השופט ישעיהו שנלר, סג"נ-אב"ד:
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת גליק) מיום 20.2.13, אשר דחה את תביעת המערער להפחתת מזונותיו של קטין.
רקע עובדתי:
2. ביום
25.3.09 ניתן אישור ופסק דין להסכם גירושין שנכרת בין הצדדים, לרבות בהתאם לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן:
הסכם הגירושין).
בין השאר, נקבעו בהסכם הגירושין מזונות ...., בתם של הצדדים, ילידת ספטמבר 2002, ומזונותיו של הבן ...., יליד 3.2.05 (להלן:
הבן).
בהתאם להסכם הגירושין, נקבע כי המערער ישלם סכום של 5,750 ש"ח לחודש בגין מזונותיהם של הילדים, תוך פירוט כי מדובר על סכום של 2,125 ש"ח עבור כל ילד בצירוף 1,500 ש"ח עבור מדורם, כל זאת עד לסילוק משכנתא הרובצת על דירת המגורים. מאותו מועד, הסכום הכולל בגין שני הילדים יחד יעמוד על 4,250 ש"ח בצירוף התשלום בגין המדור.
עוד נקבע, כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בכל ההוצאות הרפואיות החריגות, כולל טיפולי שיניים, ניתוחים, ביקור אצל רופאים מומחים, פסיכולוג ועוד, תוך שצוין מפורשות
"צרכים רפואיים מיוחדים של [הבן] ושל [הבת] לרבות רכישת תרופות כגון רטילין...".
בנוסף, יישאו הצדדים בחלקים שווים בכל ההוצאות החינוכיות החריגות של הילדים, הכוללות שיעורי עזר, הוראה מתקנת, איבחונים, סייעת, חונכות, וכן חוג אחד לכל ילד שעלותו לא תעלה על 150 ש"ח.
עוד נקבע, כי המערער
"מתחייב לעשות כל שביכולתו כדי לסייע לילד ....להתפתח ולשפר את מיומנותיו באופן שיעמוד בסטנדרט של ילדים בגילו" (להלן:
סעיף סיוע האב).
הצדדים טרחו לציין באופן מפורש בסעיף 10ח. להסכם הגירושין, כי
"כל ההטבות להן זכאית .... כאם חד הורית תגענה לה בלבד ו.... לא יוכל להינות מהטבות אלו בכל דרך" (להלן:
סעיף ההטבות), וכשבנוסף לכך, צוין בס"ק י'
"קצבת
הילדים המשתלמת ע"י המוסד לביטוח לאומי
עבור הילדים תשולם ל[אם]" (להלן:
סעיף המל"ל) (ההדגשות כאן ולהלן שלי).
לבסוף נקבע בנושא המזונות, כי המערער ישלם 1/3 מהמזונות בגין כל אחד מהילדים עד למועד שחרורו משירות חובה בצה"ל.
3. יוער, כי עוד טרם הסכם הגירושין, הגישה המשיבה ביום
26.11.08 בשמה ובשם הילדים, בקשה לתיקון כתב התביעה בעניין המזונות (להלן:
הבקשה לתיקון כתב התביעה).
בבקשה זו טענה, כי מאז הוגש כתב התביעה המקורי ביום 27.5.08 (להלן:
התביעה המקורית) חל שינוי נסיבות משמעותי, וזאת לאחר שהבן
"אובחן כסובל מלקות התפתחות ושובץ במוסד חינוכי מיוחד... שהינו גן למעוכבי התפתחות" וכי למרות שהמשיבה קיוותה כי הבן יוכל ללמוד במוסד חינוכי רגיל, לא היה מנוס אלא לשבצו במוסד חינוכי מיוחד.
כך גם תיארה את מצבו הירוד של הבן, לרבות היותו מנותק משאר חבריו, ועוד, וכי על כן, הוחלט להעביר את הבן למוסד חינוכי מיוחד המתאים לצרכיו.
יודגש, כי בבקשה פירטה המשיבה באופן נרחב את הקשיים הקשים שמהם סובל הבן, וכי
"הלכה למעשה, התובעת נדרשת לספק תמיכה וסיוע צמודים לתובע... שאינם אופייניים לילד בן גילו,
ולהיות דרוכה בענייניו סביב השעון...".
בנסיבות אלו, עתרה לתיקון כתב התביעה, כולל חיובו של המערער בתשלום הוצאות בגין מטפלת בסך של 3,000 ש"ח לחודש, וכן שמרטפית בסכום זהה ו/או פסיקת דמי טיפול מוגברים בסכום של 6,000 ש"ח לחודש עבור התובעת.
4. ביום
8.10.12 הגיש המערער את התביעה להפחתת המזונות (להלן:
התביעה להפחתה). במסגרת התביעה, טען המערער כי בתביעה המקורית עתרה המשיבה למזונות בסך 18,000 ש"ח, כך גם הפנה לבקשה לתיקון כתב התביעה.
לטענת המערער, הבן אובחן מאז היותו בן 10 חודשים כמי שסובל מעיכוב התפתחותי, וכי היה בטיפול ומעקב. כך הפנה לאמור בהסכם הגירושין, לרבות בכל הקשור להסדרי הראיה שנקבעו בו, בהתחשב בעבודתו באותה עת כטייס באל-על, והיעדרותו רבות מהארץ.
בסעיף 7 לכתב התביעה נטען כי לאחר חתימת הסכם הגירושין, פנתה המשיבה בחודש יוני 2009 לד"ר ...., פסיכיאטר, אשר אבחן ב- 2.8.09 כי הילד סובל מ- PDD, מליקוי התפתחותי של הספקטרום האוטיסטי, וכי בעקבות האבחון, הוחלט במל"ל ביום 1.10.09 להעניק לבן קצבת נכות מלאה שעמדה אז על סכום של 2,362 ש"ח לחודש, וזאת רטרואקטיבית מיום 30.8.08.