1. כתב האישום המתוקן, שבו הודתה הנאשמת, ריטה דורון, במסגרת הסדר טיעון, מעלה כי בין השנים 2004-2006, עסקה הנאשמת במקצוע עריכת הדין. ביום 6.5.2004, מינה ביהמ"ש לענייני משפחה, ברמת גן, את הנאשמת, לשמש אפוטרופוסית על ר. ילידת 1915, (להלן:
"ר") וזאת לאור היותה של ר' חסויה באותה תקופה. מתברר עוד, כי המינוי נעשה לבקשת נפגעי העבירה בפרשה זו, שהם קרובי משפחתה של ר', כאשר גם לנאשמת קירבת משפחה רחוקה לר'.
במסגרת סמכותה ניתנה לנאשמת הרשאה לבצע כל פעולה בחשבון הבנק של ר', אשר התנהל באחד מסניפי בנק הפועלים, בעיר רמת גן.
2. מסתבר כי החל מאמצע שנת 2004 ועד אמצע שנת 2006, משך שנתיים, ב- 40 הזדמנויות שונות, נטלה הנאשמת מהחשבון של ר' כספים, בסכום כולל של 600,000 ש"ח, במזומן, לשימושיה האישיים.
ר' נפטרה בשנת 2007, ובשנת 2009 הוגשה תלונה, כנגד הנאשמת, על ידי אחד מארבעת יורשיה של ר' ונפתחה חקירה משטרתית בנדון. כתב האישום המקורי בתיק זה הוגש ב- 2.1.2011.
הנאשמת הורשעה, על סמך הודאתה, בעבירה של גניבה בידי מורשה, על פי סעיף 393 (1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (40 עבירות).
במסגרת הסדר הטיעון עתרה המאשימה לגזור על הנאשמת עונש של מאסר בן שנתיים לנשיאה בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי ליורשי ר' ונפגעי העבירה, כאשר ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה.
3. בהסדר הטיעון צויין עוד כי הנאשמת החזירה לנפגעי העבירה סכום של 260,000 ש"ח. מתברר, כי יומיים טרם שנשמעו הטיעונים לעונש, מטעם ב"כ הצדדים, בעניינה של הנאשמת, החזירה הנאשמת לנפגעי העבירה את מלוא הסכום שנטלה, קרי 600,000 ש"ח.
הנאשמת הופנתה גם לשירות המבחן, שהמציא תסקיר בעניינה. התסקיר שהוגש הינו מפורט, והוא סוקר את תולדות חייה של הנאשמת, כשעולים בו גם היבטים שונים באשר למצבה האישי של הנאשמת ומשפחתה, שמחמת צנעת הפרט לא אפרטם, מעבר לנחוץ.
4. מהתסקיר עולה כי הנאשמת הינה בת יחידה, הסועדת את שני הוריה הקשישים ומסייעת להם באופן יומיומי. בתסקיר גם צויין כי בעלה של הנאשמת סובל מבעיות רפואיות קשות והנאשמת נטלה על עצמה את מירב האחריות לתפקוד הבית.
מתוך דבריה של הנאשמת בפני ומתוך האמור בתסקיר, עולה כי הרקע לביצוע המעשים נשוא כתב האישום, הינו חובות כספיים כבדים שאליהם נקלע עסקו של בעלה באותה עת. הנאשמת גם פנתה לטיפול פסיכולוגי פרטי, כאשר חשה קושי להתמודד עם מציאות מורכבת אליה נקלעה, כשברקע עמד אותו סבך של בעיות כספיות, שהעיקו עליה ועל בעלה.
שירות המבחן הוסיף כי הנאשמת חוותה עומס רגשי, שלווה בחרדות ובדכאון וקושי להתמודד באופן יעיל עם מצבה, כאשר קושי זה החמיר, כשנדרשה להתמודד עם מצבים מורכבים ובאלו התדרדרות כספית קשה.
טיעוני הצדדים
5. התובעת, עו"ד ששון, הדגישה את היבטי החומרה הרבים האופפים את התנהגותה של הנאשמת בפרשה זו. בעניין זה הודגש כי הנאשמת ביצעה את העבירה נשוא כתב אישום זה, בה בעת שהתנהלו נגדה הליכים פליליים, בבימ"ש השלום בנתניה (תפ 1177/03), בגין עבירה של גניבה בידי מורשה, כשמדובר היה בסכום של כ- 16,400 ש"ח, שהנאשמת הייתה אמורה להעביר ללקוחה, שאותה ייצגה בתביעת מזונות, אך הותירה את הסכום הנ"ל ברשותה, והפקידה אותו בחשבונה. בתאריך 30.3.2006, גזר עליה בימ"ש השלום, בגין הרשעתה בעבירה זו של גניבה בידי מורשה, עונש של 9 חודשי מאסר, לריצוי בפועל (ראה ת/1). כן נגזר על הנאשמת עונש מאסר מותנה, שאינו בר הפעלה בתיק זה.
6. התובעת מדגישה, ובדין, את החומרה הנוספת הכרוכה במעשיה של הנאשמת בתיק זה, כאשר מתברר כי את מעשי הגניבה ע"י מורשה, נשוא התיק שבפני, ביצעה הנאשמת בה בעת שהתנהלו נגדה ההליכים בבימ"ש השלום בנתניה.
לטענת ב"כ המאשימה יש בכך כדי ללמד על תעוזה ועל דפוס התנהלות מרמתי בו בחרה הנאשמת כדרך חיים.
התובעת אינה מתעלמת מהעברת מלוא סכום הגניבה לנפגעי העבירה, כאשר נפגעי העבירה גם שטחו בפני ביהמ"ש בקשה להקל עם הנאשמת בדינה, אלא שלטענתה משקלם של טעמי הגמול וההרתעה, עולים באופן מובהק על כל שיקול אישי ואינדיווידואלי.
7. ב"כ המאשימה הפנתה לשורה של פסקי דין, בציינה כי כשמדובר בעו"ד הכושל בעבירה מעין זו, שומה על ביהמ"ש לגזור עונשי מאסר משמעותיים ומרתיעים, כפי שהדברים גם באו לידי ביטוי בפסקי הדין שהגישה (ראה ע"פ
7090/06 אמנון פרידמן נ' מדינת ישראל, שם נידון המערער ל-6 שנות מאסר, לאחר שנטל לכיסיו כמיליון ש"ח מלקוחותיו. ע"פ
3679/08 אסכנדרזאהי נ' מדינת ישראל, במקרה זה הורשע עו"ד כי שלשל לכיסו פיצוי כספי שנפסק למתלוננת, בסך 30,000 ש"ח. הופעל נגדו מאסר מותנה והושת עליו עונש כולל של 12 חודשים, בפועל.
ת"פ 40838/07 (בימ"ש מחוזי ת"א)
מדינת ישראל נ' עיסאם חמדן, בגין 14 עבירות של גניבה בידי מורשה, כאשר הסכום שנלקח עמד על 1.4 מיליון ש"ח, נגזר מאסר בפועל של כ- 5 וחצי שנים, וכן ראה ע"פ 70925/02
עו"ד יונתן מילר נ' מדינת ישראל (בימ"ש מחוזי ת"א), שם נגזרו על עו"ד, בגין 7 עבירות של גניבה בידי מורשה, שסכום הגניבה הסתכם ב- 2.1 מיליון ש"ח, 58 חודשי מאסר לריצוי בפועל).
8. בענייננו עותרת, כאמור, ב"כ המאשימה לגזור על הנאשמת, בשים לב לחומרת מעשיה, עונש של שנתיים מאסר לריצוי בפועל, בצירוף ענישה נוספת, כפי שעתרה לה.
הסנגור, עו"ד קבלר, מפנה מנגד לנימוקי הקולא הנוגעים לפרשה זו, כאשר הינו מדגיש את העובדה כי כל בני המשפחה שנפגעו ממעשיה של הנאשמת קיבלו את מלוא הסכום שנלקח מהם והם עתרו לביהמ"ש, להקל עם הנאשמת בדינה, ככל שניתן. עד ההגנה, זאב פרבמן,הוסיף כי תחילה לא ביקשו המתלוננים להגיש תלונה במשטרה נגד הנאשמת, וחפצו להסדיר את הנושא מחוץ לכותלי ביהמ"ש.