שמונה שנות מאסר ופיצוי של 258,000 ש"ח בגין עבירות מין באחיינית

בהכרעת הדין מיום 21.6.11, הרשענו את הנאשם בשורת עבירות מין שביצע באחייניתו המתלוננת, במהלך תקופה ממושכת, החל מהיותה בת ארבע ועד להיותה בת שש עשרה.

              באנו לגזור את דינו.

1.         העבירות

המתלוננת הינה בתה של אחות אשת הנאשם, והמעשים שעשה בה הנאשם התאפשרו עקב יחסי קרבה מיוחדים בין שתי המשפחות והמפגשים התכופים שביניהן, כמו גם מחמת מעמדו המיוחד של הנאשם בקרב בני המשפחה וההערכה לה זכה אצלם. המעשים פסקו כשמלאו למתלוננת 16 שנים, עת הכירה את בעלה כיום, ואזרה עוז להדוף את הנאשם. בגיל 17 פתחה המתלוננת את סגור ליבה, ואט אט חשפה את המעשים, תחילה בפני חברה דאז ואמה, ולאחר מכן בפני יתר בני המשפחה כולל אשת הנאשם. תלונה למשטרה הוגשה רק בשנת 2006.

בהכרעת הדין סקרנו בהרחבה את המעשים בהם הורשע הנאשם, ומשכך איננו רואים צורך לחזור עליהם בהרחבה.  נזכיר כי המעשים מתבטאים בנגיעות באיבר מינה של המתלוננת, בהכנסת איבר מינו של הנאשם לפיה של המתלוננת, בליקוק איבר מינה, ובבקשתו של הנאשם מהמתלוננת כי תמצוץ את איבר מינו. המעשים הללו נמשכו על פני תקופה ארוכת שנים, החל מהיות המתלוננת בת 4 שנים ועד שמלאו לה 16 שנים.

הנאשם כפר בכל המיוחס לו וטען כי מדובר בעלילה, ומשכך, ניתנה הכרעת הדין  לאחר שמיעת ראיות.

הנאשם הורשע בשבעה אירועים מתוך תשעה שבכתב האישום: עבירת מעשים מגונים בקטין לפי סעיף 356 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:" חוק העונשין"), מעשה סדום בקטין, לפי סעיף 350(א)(2) לחוק העונשין- טרם תיקון 22, מעשי סדום בנסיבות אינוס קטין בן משפחה, לפי סעיף 351(א) יחד עם סעיף 347(ב) לחוק העונשין, וכן מעשים מגונים בקטין בן משפחה, לפי סעיף 351(ג)(1) יחד עם סעיף 348(א) לחוק העונשין.

הנאשם זוכה משני האישומים הנותרים.

2.         הראיות לעונש

המאשימה לא הציגה ראיות לעונש. ההגנה ניצלה את זכותה לעשות כן.

שמענו את אחות הנאשם, אשר סיפרה כיצד סעד אותה הנאשם בחוליה ודאג לכל צרכיה, וכן את בנו של הנאשם, המשרת בצבא בדרגת סרן, אשר סיפר על הערכים שאביו הנאשם הקנה לו, על החינוך לאהבת הארץ ולאהבת הבריות, כמו גם על התרומה לקהילה ומתן בסתר- מידות בהן מתאפיין הנאשם. כמו כן, שמענו משני עדים נוספים על הגינותו של הנאשם בתחום העסקי ועל פעילותו במתן סתר.

3.         תסקיר נפגעת עבירה

התסקיר, שנערך ע"י המפקחת המחוזית לנפגעי עבירה, הגב' דליה פלדמן, בהסתמך על שיחה עם המתלוננת, עם בעלה ועם הפסיכותרפיסטית המטפלת בה, סוקר את קורותיה של המתלוננת, את מצבה כיום, וכן המלצות לעתיד.

המתלוננת הינה כיום בת 28, נשואה ואם לשני ילדים קטנים. לפני מספר שנים החלה ללמוד ניהול וכלכלה, אולם לא השלימה את הלימודים משלא הייתה פנויה לכך רגשית. המתלוננת שקועה בזיכרונות הילדות הצבועים בצבע של התעללות, ואלו מעוררים בה תחושות של גועל וחוסר אונים, עד כי אינה מצליחה להשתחרר מהם. היא סובלת ממחשבות טורדניות, מחוסר שקט, מהתקפי זעם ובכי, וכן מתופעה של הזעת יתר ורעד בגוף כל אימת שהיא שומעת על אירוע של תקיפה מינית. המתלוננת נמנעת מקשרים חברתיים, מתקשה ללון מחוץ לביתה, וחרדתית בכל הנוגע לילדיה.  כן מדווח על קשיים ביחסי האישות בשל תחושת הימנעות, רתיעה וקושי לחוש בהנאה.

עורכת חוות הדעת סבורה כי עם תום המשפט, ולאחר סיום העיסוק בהליך המשפטי, המתלוננת " צפויה להימצא במצב של הצפת רגשות בלתי נשלטת ודיכאון מתמשך, שיחייב אותה לקבל עזרה טיפולית אינטנסיבית יותר כדי להימנע מרגרסיה נוספת במצבה".

4.         חוות הדעת מטעם המרכז להערכת מסוכנות

הנאשם נבדק ע"י מעריכת המסוכנות ביום 10.8.11, בדיקה שעל בסיסה נערכה חוות הדעת מיום 15.8.11.

מחוות הדעת עולה כי הנאשם מרגיש עצמו כקורבן ויחסו למתלוננת מתאפיין ב" העדר אמפתיה מוחלט לקורבן". מעריכת המסוכנות מצאה כי הנאשם מתאפיין ב" קווי אישיות נרקסיסטיים המתבטאים בהתמקדות בעצמו ובצרכיו וחוסר אמפתיה כלפי האחר ". הגם שמבחינת הפנומולוגיה של העבירות, הנאשם אמנם " ממלא את הקריטריונים האבחנתיים לסטיה מינית פדופילית ", לא סברה מעריכת המסוכנות כי ניתן לבדוק נתון זה על רקע הכחשתו המאסיבית, מניעה שהשליכה על מסקנתה הסופית.

מסקנת הבודקת היא כי " שילובם של גורמי הסיכון הסטטיים, גורמי הסיכון הדינאמיים, וההתרשמות הקלינית, מצביעים על רמת מסוכנות מינית נמוכה כלפי קורבנות מזדמנות, ונמוכה- בינונית כלפי קורבנות בנות משפחה ".