הדבר לא היה קשור לפעילותו במסגרת ההסכם עם משרד הנתבע 1 והוא הביא לידיעת הנתבע 1 כי יידרש לסייע לנתבע 3 בהצגת הנכס וסוכם ביניהם כי מאחר ומדובר בטובה אישית ללא תמורה, הדבר יתאפשר אך לא יהיה קשור לפעילות משרדו של הנתבע 1. בחודש אפריל 2017 אכן הראה את הדירה לתובעים, אך לאחר מכן הפנה אותם לנתבע 3 ולא היה מעורב בסיכום בעניין דמי התיווך, תנאי התשלום או העסקה והוא לא קיבל כל תמורה בגין עסקה זו. ניכר כי השיק הופקד לחשבונה של בת הנתבע 3 וכי ניסיונם של התובעים להיפרע מהנתבע 2 הינו לאחר שהעלו חרס בניסיון להיפרע מהנתבע 3, על כן יש לדחות התביעה ולחייב התובעים בהוצאותיו.

     

    הנתבע 3:

  17. הנתבע 3 לא הגיש כתב הגנה, אך הוא חתם על תצהיר אותו הגיש הנתבע 1 בבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה ולפיו למשרד הנתבע 1 לא היה כל קשר לעסקה, כי היא בוצעה על ידו והנתבע 2 סייע לו בכך. הוא הדגיש כי הנתבע 1 כלל לא היה מעורב, לא פעל ביחס לעסקה ואף לא מי מטעמו וכי לא קיבל דבר ביחס לעסקה זו. ובהמשך הגיע להעיד בתביעה זו, אך לא הגיש בקשה לביטול פסק הדין נגדו עד מועד זה.

     

    העדויות:

    עדויות התובעים:

  18. מטעם התובעים העידו העדים כדלקמן:

    1. מר דרור טל, ידיד של התובעת, שלבקשתה יצר קשר עם הנתבע 2 בשנת 2019 והוכיח כי הציג עצמו ואת קשריו למשרד הנתבע 1. מחקירתו הנגדית עלה כי לא ידע שיש תביעה ועשה זאת לבקשת התובעת. אומר כבר עתה שאין קשר בין האירועים בשנת 2019 להתקשרות התובעים עם הנתבעים 2 ו-3 ואין הדבר מלמד על ההתנהלות וההתקשרות בזמנים הרלוונטיים לתביעה, שכן קשר זה בין הנתבע 2 ו-3 לא הוכחש, אלא נטען שההתקשרות הספציפית לא הייתה קשורה לנתבע 1.

       

    2. התובעת 2 אשר הגישה תצהיר עדות ראשית בשמה ובשם אביה וממנו עלה כי התקשרה למספר שהופיעה בשלט למכירה על הדירה, וכך הגיעה לרן שרעבי הנתבע 2. הוא הסביר לה כי הינו מתווך וקבע להיפגש איתה בדירה. בדירה החתים אותה על טופס הזמנת שירותי תיווך, בו התחייבה לשלם עמלה בגובה 2%. היא שאלה לפשר גובה העמלה ורן הסביר לה שהוא רק סוכן ומעליו מנהל ובעלים. היא חיפשה את שמו באינטרנט וראתה כי הוא עובד במשרד הנתבע 1. כעבור מספר ימים הנתבע 2 אמר לה שיש מתווך נוסף בשם אהרון וביקש ממנה לשתף עמו פעולה. עד לחתימת ההסכם אצל מנהל העיזבון עו"ד שריקי, שיחותיה עם אהרון היו טלפוניות בלבד. רן תמיד הדגיש שהוא ואהרון מטפלים בהכל, ומבחינתה הנתבע 2 היה המתווך שטיפל בעסקה ועמו נפגשה. בבוקר החתימה הביעה בפני הנתבע 2 חשש שהעסקה לא תצא לפועל והוא הפיס את דעתה. ביום החתימה 2.6.17 נפגשו היא, אביה, הנתבעים 2 ו-3 במשרד עו"ד שריקי לצורך החתימה על הסכם המכר, ושם פגשה לראשונה את אהרון. אביה מסר את דמי התיווך לבקשת הנתבעים 2 ו-3 לנתבע 3 והותיר לבקשתם את שורת "לפקודת" ריקה. התנאי המתלה לא התקיים והיא ביטלה את העסקה. בניגוד להבטחתם לא השיבו הנתבעים 2 ו-3 את דמי התיווך. הנתבע 2 "נעלם" והנתבע 3 הוליך אותה שולל והשיב לה רק 5,000 ₪. בינואר 2018 נקבעה פגישה, אך הנתבע 2 ביטל הגעתו אליה. לבסוף, לאחר חודשים הוגשה תביעה זו.

      מחקירתה הנגדית עלה שהיא לא שמרה את ההסכם עליו הנתבע 2 החתים אותה. משרדו של הנתבע 1 הופיע על גבי הסכם התיווך. הסכום שולם לנתבע 3 לבקשת הנתבע 2. הנתבע 2 היה איש הקשר שלה. היא לא נכחה בפגישה בו אביה מסר את השיק לנתבע 3, ולמיטב זיכרונה גם הנתבע 2 לא נכח במעמד מסירת השיק. הנתבע 3 ניפק להם קבלה. הטופס עליו החתים אותה הנתבע 2 שימש כדי לראות דירה נוספת ברחוב החייל ברמת גן. היא ניסתה לפנות לנתבע 2 מספר פעמים גם לפני ביטול העסקה, אך הוא לא השיב לפניותיה. הנתבע 2 הראה להם את הדירה מספר פעמים, נכח במעמד החתימה על ההסכם, ובכל התהליך כל הקשר נוהל באמצעותו. את הנתבע 3 הכירה רק במעמד החתימה. הוא מסר לה בשיחה שהוא צריך לאסוף כסף גם מהנתבע 2. במקרה הנוכחי היא איבדה את הסכם התיווך וגם את העט המעוטר בלוגו משרד הנתבע 1 לא שמרה ומדוע שתשמור עט 4 שנים. לא זכור לה שעל גבי השלט למכירה הופיע לוגו של משרד תיווך אלא רק מספר טלפון. היא לא שוחחה עם הנתבע 1 מעולם ופנתה רק לנתבעים 2 ו-3 על מנת שישיבו לה את דמי התיווך.

       

    3. התובע אשר הגיש תצהיר גילוי מסמכים יחד עם התובעת ואליו צירף העתק השיק והקבלה שקיבל מהנתבע 3.

      מחקירתו הנגדית עלה כי הוא ליווה את התובעת בהליך רכישת הדירה וכי הגיע לראות את הדירה בביקור השני או השלישי. הוא לא ראה את הסכם התיווך עליו התובעת חתמה, אך היא סיפרה לו שחתמה על הסכם. בתו הייתה בקשר ישיר עם רן ובתור אביה שילם את דמי התיווך בחדר נפרד לנתבע 3. הנתבע 3 ביקש להשאיר את שורת "לפקודת" ריקה ומסר לו שיטביע חותמת של החברה. הוא לא אמר לו איזו חברה. הוא קיבל קבלה מהנתבע 3. הנתבע 2 נכח כשדיברו וסגרו את חשבון דמי התיווך, אך במעמד התשלום הוא והנתבע 3 נכחו בחדר לבדם. מבחינתו כך שילם לשניהם ולא מתפקידו לחקור מה מקבל כל אחד וסבר שיסתדרו ביניהם. הנתבע 2 נכח לכל אורך הפגישה של חתימת ההסכם. לאחר ביטול ההסכם אהרון הגיע לביתם פעם אחת להסדיר את התשלום. הסכומים שולמו לבתו, ואין בכוונתו לקחת ממנה מה ששולם לה בהעברה בנקאית.

       

    4. גב' ליאור פנחסי ביתו של הנתבע 3 העידה, כי במועד הרלוונטי הייתה בת 22 ועבדה בפאב שכונתי. היא לא פגשה את התובעים. השיק הופקד לחשבונה על ידי אביה באמצעות כרטיס האשראי שלה. היא משכה את המזומן בגובה 53,000 ₪ מספר ימים לאחר מכן לבקשת אביה, והיא מסרה לו את הסכום במזומן. היא אינה יודעת מה עשה בכסף. היא יודעת שאביה מתווך מאז הייתה בת 13 ולא ידעה שעבד ללא רישיון מתווך. היא ידעה שאביה פשט רגל באותה תקופה ואינה יודעת ממתי החלו הליכי פשיטת הרגל. אביה נהג לשלם חשבונות באמצעות כרטיס האשראי שלה. היא יכלה לראות מה קורה בחשבון אך אינה יודעת לגבי כל פעולה כי גם לאביה היה כרטיס אשראי. היא הוציאה כסף מהחשבון בהתאם להכנסות שהכניסה אליו.

       

    5. הנתבע 3 העיד תחילה שלא ידע שהינו נתבע בתיק ושיש נגדו פסק דין מאוקטובר 2018 בהליך זה. ופסק הדין הוגש לו במעמד חקירתו הנגדית. הוא ביקש להיות מיוצג ככל שהינו נתבע בתיק והוסבר לו שעליו להשיב לשאלות כעד שכן טרם הגיש בקשה לביטול פסק דין. הוא הציג רישיון תיווך תקף לשנת 2021 ואישר שבשנה הרלוונטית לא החזיק ברישיון תיווך תקף. בשנת 2007 עבר את מבחני משרד המשפטים על מנת לעסוק בתיווך. זכור לו שניפק חשבונית בגין העסקה כמתווך בנדל"ן ולא כבעל משרד. הוא הפקיד הכסף בחשבון של בתו למרות שניפק חשבונית/קבלה על שמו. זה נעשה ללא קשר לבקשת כינוס נכסים שהגיש בשנת 2016 ולצו כינוס נכסים שניתן על שמו באותה שנה. לא זכורה לו הסיבה לכך שהפקיד את השיק לחשבון של בתו. הוא לא יכול להעיד לגבי אמינותו בעצמו אך יכול להביא אנשים שיעידו על כך ושיגידו מי הוא. הוא לא החתים שדמי התיווך יהיו 2% בתוספת מע"מ אך זה הסכום ששולם מרוחב ליבו של התובע. הוא השתמש בכסף שמשך כדי לקנות רכב. לאחר העסקה נפגש פעמיים עם התובע ופעם אחת עם התובעת. הוא לא זוכר מדוע לא השיב הכסף ויש לו בעיות זיכרון. הוא מאשר את קולו בהקלטה שהושמעה בה הוא אומר לתובעת שהנתבע 2 קיבל חלק גדול מהכסף ולא מכחיש שאמר זאת אך טוען שמדובר בתירוץ שסיפר. הוא בחר והשתמש בנתבע 2 כי ניצל אותו ואת שירותיו ללא תשלום. הוא לא מכיר את הנתבע 1 וראה אותו פעם אחת כשביקש ממנו להצהיר על חוסר מעורבותו בעסקה. בדרך כלל בעסקאות קיים הסכם אך יש עסקאות מבוססות אמון. הקשר היחיד של הנתבע 2 הוא שהוא הראה להם את הדירה והוא לא קיבל דבר. הוא הכיר את הנתבע 2 בתקופה בה שניהם עבדו בחברת 7GROUPE . הדירה הוצעה לו לשיווק על ידי עו"ד שריקי ואמר לו שישווק אותה בבלעדיות, אך הוא גילה בדיעבד שנתן גם לאחרים לשווקה. העזרה ומערכת היחסים בינו לבין הנתבע 2 הייתה הדדית. הוא האחראי הבלעדי להשבת הכסף לתובעים כפי שאמר והוקלט בעבר. הוא ידע שיש תביעה ופסק דין נגדו ומסתבר שטעה, כשאמר בהקלטה לתובעת שהוא החתים אותה על טופס התכוון לנתבע 2. לשאלת בית המשפט מדוע הזיכרון שלו שנפגע בקורונה נפגע פחות בשאלות שנשאל על ידי ב"כ הנתבעים השיב שיש דברים שהוא זוכר ויש דברים שלא וכי לא מדובר בזיכרון סלקטיבי.

       

      אומר כבר עתה כי התרשמתי באדם מניפולטיבי שהאמת אינה נר לרגליו. הנתבע 3 מסר תשובות מתחמקות וציניות הנוחות לו באותה סיטואציה ולא היסס לשנות תשובותיו או לסתור תשובות והצהרות קודמות שמסר.

       

      עדות הנתבע 1:

  19. הנתבע 1 העיד בתצהיר עדות ראשית כי הנתבע 2 סיפר לו אודות העסקה שהחל לפני שהתקשר עם משרדו וכי עסקה זו הוחרגה אל מחוץ להסכם ביניהם. הוא הצהיר על חוסר מעורבותו והיכרותו עם המעורבים בתיק. הנתבע 1 הגיש תיק מוצגים אליו צירף את הסכם ההתקשרות עם הנתבע 2 וכן נהלים ממשרדו.

     

    מחקירתו הנגדית עלה כי נהג לקבל למשרדו רק מי שהחזיק ברישיון ולמד באופן מקצועי. הם לא גובים כסף לפני שנסגרת עסקה כאשר מדובר בעסקה על תנאי מתלה. למיטב זכרונו הוחרגו שתיים או שלוש עסקאות כשהנתבע 2 החל לעבוד כסוכן משרדו. התביעה נפלה עליו כרעם ביום בהיר. לא היה לו שום קשר מקצועי או אחר לעסקה נשוא התביעה. העסקאות האחרות עליהן ביקש פטור היו שכירויות בתל אביב. משרדו שומר מסמכים 7 שנים ולא היה לו הסכם תיווך להציג כי לא נחתם הסכם כזה מול משרדו.

     

     

    עדות הנתבע 2:

  20. הנתבע 2 הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר על מערכת היחסים שלו עם הנתבע 3 ומקור היכרותם כפי שטען בכתב התביעה. הוא הצהיר כי הראה את הדירה כטובה אישית וחברית וכי לא קיבל כל תמורה. הוא טען שמלבד העובדה שהראה את הנכס הוא מסר שהנתבע 3 הוא הכתובת לסגירת העסקה וכי התובעים התנהלו מול הנתבע 3, למעט מספר פעמים שהתובעת נעזרה בו לקבל מידע שהגיע מהנתבע 3. סיכום עמלת התיווך נעשה בין התובעים לנתבע 3 ולא היה לו כל קשר לכך. אין לו עותק מהסכם התיווך והתובעים לא שילמו לו דבר ולא שלחו אליו דרישה להשיב עמלת תיווך כפי שטענו. שמו שורבב לתביעה בניסיון לאיתור כיס ממנו ניתן להיפרע וכך שרבבו גם את מעסיקו הנתבע 1. הנתבע 3 לא הצהיר על מעמד הצגת הדירה וכן לגבי השאלה האם החתים את התובעת על טופס או הסכם תיווך כלשהו או שלא ולפיכך גרסתה של התובעת לא נסתרה בעניין זה.

     

    מחקירתו הנגדית עלה כי בין עבודתו ב7גרופ למשרד הנתבע 1 היה כחצי שנה בתאונת עבודה, עבד במסעדה ועבד רק כאשר היה יכול לעבוד. למיטב זכרונו ביקש מהנתבע 1 פטור רק בגין העסקה הזאת והדברים הועלו על הכתב, אך אין לו העתק וייתכן שלבא כוחו יש. הוא לא יודע להסביר מדוע הצהיר שלנתבע 1 אין כל קשר לעסקה, אך לא ציין שגם לו אין. יש לו תיעוד לטובה שהנתבע 3 ביקש ממנו בהודעות הוואטסאפ אך לא הגיש זאת לבית המשפט. אין הגיון בכך שביקש מהנתבע 1 להחריג את העסקה, מאחר שהיה אמור לקבל ממנה תמורה. לא זכור לו שסירב לתת בגילוי המסמכים חשבוניות מס מאותה תקופה. ההפקדות שבוצעו בחשבונו בגובה מחצית הסכום שהנתבע 3 משך אינן קשורות לעסקה זאת, יש לו הסברים לכל שקל שיצא או נכנס מחשבונו אך זה לא רלוונטי. הוא אמר לתובעת שייתכן ויגיש נגדה תביעה על פגיעה בפרטיות לאור הגשת תדפיסים מחשבונו. זכור לו שהציע לתובעת לראות נכס נוסף, אך אינו זוכר אם הראה אותו בפועל. הוא שולל שהחתים את התובעת על הסכם תיווך של החברה אך טוען שאינו זוכר את הפגישה. בהמשך טען שלא החתים התובעת על הסכם תיווך, ושנהג להחתים את כל עסקאות התיווך דרך משרד הנתבע ,1 ולאחר שהדירה מצאה חן בעיני התובעת 2, מסר לה שהנתבע 1 הוא הכתובת להתקדמות העסקה. הוא לא ידע שהנתבע 3 הוא פושט רגל ובא כוחו מסר לו זאת לראשונה. הוא עומד מאחורי תצהירו.

     

    הסיכומים:

    סיכומי התובעים:

  21. בסיכומיהם ביקשו התובעים לפסוק נגד הנתבע 2 פיצויים עונשיים בגין שקריו לפיהם לא קיבל כל תמורה מהעסקה וניסיונו לסכל מתן דף חשבון למרות שניתן צו בעניין. החוב והצורך בהחזרתו לא הוכחשו והשאלה היא מי אמור לשאת בהחזר. הוכח כי גם הנתבע 2 נהנה מדמי התיווך, כי ביקש פטור מעסקה זו ממשרדו של הנתבע 1, והוכח כי הנתבע 3 אמר בזמן אמת כי הנתבע 2 קיבל חלק גדול מהכסף וכי הם חייבים להשיבו לתובעים. הנתבע 2 לא סיפק הסבר חלופי להפקדת מחצית הסכום שנמשך במזומן, ניסה נמרצות למנוע מהבנק למסור את המסמכים המעידים על כך והכחיש קבלת תמורה. הוא אף איים בהגשת תביעה בגין הפרת פרטיותו ודרש מהתובעת לשלם לו 50,000 ₪. לטענתם הוכיחו כי יחסי הנתבע 2 והנתבע 1 היו יחסי עובד מעביד ולפיכך יש לחייב את הנתבעים 1 ו-2 לפצותם.

     

    סיכומי הנתבע 1:

  22. הנתבע 1 טען בסיכומיו כי הוכח שלא הכיר את הנתבע 3 או את התובעים, וכי ראיות ועדויות התובעים מוכיחים כי לא היה לו כל קשר לעסקה נשוא התביעה. התובעים מודים שלא שילמו דבר לנתבע 1, הקבלה מלמדת זאת. התובעים לא טרחו לצרף את טופס הזמנת העבודה שלטענתם היה של משרד הנתבע, הנכס לא היה ברשימת נכסי המשרד והוכח כי שיתוף הפעולה בין הנתבע 2 ו-3 החל לפני התקשרותו עם משרד הנתבע 1. לפיכך לא הוכיחו התובעים כי היה קשר בינו לבין העסקה נשוא התביעה.

     

    סיכומי הנתבע 2:

  23. בסיכומיו טען הנתבע 2 שהתובעים מסיקים מסקנות מעצם אי הבאת ראיות, ולא נסמכו על הראיות בתיק. לטענתו מדובר בתביעה קנטרנית שמטרתה להוציא כספים ממי שאינם קשורים לעסקה. לא הוכח כי יש לו קשר לעסקה למעט הצגת הנכס לתובעים כטובה אישית לנתבע 3, ולא הוכח כי קיבל לידיו תמורה כלשהי בגין כך. התובעים מתעלמים מהעובדה שלא היה הסכם תיווך חתום בין הנתבע לתובעת, והסכם כזה מעולם לא הוצג על ידי התובעים, למעט אמירות לא מגובות לגבי קיומו. הוכח כי דמי התיווך שולמו בחדר נפרד לנתבע 3 וכי הדבר לא היה תמוה לתובעים, מפני שהנתבע 3 הוא המתווך בעסקה זו ולא הנתבע 2. הוכח כי ההבטחה שדמי התיווך יושבו לתובעים סוכמה עם הנתבע ,3 וכי הוא זה שקיבל את התמורה המלאה. לא הוכח הקשר בין הסך שנמשך מחשבון בתו של הנתבע 3 לבין הסכום שהופקד בחשבונו מספר ימים מאוחר יותר. הנתבע 3 הוא שקיבל והתחייב להשיב את הכספים ולא הנתבע 2 ואין הוא אמור להשיב סכום כלשהו לתובעים. יתר על כן התרעם הנתבע על כך שהתובעים ביקשו צו לגילוי חשבונותיו וכי טרם קבלת הצו פגעו בפרטיותו וקיבלו את המסמכים, אותם הצליחו להכשיר כראיה ללא קבלת צו תוך פגיעה אנושה בפרטיותו. ביהמ"ש דחה בקשתם לגלות המסמכים והם הגישו אותם פעם נוספת תוך הפרה בוטה של החלטות בית המשפט. לטענתו התובעים התנהלו באמצעים לא חוקיים בחקירות לא חוקיות תוך כדי ניסיון לחפש "שעיר לעזאזל". למיטב ידיעתו הבנק לא מסר את תדפיסי החשבון. לא הוכח כי הוא התרשל או עיוול במשותף עם הנתבע 3, שהוא מי שאמור לעמוד בהתחייבויותיו. והוא לא היה מעורב ולא ערב להם,.על כן יש לדחות התביעה ולחייב התובעים בהוצאותיו באופן ראוי וריאלי לאור התמשכות ההליך.

     

    דיון ומסקנות:

    אי מעורבותו של הנתבע 1:

  24. מראיות התובעים עולה כי בזמן אמת לא הייתה כל מעורבות או קשר לנתבע 1 ולמשרדו. חיזוק לכך ניתן למצוא בחומר הראיות שהגישו התובעים כמו המסרונים, עדותה של התובעת באשר לאופן יצירת הקשר עם הנתבע 2, העדר הגשת מסמך הזמנת התיווך או הטופס עליו חתמו לטענתם עם הנתבע 2 לפני הצגת הדירה, העובדה שמכתב ההתראה הראשון לא נשלח לנתבע 1 ולא הוגשו תדפיסי שיחות על מנת להוכיח יצירת קשר עם משרדו.

     

  25. אין בעובדה שידיד התובעת הוכיח כי הנתבע 2 ייצג את משרד הנתבע 1 בהתקשרות המבוימת מולו כדי להעיד על ההתקשרות נשוא התביעה. יתרה מזאת טענות התובעים בכתב התביעה באשר לפנייתם למשרד הנתבע 1 וכי הוא הציג להם את הנתבע 2 התבררו כלא נכונות, שכן לפי עדות התובעת עצמה, התקשרה למספר שהופיעה על גבי מודעה למכירת דירה והנתבע 2 הוא זה שענה לשיחה, וקבע להראות לה את הדירה. כמו כן התרשמתי כי הנתבע 1 ומשרדו עובדים לפי נהלים ברורים היורדים עד דק ובצורה מסודרת ועל כן לא סביר, כי היו מתקשרים דרך המשרד ללא החתמה על הסכם תיווך ומסירת עותק לתובעת. יתר על כן איני מקבל גרסת התובעת לפיה ההסכם נערך עם משרד הנתבע 1 וכי לא שמרה על עותק מטופס זה. התרשמתי כי גם התובעים הם אנשים מסודרים ששמרו את המסמכים הרלוונטיים וככל שהראיה הייתה פועלת לטובתם וודאי שהיו שומרים ומציגים אותה, בייחוד כשחתמו על עסקת רכש לדירה עם תנאי מתלה בדיוק כפי ששמרו הקבלה שקיבלו עבור תשלום דמי התיווך. מהקבלה עולה כי ההתקשרות הייתה דווקא במעורבות הנתבעים 2 ו-3 ולא עם הנתבע 1 וכך גם עולה מגרסת כל הצדדים.

     

  26. לאור האמור לעיל אני סבור כי יש לדחות התביעה נגד הנתבע 1.

     

    הנתבע 3:

  27. כנגד הנתבע 3 ניתן פסק דין בהעדר הגנה, אליו התוודע, אך למרות זאת לא הגיש בקשה לביטול פסק הדין על כן פסק הדין שניתן כנגדו נותר על כנו, למעט הסך 5,000 ₪ אותם השיבה הנתבע 3 לתובעים, אותם יש לקזז מסכום פסק הדין נגד הנתבע 3.

     

    אחריות הנתבע 2:

  28. התובעים הגישו בקשה למתן צו לבנק להמציא דפי חשבון, ולאחר מכן הגישו בקשה לזמן את נציג הבנק להמציא דפי חשבון של חשבון הנתבע 2 לתקופה הרלוונטית. בהתאם לזימון הבנק לעדות, המציא הבנק את דפי החשבון. התובעים הגישו כראיה את תדפיסי חשבון הבנק שניתנו על ידי הבנק המראים כי מחשבון בתו של הנתבע 3 בו נפרע שיק התובע, נמשכו 53,000 ₪. בתו של נתבע 3 והנתבע 3 אישרו זאת. כן הגישו תדפיסים המעידים כי מספר ימים לאחר מכן הפקיד הנתבע 2 בחשבונו 26,500 ₪ המהווים מחצית מסכום זה. הנתבע 2 לא סיפק או הציג ראיות למקור אחר ממנו התקבלו כספים אלו וטען שהדבר אינו רלוונטי. מהמסרונים בזמן אמת עולה, כי היה מעורב מאוד בהצגת הדירה ואף כי כגרסת התובעת עמד עמה בקשר לאורך ההתקשרות. המסרונים עם הנתבע 3 הינם מאוחרים יותר ולאחר תשלום דמי התיווך באופן המחזק גרסת התובעת כי עמדה בקשר עם הנתבע 2 וכי הנתבע 3 נכנס למונה בשלב מאוחר יותר. הנתבע 2 כתב לתובעת "ארלה ואני הם אלה שמטפלים בדירה מלכתחילה" וכן "ארלה ואני על זה" "בוקר טוב נועה נלחמים בכל הכח".

     

  29. ניכר כי הנתבע 2 בקיא בהיסטוריה לגבי רוכש פוטנציאלי אחר בדירה, בסכומים, בעורכי הדין המעורבים. ניכר כי הנתבע 2 מבקש באופן אקטיבי מהתובעת ליצור עמו קשר בקשר לדירה לאחר הצגתה, כי הוא יוזם שיח, מעורב, מבקש להציג דירה נוספת וכי הינו גורם יעיל ומעורב עד מאוד בתיווך הדירה נשוא התביעה. האמנתי גם לתובעת באשר לכך שהנתבע 2 החתים אותה על טופס או הסכם תיווך בטרם הראה לה את הדירה. מדובר בדבר מקובל בשוק התיווך ולו הדבר היה פועל לטובתו היה מציג את הטופס עליו החתים אותה או את התכתבויותיו עם הנתבע 3. התברר כי בזמן אמת הוא והנתבע שיתפו פעולה בעסקת התיווך. אמנם לבסוף דמי התיווך שולמו לנתבע 3 ובחדר נפרד כפי שהקפידו הנתבעים 2 ו-3 להבהיר, אך דווקא פרט זה מעיד על תחכום וחוסר תום לב, ואין בכך כדי להפריך מעורבותו הישירה והמשמעותית של הנתבע 2 בעסקת התיווך ואת העובדה שהתובעים הוכיחו במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי אכן נהנה מדמי התיווך שהנתבע 3 העביר לו.

     

  30. לאור ההסכם של הנתבע 2 עם הנתבע 1, לא היה רשאי הנתבע 2 לקבל כספים בגין עסקה זו, שכן בהתאם להסכם עליו הוא חתום דמי התיווך יהיו לנתבע 1, ואם יגבה דמי תיווך בגין עסקב זו הדבר יהווה הפרת התחייבות מצדו, ועל כן נדרש להשתמש בנתבע 3 לצורך קבלת דמי תיווך בגין העסקה, ולהחריג את העסקה מראש.

     

  31. נוכחתי כי התובעים הוחתמו על ידי הנתבע 2 עובר להצגת הדירה על גבי טופס כלשהו שאותו איש מהצדדים לא הציג. אני סבור כי במידה והטופס היה מסייע לגרסת הנתבעים 2 או 3 או התובעים הם היו מגישים אותו, אך לא פעלו כן.

     

  32. בתצהיר שהגישו הנתבעים במסגרת אי מעורבותו של הנתבע 1 לא נוקה שמו של הנתבע 2 מאי קבלת כל תמורה כפי שהובהר לגבי הנתבע 1 וזאת בסמוך יותר לאירוע.

     

  33. לא מצאתי ליתן אמון בגרסתו המאוחרת של הנתבע 3 אשר ניכר כי האמת אינה נר לרגליו והוכח בהקלטות והוא אישר שאמר לתובעת שחלק נכבד מהכסף הועבר לנתבע 2.

     

  34. הנתבע 2 נכח במעמד החתימה על ההסכם, ידע שמדובר בעסקה עםל תנאי מתלה, אך בחר להעלם מהתמונה בניסיון להתנער מחובתו להשיב את דמי התיווך.

     

  35. כמו כן הנתבע 2 שימש כאיש קשר עבור הנתבע 3, לא בדק האם יש לו רישיון תיווך בתוקף ולטענתו לא ידע כי הוא היה מסובך כלכלית או נעדר רישיון, אך ברגע ששיתף ימו פעולה היה עליו לבדוק זאת מחובתו כלפי התובעת והרושם שיצר.

     

  36. אני סבור כי מעורבותו ואחריותו הישירה של הנתבע 2 הוכחה במידה הנדרשת במשפט אזרחי ונחה דעתי כי קיבל חלק מדמי התיווך באמצעות הנתבע 3. הנתבע לא מילא את החובה המוטלת עליו בדין, ולאחר שבוטל הסכם המכר גם עשה עושר ולא במשפט, ועל כן עליו להשיב לתובעים את דמי התיווך ולפצותם בגין הפרת התחייבות להשבת דמי התיווך.

     

    הנזק:

  37. הוכח כי על הנתבעים 2 ו-3 להשיב לתובעים את הסך 55,300 ₪ . הנתבעים 2 ו-3 לא עמדו בהתחייבותם להשבת דמי התיווך במלואם, וגרמו לתובעים עגמת נפש רבה, בזבוז זמן וצורך לנקוט בהליכים משפטיים.

     

  38. סבור כי אני כי בנסיבות העניין הסך 10,000 ₪ יהווה פיצוי סביר על עגמת הנפשט שגרמו הנתבעים 2 ו-3 לתובעים.

     

    סוף דבר:

    לאור כל האמור לעיל, על הנתבע 2 לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן:

    1. את הסך 65,300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (6.8.2018) ועד ליום התשלום בפועל;

    2. את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

    3. שכר טרחת עו"ד בגובה 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל .

      החיובים של הנתבע 2 הם ביחד ולחוד עם החיובים של הנתבע 3 על פי פסק הדין שניתן נגד הנתבע 3.

       

      התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית.

      על התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבע 1 כדלקמן:

      1. את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

      2. שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

         

        ניתן היום, כ"ב ניסן תשפ"ג, 13 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.

        Picture 1

         


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ