שלום בית, גירושין, מזונות ומדור ספציפי

בפנינו תביעות הדדיות של האשה והבעל, האחד כנגד משנהו.

תביעות האשה לשלום בית, להשלמת מזונות אשה ולהשארת הצו למדורה הספציפי בדירת הצדדים על כנו - מחד גיסא, ותביעות הבעל לגירושין ולהסרת הצו למדור ספציפי - מאידך גיסא.

נקדים ונציין כי זה שנים רבות שהצדדים מתדיינים הן בביהמ"ש לענייני משפחה (החל מ- 9/04) והן בביה"ד הרבני (החל מ- 19.12.07). ביה"ד דנן קיים דיונים ארוכים וממצים בעניינם של הצדדים ופעל לגיבוש הסכמות בין הצדדים, אך ללא הצלחה.

עובדות והליכים

להלן נסקור את השתלשלות העניינים בתיק הצדדים.

הצדדים נשואים זל"ז משנת 71 ומנישואיהם נולדה להם בת יחידה. הבעל כיום כבן 72 והאשה כבת 63.

ב-19.9.04 הגישה האשה בקשה לצו הגנה במעמד צד אחד בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד (תמ"ש 12040/04). בבקשה זו כותבת האשה "בתאריך 10.9.04 בעלי חזר מטיול בחו"ל עם המאהבת שלו לאחר שנודע לו שאני יודעת שהוא בוגד בי ולאחר שהודעתי לו על רצוני להתגרש ממנו - איבד את קור רוחו והתנהג כלפי באלימות וגרם לי חבלות גופניות. לאחר מכן בשיחה טלפונית איים שיחסל אותי ואת אחותי ואף אחד לא יוכל לעזור לנו. בעלי התנהג באלימות בעבר. באחת הפעמים דחף אותי במדרגות והפיל אותי על גבי וגרם לי חבלות בגב ובנס לא נשארתי נכה. מאז אתמול אני חוששת לחיי ואין לי ספק שהוא ינסה לממש את איומיו".

בסעיף "נסיבות הבקשה" מציינת האשה עוד כי "המשיב נהג באלימות ... ביום 10.9.04 ובמשך כל שנות הנישואין" ובסעיף "בנסיבות המתוארות להלן" היא כותבת: "מאחר וביקשתי להתגרש לאחר שנים קשות של סבל, אלימות ודיקטטורה, המשיב חמום מוח ואינו שולט במעשיו ברגע של כעס".

ואכן - ביום זה הוציאה השופטת ש. גולן צו הגנה כנגד הבעל.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים וב"כ ביום 4.10.04 טענה האשה לפרוטוקול בית המשפט - "המשיב עמד על שלו, הוא תפס אותי, ניער אותי והשליך אותי על המיטה. חוץ ממני וממנו לא נכח אדם נוסף בחדר ... המשיב הצליח להחזיק אותי בשתי הידיים שלו. לאחר מכן הוא התקשר למשטרה... אני פוחדת ממנו. המשיב הינו אדם אלים. אני אמרתי לו שנסגור את הדברים ביננו... אני תמיד רציתי להתגרש ממנו אבל פחדתי ממנו ... יש לי בעיה כלכלית כל הזמן אני חוששת לחיי... אני ניסיתי למצא פתרון. אני לא רואה שום דרך שהענין נגמר. ולכן בקשתי מספר פעמים שנסיים את זה בינינו... הייתי מוכנה להיות קרבן כל השנים. היום גם מבחינה כספית אני חושבת שהוא מבזבז את כל הכספים עליה. אנחנו חיים בחדרים נפרדים בערך 3 שנים אני חושבת. אני רוצה להסביר מדוע אנחנו בחדרים נפרדים יש כאן בעיה רפואית".

בתום הדיון הנ"ל נתנה השופטת גולן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים להפרדה פיזית ביניהם באופן שהבעל יתגורר במפלס השני של הבית בעוד האשה תתגורר במפלס השלישי, תוך חלוקת זמנים לשימוש הצדדים במקלחת, חדר הכביסה וכיו"ב.

ביום 26.9.04 הגישה האשה תביעה למזונות כנגד הבעל בתמ"ש 12014/04. ביום זה הגישה האשה תביעה נוספת ובה עתרה לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו הינה הבעלים של מחצית הזכויות והרכוש הרשום ע"ש הנתבע ו/או המוחזק על ידו לרבות בזכויות הפנסיה, זכויות לפיצויים וכספים" (תובענה בתמ"ש 12042/04).

בית המשפט קיים דיונים רבים, לרבות דיוני הוכחות, חקירות הצדדים ושמיעת עדים בנושאים הנ"ל.

בהחלטת בית המשפט מיום 24.2.05 קבעה השופטת גולן: "יתכן שמן הראוי היה שהצדדים דרכם תיפרד במיוחד לאור האמור בתמ"ש 12040/04". עוד הוסיפה כי - "יתכן שיטיבו הצדדים אם יגיעו להסדר מבלי שבית המשפט יאלץ להיכנס לטענות של ב"כ הצדדים באשר לדיווחים או אי דיווחים לרשויות המס. עוד אציין כי בשלב זה לא התרשמתי מהחומר המצוי בתיק בית המשפט כי האשה מצויה בפני שוקת שבורה ... בית המשפט לא מוצא מקום לפסוק מזונות זמניים עבור האשה".

בהחלטת בית המשפט מיום 25.12.05 נקבע כי "החל מהיום נדחית תביעת המזונות של האשה. ... בכל הנוגע לתמ"ש 12042/04 שעניינה תביעה רכושית מוסכם כי החל מה- 1.1.06 יעביר מר פלוני לגב' פלונית מחצית מתשלומי הפנסיה אשר הוא מקבל לידיו". עוד נפסק בהחלטה הנ"ל "מובהר לצדדים כי לאור העובדה שאין עוד חיובים בעניין מזונות האשה משמקבלת זו מחצית מהפנסיה שמקבל הבעל הרי שעל הצדדים להסדיר את נושא הוצאות הבית ותשלומי המשכנתא במסגרת ההליכים הרכושיים ביניהם ולא במסגרת תביעת המזונות".

ביום 22.5.2006 הגישו הצדדים לביהמ"ש רשימת מוסכמות ופלוגתאות כשבין היתר הוסכם כי "מועד הפירוד בין בני הזוג - תחילת הסכסוך - בשנת 2004". בין יתר הפלוגתאות שצויינו בהודעתם המוסכמת של ב"כ הצדדים ביום הנ"ל נכתב (בסעיף 14) "ההכרח במכירת הנכס ופירוק השיתוף בדירה". ועל כך הוסיפו כי "לעניין פלוגתא זו מבוקש להבהיר כדלקמן: "התובעת סבורה כי אין מקום לפלוגתא זו מאחר ואין תביעה לפירוק השיתוף בדירה בין הצדדים. הנתבע סבור כי במסגרת המחלוקות הרכושיות בין הצדדים יש לדון ולהחליט גם בעניין זה".

בתצהיר שהוגש לביהמ"ש ביום 15.10.2006 מסר הבעל כי האשה מנהלת מספר שנים עסקי קוסמטיקה ומעלימה במופגן את הכנסותיה. עוד הצהיר כי התובעת סירבה לעזור לו כלכלית ולא שיתפה אותו בהכנסותיה עד שכרע תחת הנטל הכלכלי. לדבריו "רק כשהגיעה משאית לפנות את חפצינו מהבית נעתרה ... ושיחררנו כספים שעיקלה לצורך תשלומי המשכנתא".

עוד הוסיף כי הודעת הפיטורין שהציגה האשה מיום 15.8.04 מפוברקת ונועדה להסתיר את הכנסותיה הגבוהות.

ב-7.2.07 הסכימו ב"כ הצדדים (לפרוטוקול בית המשפט מיום זה) כי לאור המחלוקת בין הצדדים ביחס לשווי ביתם של הצדדים "אנו מסכימים לפנות לשמאי ... שיתן לנו הערכת שווי הבית למימוש מהיר ומימוש רגיל... עלות השמאי תכוסה בחלקים שווים ע"י הצדדים...". ואכן בהחלטת בית המשפט מיום זה מונה השמאי יוסי אגסי לעריכת השמאות לבית הצדדים.