ש. ל. נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

ביום 31.12.13 נפגע התובע, יליד 1933, בתאונת דרכים. הנתבעת אינה חולקת על חבותה לפצות את התובע, ובפסק הדין שלהלן תידון שאלת נזקיו של התובע עקב התאונה.

רקע והשתלשלות העניינים

1. התובע, יליד 1933 נפגע בתאונה עת נהג ברכבו בדרכו לערוך קניות לביתו, והתנגש ברכב שנסע לפניו.

2. ממקום התאונה התובע הובהל לבית החולים וולפסון, שם אושפז עד ליום 2.1.14. בגליון השחרור נרשם כך:

   "תלונה עיקרית: כאבי גב תחתון עקב ת"ד.

   לדבריו, ביום קבלתו נפגע בת"ד במנגנון קדמי. ללא איבוד הכרה, ללא חבלת ראש. נחבל בחזה, צוואר, גב תחתון ואגן. בבדיקה: בהכרה מלאה, כאוב, רגישות במישוש פרוורטיבראלית, בעיקר מותנית, אגן יציב, מניע עצמונית את פרקי הירכיים, ללא קיצור גפה או רוטציה.... צילום עמ"ש צווארי – אינני מתרשם ממצא חריף. עמ"ש מותני – רושם לשבר ב- L2... מתאשפז להשגחה.

   מהלך האשפוז: עם אשפוזו טופל במשככי כאבים, בבדיקה חוזרת ללא חסר עצבי ב- 4 גפים, ... התלונן על כאבי צוואר במקביל לכאבי הגב, ובצילום עמ"ש עלה חשד לשבר במסה לטרלית ב- C1 לכן בוצע CT עמ"ש צווארי אשר הדגים אנקילוזיס קאדולית ל C3 לכל אורך עמ"ש צווארי אך ללא שבר או פריקה. השבר בחוליה L2 הינו שבר לוחית עליונה עם קומפרסיה קלה ולכן מתאים לטיפול שמרני.

   משוחרר במצב כללי טוב..."

3. כעבור כששה שבועות, ביום 12.2.14, נפל התובע בביתו, הובהל לבית החולים איכילוב, שם אושפז למשך כשבוע, עד ליום 19.2.14. בגליון השחרור מאשפוז זה נרשם:

   "פנה למלר"ד לאחר נפילה בביתו אמש, אינו זוכר את פרטי המקרה, חודשיים טרם קבלתו עבר תאונת דרכים בתור נהג, ללא חבלת ראש לדברי משפחתו ללא CT ראש, אושפז מחלקה אורתופדית בי"ח וולפסון להשגחה אבחנת שבר לומברדי L2, טופל שמרנית ושוחרר.

   מזה כשבוע לדברי משפחתו ירידה קוגניטיבית, מתבטאת באיטיות פסיכומוטורית, הפרעת דיבור וחולשת פלג גוף ימין.

   בהדמיית CT דמם פריהמיספרי אקוטי ע"ג כרוני שמאלי נרחב קוטר מקסימלי 33 מ"מ מלווה בסימני לחץ ללא שבר....

   בבדיקתו כעת שוכב, לצרציה פריאטלית שמאלית, ערני משתף פעולה באופן מלא עם איטיות פסיכומוטורית, מתמצא באופן חלקי הפרעת דיבור מרכיב מוטורי, חולשת פלג גוף ימין 4/5."

   במהלך האשפוז בוצע ניתוח לניקוז הדמם בראש, והתובע שוחרר לביתו.