שלמה גואטה נ' ההסתדרות הציונית העולמית

פסק דין

כב' השופטת נחמה מוניץ:

מבוא:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום נצרת (כב' השופטת נבילה דלה מוסא) בת.א. 4296-06 מיום 6.9.12, לפיו נדחתה תביעת המערער לחיוב המשיבה בתשלום סך של 500 אלף ₪, על פי הסכם שנכרת בין הצדדים. עוד משיג המערער על חיובו בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

רקע עובדתי והליכים קודמים:

המערער החזיק והפעיל את חוף "לבנון" שבכינרת. בשנת 1994 זכה המערער במכרז שפרסמה המועצה האזורית גולן להפעלת חוף "דוגית" שבכנרת (להלן: "החוף").

מושב כנף והמועצה האזורית גולן פנו למערער כדי שיוותר על זכויותיו להפעלת החוף והחזרתו לחזקת בעל הזיכיון הקודם – מושב כנף.

בין הצדדים התנהל משא ומתן אשר במהלכו הסכימה המשיבה, על אף שלא היתה צד לעניין, לסייע להשבת הזכויות בחוף לידי מושב כנף, באמצעות סיוע בפיתוח תשתיות בחוף לבנון שבחזקת המערער.

עם סיום המו"מ שלח ב"כ המערער מכתב מיום 13.4.1995 אל מושב כנף והמועצה האזורית גולן, בו פורטו ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים (להלן: "ההסכם"). המכתב אושר ונחתם על ידי מר עוזי אגוז - מנהל חבל הגולן של החטיבה להתיישבות של המשיבה.

בהסכם סוכם, בין היתר, וכפי העולה מסעיף 3 שבו, כי במהלך השנים 1995-1996 תשקיע המשיבה בחוף לבנון שבכנרת בו החזיק המערער אותה העת סך של 100 אלף $. מחצית הסכום יושקע בשנת 1995, והמחצית השניה בשנת 1996. עוד הוסכם כי מהות ההשקעה תתואם מראש בין הצדדים, וכי ההשקעה לא תהא קשורה לאותן השקעות המתוכננות להתבצע בסיוע משרד התיירות.

המחצית הראשונה של סכום ההשקעה שולמה במרביתה (סך של 48,939$) במהלך שנת 1995. המחצית השניה של הסכום, לא שולמה למערער.

בשל אי תשלום המחצית השניה של הסכום לו התחייבה, ומשלא השיבה לפניות המערער, לטענתו, הגיש המערער לבית משפט קמא תובענה כספית כנגד המשיבה לתשלום סך של 500 אלף ₪.

המחלוקת בתובענה נסבה בעניין פרשנותו של סעיף 3 להסכם, כלשונו:

"כמו כן, החטיבה להתיישבות תשקיע בתשתיות בחוף לבנון, במהלך השנים 1995-1996, סכום של 100,000$ (מאה אלף דולר ארה"ב), מתוכן מחצית (50,000$) במהלך שנת 1995 ומחצית במהלך שנת 1996.

מהות ההשקעה תתואם, מראש, בין החטיבה להתיישבות לבין שלמה, ומוסכם כי לא תהא קשורה ולא תהווה חלק מההשקעות המתוכננות, בלאו הכי, להתבצע בחוף לבנון ובדרך הגישה אליו על ידי ו/או בסיוע משרד התיירות".

לטענת המערער תוכן הסעיף הוא פיקציה. היה על המשיבה לשלם את הסכום המפורט בהסכם ללא כל תנאי וכפיצוי בגין ויתורו על זכייתו במכרז בחוף "דוגית".

מאידך, טוענת המשיבה כי הסעיף מתנה את עצם התשלום בשניים: בקיומו של תיאום מראש בין הצדדים בעניין מהות ההשקעה וכן ובנוסף בביצוע השקעות אלה רק במהלך השנים 1995-1996.

בבית משפט קמא נשמעו עדויותיהם של המערער ושל מר עוזי אגוז - מנהל חבל הגולן של החטיבה להתיישבות אצל המשיבה. מטעם המשיבה נשמעו עדויותיהם של מר יהודה גואלמן – מנהל מדור הנדסה בחטיבה להתיישבות אצל המשיבה, מר שמואל צור – מתכנן אזורי בחטיבה להתיישבות אצל המשיבה, ומר יוסף שגב – מנהל אגף התקציבים בחטיבה להתיישבות מטה ירושלים אצל המשיבה.

תמצית פסק דינו של בית משפט קמא:

בית משפט קמא פסק כי לא עלה בידי המערער לעמוד בנטל להוכיח כי לסעיף 3 להסכם משמעות שונה מזו הנלמדת מקריאת הסעיף, כלשונו.