שמונה עשר שנות מאסר לחיים שמלצר בגין הריגה

גזר הדין יינתן לאחר ההפסקה.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ז חשון תשע"ב, 24/11/2011 במעמד הנוכחים.

לאחר ההפסקה

<#8#>

גזר - דין

1.         אין אנו רשאים לסלוח לנאשם אשר התיר לעצמו להרוג אחר. הכול מצווים למאמץ עילאי להצלת חיים, גם אם נחוץ לעתים לכבוש את הכעס והרוגז, שגורמת התנהגות קורבן העבירה, עובר להריגתו. בסולם חשיבות שכזה, נהיר לכולנו - גם לסנגור המלומד וגם

לנאשם, כי דינו, אפילו צעיר הוא, להיגזר לתקופת מאסר משמעותית. <#10#>

ניתן והודע היום כ"ז חשון תשע"ב, 24/11/2011 במעמד הנוכחים.

2.         לאחר שמיעת חלק ניכר מהראיות בתיק הגיעו הצדדים להסדר טיעון ביניהם, ולפיו הוגש כתב אישום מתוקן, עבירת הרצח הומרה לעבירת הריגה, הנאשם הודה בה, המאשימה עתרה להשתת עונש מאסר בפועל לתקופה המרבית הקבועה בחוק, היינו - 20 שנים, ואילו ההגנה עתרה לעונש מאסר בפועל לתקופה של 16 שנים. מוסכם על הצדדים, כי לעונש זה יתווספו גם רכיבי מאסר על-תנאי ופיצויים למשפחת המנוח, לפי שיקול-דעת בית המשפט.

3.         עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם מלמדות, כי ביום 30.9.10 נסע המנוח ביחד עם חברו לשכונת "מקור ברוך" בירושלים, במכונית השייכת לחבר משותף. בסמוך לשעה 22:00, הגיעו השניים לשכונת "מקור ברוך" והחנו את הרכב. המנוח יצא מן הרכב ופגש את הנאשם, אשר התגורר באותה עת בקרבת מקום. במקום פרץ ויכוח מילולי קולני בין השניים, אשר בסופו שלף הנאשם סכין מתקפלת באורך של כ-23 ס"מ עם להב באורך של כ-11 ס"מ, פתח אותה ונעץ את להב הסכין במפשעתו של המנוח. המנוח התמוטט מיידית ונפל. בנוסף לכך, דקר הנאשם את המנוח בעכוזו וגרם לו לחתך באורך של כ-2 ס"מ. כתוצאה ממעשי הנאשם נחצו עורק הירך ווריד הירך של המנוח ונפגעו המעיים. המנוח איבד דם רב, פונה לבית החולים במצב של מוות קליני, שם עבר החייאה וניתוח, אך למחרת נפח את נשמתו ומת.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם, כאמור, בעבירה של הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

4.         התובע המלומד, עו"ד קפלינסקי, בסיכומיו לעונש, מבקש מבית המשפט שלא לחסוך שבטו מהנאשם. לדבריו, נסיבות המקרה מחייבות להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל כבד ומשמעותי ביותר - 20 שנה - לאור חומרתה המופלגת של העבירה אותה עבר הנאשם.

            בגדר טיעוניו הגיש בא-כוח המאשימה לבית המשפט שתי הצהרות נפגעי עבירה: האחת, של הגב' ג'נט בוזגלו, אם המנוח (תא-2); והשנייה, הצהרת הגב' אודליה בוזגלו, אלמנת המנוח (תא-3).