שינוי נסיבות באופן חלוקת רכוש

בתאריך י' סיון תשנ"ו 28.5.96 ביה"ד הוציא פס"ד לגרושין ובו ביה"ד קבע את חלוקת הרכוש של הצדדים בעקבות הגרושין. הצדדים התגרשו בעקבות פס"ד זה.

עתה פנתה התובעת פלונית ובקשה לממש את חלקה (דהיינו או שהבית ימכר והיא תקבל את חלקה בתמורה, או שהבית יוצא למכירה וכל אחד מהצדדים התהיה זכות ראשונה לקנות את הבית במחיר הגבוה שיוצע עבור הבית) בבית שבהסכם הגרושין נקבע שלה יהיה 2/3 בבית ולבעלה לשעבר 1/3.

הנתבע השיב שהוא מתנגד שהבית יוצא למכירה. לטענתו פסה"ד לגרושין שניתן בזמנו לא חילק את הבית בפועל, כיון שביה"ד התחשב בדרישתו שהבית שהוא בנה במו ידיו לא יוצא למכירה, וחלקו ישמש למגורים לילדי הצדדים. לטענתו, אמנם הילדים גדלו אולם חלקם עדין לא נישאו, והוא מבקש שהבית בכללותו ישמש מקום מגורים לילדי הצדדים עד שינשאו. לטענת הנתבע, ביה"ד גיבש את פסה"ד לגרושין וקבע את צורת חלוקת הרכוש הבית, בהתחשב בתביעתו הצודקת שחלקו בבית ישמש בפועל את ילדיו עד שיסתדרו.

הצדדים הופיעו לדיון ובקשו שביה"ד יפסוק על פי הסיכומים שהגישו לתיק.

מאחר וטענות הצדדים הם לפרש את פסה"ד שביה"ד הוציא בזמנו על כן נצטט את הסעיפים מפסה"ד הנוגעים לתביעה שבפנינו היום.

וכך כתב בית הדין בפסק הדין לגרושין שניתן בזמנו בתיק הגרושין:

"ג. בבואנו לפסוק בשאלת הרכוש, בית הדין מוצא לנכון לשלב בשיקוליו מנהג הנהוג בבתי הדין שכאשר מחליטים על הגרושין שהאשה לא פשעה ולא סיבבה את הגרושין כי אז מגיע לה פיצוי נאות על היותה נעזבת ע"י בעלה ופיצוי זה יהיה חלק מהפסק בענין הרכוש. כמובן שפיצוי זה ינתן רק אם האשה תיאות לקבל גיטה במועד שיקבע ע"י ביה"ד.

ד. לאור הנ"ל, ביה"ד פוסק בענין רכוש הצדדים (נדל"ן) כדלקמן:

1. אם תסכים האשה לקבל גיטה במועד שיקבע ע"י ביה"ד תקבל האשה 2/3 מהבית והמגרש של הצדדים ברח' [...] בעיר [...]. חלק זה תקבל האשה גם בזכויות הבניה בקומה ב' שבמבנה הנ"ל. בנוסף לזה תקבל האשה סכום של $10000 כפיצוי כספי נוסף לאור האמור בסעיף ג' (גם ההחלטה לתת לאשה 2/3 במבנה ברח' [...] בעיר [...], במקום 1/2 בנויה על העקרון שנזכר בסעיף ג' לעיל). כמו"כ נובעת החלוקה של 2/3 ו-1/3 מהסכמתו העקרונית של הבעל לחלוקה זו וכהשלמה מספק של זכויות אחרות שאולי זכאית להן).

2. החלוקה הנזכרת בסעיף ד.1. לעיל תתבצע באופן פיסי בהתאם לתכנית ששורטטה ע"י הבעל ונמצאת בתיק וכמו"כ הובהרה תכנית זו לביה"ד בביקור שערך בבית הצדדים. עקרונות החלוקה הם ע"ס ההנחה ששטח הדירה הוא 165 מ"ר ומתוך שטח זה תקבל האשה חלק של 115 מ"ר שיכלול בתוכו בעיקר את החלק הישן של המבנה והבעל יקבל 55 מ"ר שיכלול בעיקר את הסלון וההול הנלוה אליו. הבעל ימציא מפה מקצועית של החלוקה וביה"ד ימנה מפקח על החלוקה.

3. לאחר בצוע החלוקה לא יורשה הבעל להתגורר פיסית במבנה לא בקומה א' ולא בקומה ב' אבל יוכל להשכירו או לשכן בו את ילדיו.

4. על אופן בצוע החלוקה של 2/3 ו-1/3 בזכויות של הבניה על הגג יגיעו הצדדים לכלל הסכמה ואם לאו יקבע ביה"ד את אופן החלוקה".

עד כאן לשון פסה"ד הנוגע לענייננו מתיק הגרושין.

לאחר העיון בתיקי הצדדים מהעבר מתברר שבשנת תשנ"ח הגישה האשה בקשה למכירת בית הצדדים ואב"ד ביה"ד בזמנו הגאון הרב ח. איזירר הוציא פס"ד בבקשה של האשה וזה לשון הפס"ד שניתן ע"י כב' אב בית הדין (כתוארו אז) בתאריך י' שבט תשנ"ט 27.1.1999:

"במקרה הנדון נתנו שני הצדדים הסכמתם בעת הגרושין לחלוק את הבית בחלוקה בעין לפי תרשים שנמצא בתיק 2/3 לאשה ו-1/3 לבעל ואח"כ נתבצעה החלוקה. בפועל האשה השתמשה ביחידה שנתנה לשמושה באופן בלעדי והבעל החזיק בחלק שלו בהגבלה שאסור לו לגור שם רק רשאי להשכיר לאחרים. האשה התלוננה במשך שנים שהשכנות ביניהם באותו בית גורמת הצקות והפרעות ממנו כלפיה. כיום דורשת למכור הנכס ולחלקו לפי היחס שנקבע בפס"ד 2/3 לאשה ו-1/3 לבעל.

הבעל טוען שהסכמתו להסדר בשעת הגרושין היתה בנויה על כך שהחלוקה תהיה חלוקה בעין ורק ע"ס חלוקה כזו היה נכון לתת לה 2/3 .

בפס"ד של הגרושין נזכר שהמתנה של 1/6 (שקיבלה האשה בתוספת למחצית שהיתה רשומה על שמה) ניתנה הן מכח הסכמת הבעל והן מתורת פיצויים על הגרושין שהיו שלא לרצון האשה אבל לא נזכר תנאי שקושר את מתנת ה-1/6 עם חלוקה בעין. נראה אכן שהיתה כונה כזו מצד הנותן אבל כיון שלא היה תנאי מפורש הרי זה דברים שבלב.

בעיון נוסף נראה שיש למנוע את המכירה ולהצדיק את סרובו של הבעל מטעם אחר.

הבית הזה הנדון - יש בו כדי חלוקה. וכאשר נערכה החלוקה בעת הגרושין היה ברור שיש בבית שתי יחידות שבכל אחת יש כל השרותים הדרושים שכל יחידה תהיה יחידה הראויה למגורים.