תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה טבריה
|
42126-07-10
11/10/2011
|
בפני השופט:
אסף זגורי
|
- נגד - |
התובע:
מ. ע. עו"ד ראיד מסאלחה
|
הנתבע:
1. ל.ס. (קטינה) 2. ע.ס. 3. ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה
עו"ד יגאל פרץ עו"ד רות הס-בכר
|
החלטה |
א.
השאלה הצריכה הכרעה:
1. השאלה הניצבת בפניי, היא האם טובת הקטינה מצדיקה ביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהותה, כאשר יש לה אב רשום במשרד הפנים (ואין חשש כי ביצוע הבדיקה יפגע במעמד האישי או כשרותה).
ב.
עובדות רלבנטיות וטענות ההורים:
2. המבקש (להלן: "
האב") והמשיבה 2 (להלן : "
האם") הכירו זה את זו בשנת 2003. במהלך קשרי החברות ביניהם נולדה ביום 20.08.03 הקטינה, ל.ס. והיא כיום בגיל 8 שנים (להלן : "
הקטינה"). סמוך לאחר לידת הקטינה, היא נרשמה במשרד הפנים כבתו של האב בהסכמתו.
3. במסגרת תביעת המזונות שהגישה האם כנגד האב לבית משפט זה, התעוררה אגב אורחא, שאלת האבהות ביחס לקטינה ; בעוד שהאב העלה ספק בעניין אבהותו, טענה האם נחרצות, כי הוא הוא האב הביולוגי של הקטינה ולא אחר. לטעמה של האם, הראיה הטובה ביותר לכך היא רישום הקטינה במשרד הפנים כבתו וכן הוסיפה, כי בשנה-שנתיים ראשונות לחייה היה האב בקשר עם הקטינה ונהג בה כבתו. האב טען בכתב ההגנה, כי בניגוד לדברי האם הוא מעולם לא היה בקשר עם הקטינה אף לא בשנתיים הראשונות לחייה.
4. אין חולק, כי בהיות הקטינה בגיל שנתיים עזב האב את הארץ ועקר לארה"ב ומאז לא התקיים בינו לבין הקטינה כל קשר (אף לא טלפוני) וראה בהקשר זה דברי האם בעמ' 6 שורה 2 לפרוטוקול הדיון מיום 12/4/11.
5. האם בטוחה באבהותו של האב ומכוח בטחונה זה ורצונה בחידוש הקשר של האב עם הקטינה, היא מסכימה ואף מעוניינת, כי עניין האבהות יתברר בדרך של בדיקה גנטית.
6. האב מעוניין מאוד לבצע בדיקת רקמות על מנת להסיר הספקות מלבו אחת ולתמיד. לטענתו, במידה ויתברר בבדיקה גנטית, כי הוא אכן אביה של הקטינה, ינהג ככזה בפועל, יחדש הקשר עמה ויקיים אותו גם אם ישהה במרחקים ומעבר לים.
7. יש לציין, כי סוגיית המזונות אינה על הפרק עוד, שעה שהצדדים הגיעו להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין חלקי ולפיהן ישא האב מדי חודש בחודשו בתשלום מזונות בסך 1,500 ש"ח עבור הקטינה. כן הסכימו הצדדים כאמור לבצע בדיקת רקמות, ובהתאם לכך מונתה עו"ס לסדרי דין על מנת לבחון "נוכחות" האב בחייה של הקטינה וליתן המלצתה לעניין בירור האבהות בזיקה לטובת הקטינה.
ג.
עמדת העו"ס לסדרי דין וב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה:
8. ביום 22.05.11 הוגש תסקיר מטעם העו"ס לסדרי דין, בו תואר בהרחבה הרקע העובדתי ולעניין סוגיית האבהות נטען, כי לבדיקה זו עלולות להיות השלכות קשות על הקטינה המצדיקות אי ביצועה.
9. בפרק הסיכום וההמלצות של התסקיר נכתב בהאי לישנא:
"במידה ותופרך הטענה, כי המשיב הינו אביה באמצעות הבדיקה. במקרה שכזה תאבד הקטינה את שם משפחתה הרשום, שייכותה וזהותה המשפחתית אשר הינה חלק ממציאותה במשך שמונה שנות חייה. מצב שכזה עלול לזעזע עולמה הפנימי ולנפץ סיפורה האישי אשר לפיו המשיב הינו אביה ואליו הינה נוהגת לרשום ביומנה ואת תמונותיו הינה משמרת".
10. העו"ס לסדרי דין הוסיפה, כי המשיב הצהיר בפניה שבכוונתו לשאת בחובותיו הפורמליות כלפי הקטינה, כלומר בתשלום המזונות אך יחד עם זאת, הוא עמד על כך שהוכחת אבהותו באמצעות בדיקה גנטית מהווה תנאי הכרחי לחידוש ויצירת קשר רגשי עם הקטינה. יש לציין, כי במסגרת הדיון האחרון הוריתי לעו"ס לסדרי דין להמציא אבחון פסיכודיאגנוסטי שנערך לקטינה ואשר העו"ס הסתמכה עליו בתסקירה והוא יידון בהמשך.
11. ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה הצטרפה לעמדת העו"ס לסדרי דין והעלתה תמיהות לעניין השיהוי בהעלאת טענת הספק באבהות, לעניין העיתוי (אך ורק לאחר הגשת תביעת האבהות) ולעניין רצינות הצהרת האב לשקם ולכונן קשר עם הקטינה, באם תאושש האבהות במסגרת בדיקה.
12. ב"כ היועמ"ש סבורה, כי בעולמה הרגשי של הקטינה נבנה סיפור על קיומו של האב הרשום כאביה של הקטינה ובאם יתברר אחרת במסגרת הבדיקה הגנטית, הרי שהדבר יסב לקטינה נזק רב. כן היא הצביעה על משקל החשש מפני איבוד אב רשום במקרה שבו ייקבע, כי האב אינו אביה של הקטינה וכן חשש לאבדן דמי מזונות ותמיכה עבורה. לאור כל אלה, ביקשה ב"כ משרד הרווחה לאמץ המלצת העו"ס ולהימנע מביצוע בדיקה גנטית.
ד.
הצגת זויות הדיון:
13. השאלה המרכזית בסופו של יום בעניין שלפניי היא מהי טובת הקטינה? ניתן לשאול שאלה זו מזויות מספר (לאו דווקא בסדר הבא):
13.1. זוית אחת תכוון אותנו לשאול, האם טובתה של הקטינה היא שתמשיך לחיות את חייה, הלכה למעשה, ללא כל קשר עם אביה במסגרת "הסיפור" שנשתל על ידי אמה מאז ינקות ולפיו האב הינו אכן אביה?