שייח יוסף נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מרכז רמלה

פסק דין

זהו ערעור על החלטתו של בית המשפט עניינים מקומיים בנתניה (כב' השופטת טלמור).

כנגד המערער ניתן צו הריסה מנהלי עוד ביום 28.12.09. מאז ועד היום לא בוצע הצו מסיבות כאלה ואחרות.

במהלך השנים ביקש המשיב הארכות מועד לביצוע הצו והם ניתנו לו.

הקושי העיקרי לביצוע הצו נובע מהצורך בהיערכות משטרתית רבת היקף המצריכה הכנה מראש זמן ניכר קודם ביצוע הצו.

גם המערער לא טמן ידו בצלחת ופנה, על פי זכותו שבדין, לבית המשפט המחוזי ואף לבית המשפט העליון כאשר הדיונים בבקשותיו גרמו לדחיית ביצוע הצו. בסופו של דבר כל בקשותיו של המערער נדחו ולאחרונה הוגשה בקשה על ידי המשיב להארכת מועד ביצוע הצו זו הפעם הרביעית.

בית משפט קמא קיבל את תגובת המשיב באותה בקשה וביום 6.12.11 נתן החלטתו מבלי שקיים דיון במעמד הצדדים.

יאמר מיד כי מדובר בהחלטה מקיפה שלטעמי אין בה פגם מהותי.

בהחלטה זו נפל פגם פרוצדוראלי.

לפי תקנה 4(ב) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות בעניין צו הריסה מנהלי) תש"ע-2010, בית המשפט רשאי להכריע בבקשה בלא צורך בקיום דיון אלא שעליו לנמק החלטתו זו שלא לקיים דיון.

בגוף החלטתו של בית משפט קמא מיום 6.12.11 אין כל התייחסות לעובדה שבית המשפט החליט לתת החלטתו מבלי לקיים דיון ומבלי שיש כל נימוק לדרך זו של דיון.

דברים אלה נאמרים גם על רקע בקשתו המפורשת של המשיב מבית משפט קמא לקיים דיון בבקשה.

טוב היה עושה בית משפט קמא אילו היה מזמין את הצדדים ונותן החלטתו בעניין או שהיה מנמק החלטתו שלא לעשות כן. אך בהעדר כל התייחסות בהחלטתו של בית משפט קמא לעניין מתן החלטה בלא קיום דיון – אין מנוס מקבלת הערעור.

לאור האמור, אני מקבל את הערעור ומבטל החלטתו של בית משפט קמא מיום 6.12.11.

בית משפט קמא מתבקש לעשות כחוכמתו ולהחליט האם יקיים דיון בעניין או שינמק החלטתו מדוע בחר שלא לקיים דיון וליתן החלטה בעניין.

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ב, 13/02/2012 במעמד הנוכחים.

אברהם יעקב, שופט