שנתיים מאסר על גרימת חבלה לקשישה שנפגעה בעת ניסיון לשדוד את תיקה

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירת גרימת חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

במקור, הועמד הנאשם לדין בגין ביצוע עבירת שוד בנסיבות מחמירות משייחסה לו התביעה את תקיפת המתלוננת, אישה קשישה באחד הרציפים של התחנה המרכזית החדשה מתוך כוונה לגנוב תיקה של המתלוננת.

מעבירה זו כאמור, זוכה הנאשם לאחר שלא הוכחה מעבר לכל ספק סביר. הניתוח מצוי בהרחבה בהכרעת הדין .

כתוצאה מהחבלה שגרם הנאשם למתלוננת, נגרמה לה המטומה בחלק החיצוני של עין ימין, שטף דם ונפיחות והיא נזקקה לטיפול רפואי (ראה תעודה רפואית ת/8).

המתלוננת העידה על אופי הפגיעה ותוצאותיה כך:

"הלכתי לרופא משפחה, אמרתי מה קרה, לא יכולה לישון, יש לי פחד ודיכאון. חודשיים היה לי כאבים בכל הראש... הייתי אצל רופא עינים עשר פעמים, הגולגולת שלי זזה. מאז אני רואה כאילו זבוב וזה מפריע לי. יש לי כאב ראש, אתמול הייתי אצל רופא עינים בשביל שדה ראיה ואיבדתי ראיה והמשקפיים לא טוב. צריך להחליף ויש לי תור לעשות לייזר כדי לחזור לראיה ואם לא, צריך ניתוח כי המשקפים נשברו עלי וזה עשה לי נזק. יש לי את כל המסמכים של רופא עיניים..."

כאמור, הפגיעה שנגרמה למתלוננת, אישה קשישה, על לא עוול בכפה,היא פגיעה חמורה.

בגוף הכרעת הדין ציינתי כי יכול ומצבו הנפשי של הנאשם עמד בבסיס תקיפתה של המתלוננת כאמור לעיל. מצבו הנפשי של הנאשם שמתבטא בהפרעות נפשיות והתנהגותיות והפרעת אישיות דיסוציאלית,  אינם פוטרים אותו מאחריות פלילית שכן הוא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין. מאידך, צריך לשמש כשיקול נכבד בעת גזירת דינו של הנאשם .

לנאשם הרשעות קודמות במגוון עבירות, ומאסר על תנאי בר-הפעלה לתקופה של 24 חודשים, מ-ת"פ 40076/04, שהמדינה מבקשת להפעילו במצטבר לכל עונש מאסר אחר, שיוטל עליו בגין העבירה בתיק זה.

בהתחשב בעברו האמור, בחבלה ותוצאותיה, ביקשה המדינה כי אמצה עם הנאשם את מלוא חומרת הדין. מאידך, ביקש ב"כ הנאשם כי ענישתו של הנאשם תיעשה במתינות ותתמצה אך בהפעלתו של עונש המאסר המותנה, משעונש זה הוא ארוך וממושך ודי בהפעלתו כדי להשיג את מידת ההרתעה המתחייבת - והכל בהתחשב במצבו הנפשי הבעייתי של הנאשם שעמד בבסיס ביצוע המעשה.

נראה כי הצדק עם ב"כ של הנאשם וחרף חומרת העבירה ותוצאותיה, אין בית המשפט יכול להתעלם ממצבו הנפשי הבעייתי של הנאשם, כעולה הדבר מחוו"ד הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינו והתנהגותו לאורך חקירתו במשטרה ועדותו בבית המשפט.

בשל אורכו של עונש המאסר המותנה המופעל - 24 חודשים - לא מצאתי להוסיף לנאשם ענישה נוספת מצטברת, לא הייתי נוהג כך אלמלא מצבו הנפשי הבעייתי של הנאשם, ואורכו הכולל של עונש המאסר אותו ישא הנאשם בסופו של דבר בשל ההליך כאן.

אני דן את הנאשם לעונשים הבאים כדלקמן:

36 חודשי מאסר. מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל. היתרה 12 חודשים על תנאי והתנאי שבמשך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לא יעבור הנאשם כל עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה מ-ת"פ 40076/04 של בית משפט המחוזי תל אביב, לתקופה של 24 חודשים בחופף לעונש המאסר שהוטל כאן. כך שבסך הכל תקופת המאסר לריצוי בפועל תעמוד על 24 חודשים מיום מעצרו - 19.8.2008.

ניתן היום, י"א בניסן, תשס"ט (5 באפריל 2009), במעמד הצדדים.

זכות ערעור לביתהמשפט העליון - תוך 45 ימים.

מותר לפרסום מיום 05/04/2009.